שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יומנו של חנון (דוס): הגרסה המוסרית של גרג הפלי
    אין ילד דתי שלא מזהה את נדב נוה, כוכב "אנדרדוס" - התופעה הסרוגה הכי מצחיקה - אף שבמגזר החילוני הוא כמעט אנונימי. אחרי שהפכו לקאלט כמעט בן-לילה, נוה עושה את זה עכשיו בנפרד, עם ספר הביכורים "החיים על פי ינון": "היה לי חשוב ליצור דמות מוסרית שאפשר להזדהות איתה"

    נדב נוה עם ילדיו (צילום: יעל הרשברג נוה)
    נדב נוה עם ילדיו(צילום: יעל הרשברג נוה)

     

    נדב נוה הוא סלב במגזר הדתי, אך כמעט ולא מוכר במגזר החילוני. עם הדיסוננס הזה הוא חי בשלום ובשעשוע מסוים, אך גם בתקווה "להגיע לקהלים חדשים", כדבריו. לפני כשש שנים פרץ לתודעה המגזרית עם רביעיית "אנדרדוס" – ומאז לא עזב אותה. שתי תוכניות כבר העלה עם החבורה, אין-ספור סרטוני יוטיוב שזכו למיליונים של צפיות, והשתכללו לעסק של ממש עם קמפיינים מגזריים – ולתופעה תרבותית עם הצגות ילדים.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    עכשיו הוא עושה את זה קצת בנפרד, עם ספר הביכורים "החיים על פי ינון" ("ידיעות ספרים") – קומדיית מצבים ואם תרצו, הגרסה הדוסית לרב המכר "יומנו של חנון".

     

    עוד תרבות בערוץ היהדות :

     

    נוה (33), ילד-טוב-בני ברק, גילה את אהבתו לבמה ולקהל עוד בישיבה התיכונית, והוא מודה שהוא "קצת ביישן ובלי הרבה ביטחון. אני לא אדחוף את עצמי כמעט אף פעם לתפקידים אלא אחכה שמישהו יציע אותי ואז אסכים".

     

    רק דתיים יבינו? נדב נוה מנסה להתגבר על האור במקרר בשבת

    רק דתיים יבינו? נדב נוה מנסה להתגבר על האור במקרר בשבת

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לפי התלם המגזרי המשיך לישיבת ההסדר קריית שמונה, שבה פגש את יאיר יעקובי ("שנתיים מעליי") ומתן צור (שלוש שנים מתחתיי), איך לא בהצגה לפורים. מאז נפרדו דרכיהם - נוה ללימודי קולנוע ב"מעלה", יאיר יעקובי לתואר שני במינהל עסקים ועבודה מסודרת בבנק - ומתן צור היה למורה ולאברך שלמד תורה.

     

    עד לפני שבע שנים, אז קינן יצר המשחק בנוה שפנה לצור והציע לו להקים הרכב קומי. השניים צירפו את יעקובי שהמליץ להוסיף להרכב את חברו לשירות הצבאי, אשר בן-אבו, שבאותה עת למד מוזיקה והתפרנס כמורה לתורה ולגיטרה, לאו דווקא בסדר הזה. בינואר 2012 העלתה החבורה ליוטיוב את הסרטון הראשון – ומאז הכול היסטוריה (והיסטריה).

     

    נדב נוה (צילום: יעל הרשברג נוה)
    "קטונתי מלהשוות את עצמי לג'ף קיני". נדב נוה(צילום: יעל הרשברג נוה)

     

    הסרטון חצה במהירות את רף 200 אלף הצפיות והפך להיט במגזר הדתי, בגלל הניסיון המהפכני של צעירים דתיים לצחוק עם הציבור הדתי ולא עליו, כפי שהיה (ועדיין) מקובל במחוזות הסאטירה והקולנוע הישראליים.

     

    גיבור מוסרי

    נוה, היום תושב לוד, נשוי ליעל ואב לשני בנים - עמית (5 וחצי) וליעד (שנה וחצי). מזה כשנתיים וחצי הוא כותב טור קבוע על ילד מצחיק ומוזר בעיתון הילדים הדתי, "אותיות". "לא, הספר החדש שלי הוא לא אוסף טורים", הוא מבקש להבהיר. "בסיס הספר נכתב עוד לפני שהתחלתי לכתוב את הטור ב'אותיות', אבל מדובר באותן דמויות ואותו עולם".

     

    אז הספר שלך הוא בעצם "יומנו של חנון", אבל בגרסה הדוסית?

    "קטונתי מלהשוות את עצמי לג'ף קיני שכתב ואייר את יומנו של חנון, שהצליח בכל העולם. אבל כן, גם ינון, הגיבור שלי, הוא אחד שמסתבך כל הזמן ונקלע לסיטואציות קומיות. בכל מקרה, יש הבדל אחד מהותי בין הגיבור שלי לבין גרג הפלי - הוא הדמות המרכזית בסדרת 'יומנו של חנון': גרג ילד לא כל כך מוסרי, ולעומת זאת ינון, הגיבור שלי, הוא ילד ערכי ומוסרי שאפשר להזדהות איתו. זה משהו שהיה מאוד חשוב לי.

     

    "הרגעים הקומיים נוצרים סביבו בגלל חוסר מזל בגלל אנשים אחרים שהם לא תמיד מוסריים, כמו החבר הטוב, דובי. כמובן שחלק ניכר מהקומיות והיופי של הספר הוא בזכות יותר ממאה איורים מצחיקים שיצרה המאיירת, נעמה להב, שלקחה גם חלק גדול ממש בעיצוב הדמויות".

     

    "יש יותר מקום ליציאה קומית בעולם הדתי"

    אחרי ש"אנדרדוס" הפכה ללהיט ויראלי, הארבעה החלו לפרוח ביחד ובמקביל. צור מנחה ומופיע ב"עד כאן" (תוכנית הסאטירה של תאגיד השידור הציבורי), בן-אבו מוזיקאי וכותב טור ב"עולם קטן", ויעקובי כותב בעיתון הדתי "בשבע" ואף השיק לפני כחודשיים מופע סטנד-אפ.

     

    נדב נוה עם אנדרדוס (צילום: יעל הרשברג נוה)
    נדב נוה עם אנדרדוס(צילום: יעל הרשברג נוה)

     

    חוץ מלהופיע עם "אנדרדוס" ולכתוב, נוה עצמו מביים, מצלם ועורך סרטי תדמית ופרסומות. על השאלה המתבקשת, האם הוא לא היית רוצה לשחק או לביים בעולם החילוני - הוא משיב בכנות: "כל יוצר רוצה עוד קהל. אני מרגיש את זה גם ברמה האישית וגם כחלק מ'אנדרדוס'. אבל בוא נודה - העולם החילוני עשיר ומגוון בשחקנים מאוד מוכשרים. אני לא חושב שכשחקן אני יכול לתת משהו שאין שם. אבל כיוצר, אני חושב שיש יותר מקום ליצירה קומית שמגיעה מתוך העולם הדתי.

     

    "אם, כאשר ובעז"ה נגיע להשתלב שם זה יהיה מהנה ומשמח. בינתיים, הבימוי, המשחק והעריכה בתוך המגזר זה דבר נפלא. אני מודה לקב"ה שזיכה אותי בזה. אני אוהב את זה ומתפרנס מזה, ואם לספר 'החיים על פי ינון' יהיה המשך, זה יהיה מאוד כיף ואתה תלך ותקרא אותו בלי תירוצים, אני אבחן אותך אחר כך".

     

    עטיפת הספר ()
    עטיפת הספר (איור: נעמה להב)

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "יומנו של חנון (דוס): הגרסה המוסרית של גרג הפלי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים