"לא יכולה להיות סתירה בין האלוהים למדע"
פרופ' משה קוה, פיזיקאי בעל שם עולמי, מאמין כי "הכול חקיר" - ולכל דבר יש תשובות בעולם האמוני, גם אם עוד לא גילינו אותן. פגישה עם הסופר שאול מייזליש הולידה את "בין עולמות" - ספר המבקש לגשר בין המעבדה לכיפה. "בסוף נבין הכול. בינתיים אפשר להתפעל מזחל שבוקע מביצה - ולגלות בו את אלוהים"
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
קוה בחר בפיזיקה, ושנים ספורות לאחר מכן - כשהוא עדיין סטודנט - מימש את הציפיות: הוא פירסם מאמר תחת הכותרת החצופה, "הכישלון של חוק בלוך", שבו הפריך את החוק של זוכה פרס הנובל, הפיזיקאי פרופ' פליקס בלוך – שבאותם ימים נלמד כמוסכמה בכל מחלקות הפיזיקה בעולם. הנבואה של אבא קרמה עור וגידים מוקדם מן הצפוי, וגם בלוך עצמו התקשר במיוחד כדי להודות בטעותו, ונדהם לשמוע שמחבר המאמר איננו אפילו דוקטור.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- מחקר: רוב הרבנים החרדים גולשים באינטרנט
- מעיין לגברים בלבד: הגברים טובלים, הנשים מסולקות
- מבאר התלמוד הגיע לגבורות: "בלי המוח היהודי לא היינו זוכים באירוויזיון"
60 שנים עברו, ובשנה החולפת פרסם פרופ' משה קוה את הספר "בין עולמות" (הוצאת "ידיעות ספרים") הכולל שיחות שערך עמו הסופר והעיתונאי, שאול מייזליש, סביב מדע, אמונה ומה שביניהם.
"בין המעבדה לכיפה", קורא לזה פרופ' קוה – ואם תשאלו אותו כיצד יכול פיזיקאי בינלאומי ומדען רציונלי, להיות גם יהודי מאמין, הוא לא יבין את הסתירה: "לא יכולה להיות סתירה בין המדע לתורה", הוא קובע, "שכן שניהם ניתנו מרועה אחד. אם בכל זאת משהו לא ברור – האשמה נעוצה בשכלנו הדל".
הוא מזכיר שוב ושוב את דברי הרמב"ם כי "לא יושג אותו מדע אלוקי אלא לאחר מדעי הטבע". "אם אנחנו לא מבינים לגמרי, כנראה שעדיין לא ירדנו לעומקם של סתרי הטבע. המדע כל כך דינמי, ומה שהיה נכון למאה ה-19 לא נכון למאה ה-20 ולהיפך. בסוף נבין הכול. בינתיים אפשר להתפעל מזחל קטן שבוקע מביצה והופך לגולם - ולגלות בו את האלוהים".
להכניס גם רגש
החינוך למדע, לתורה, ולמה שביניהם מהווה חלק מרכזי מפילוסופיית החיים של פרופ' קוה. "אם פעם החזיקו אנשים במידעים שונים מדיסציפלינות שונות, היום הם מתמחים בתחום אחד, קטן, מצומצם", הוא אומר. "ההתמקדות הזו, היא סמל להנצחת הבערות. הראייה צריכה להיות כוללת. אין הפרדה בין היהדות והאמונה, לתורה, למדע ולתרבות, מכאן גם שם הספר, 'בין עולמות'".
בכך הוא סוגר חשבון קטן עם מי שהיה מורו ורבו עשרות שנים - פרופ' ישעיהו ליבוביץ' המנוח. "ליבוביץ' יצר דיכוטומיה בין המדע לתורה, בין הרגש לשכל, אבל אני הבנתי במהלך השנים כי התפיסה צריכה להיות הוליסטית, כפי שניתן לראות מספר בראשית וממקורות חז"ל".
"לא מעט הורים ניגשים אליי ובוכים על כך שילדם עזב את הדת", מודה גם פרופ' קוה. אבל, הוא מדגיש, זה לא קורה ברגע אחד. "לרגש בחינוך היהודי צריך להיות הרבה יותר מקום. תורת החינוך מורכבת יותר מתורת הקוואנטים, ואנשים מתייחסים לשדה הכל כך חשוב הזה במהירות ובפזיזות".
התפיסה הדתית והיהודית בכלל צריכה, לדעתו, להתבסס על "עשרה דיברות" שהוא מונה בספרו, וביניהם הדגשת המצוות החברתיות, שימור "כלל ישראל" כקהילה יהודית אחת, אהבה, שילוב תורה עם דרך ארץ, קידום מעמד האישה ועוד.
חינוך יהודי-דמוקרטי כמקשה אחת
אפרופו סוגיית ההדתה הבוערת, מבקש קוה להוסיף עיקרון חשוב: "יש ללמד חינוך יהודי ודמוקרטי כמקשה אחת. צריך ללמד פרקי אבות בכל בית ספר. הרי מה יש שם? מערכת התנהגותית בין בני אדם. אם תירגמו את זה לסינית ולקוריאנית, אז בעברית - שפת המקור - לא נלמד את זה?"
את האמירות החשובות האלו לא צריכים להשמיע רבנים בציונות הדתית?
מייזליש: "רבנים, עם כל הכבוד, כלואים בתוך תוויות, בתוך קופסאות שרק בהן ודרכן הם מרשים לעצמם להתבטא. אני מעדיף את משה רבנו. הוא איש חזון ומדע - אבל גם יהודי שומר תורה ומצוות במלא המובן, שיכול להסתכל למודרנה בעיניים. נער דתי של 2018 צריך להתמודד עם עולם חדש שכולל ספורט, בידור וטכנולוגיה, וצריך מישהו בעל סדר גודל שיהיה מסוגל לענות לסוגיות הקשות הללו מתוך תפיסה יהודית אמיתית".
את השיחות עם הפרופ' יזם הסופר והעיתונאי שאול מייזליש: "הבנתי שנקרתה לפניי הזדמנות פז לפגוש אדם המשלב באופן נדיר תורה ומדע ברמה הגבוהה ביותר, פיזיקאי בעל שם בינלאומי ואיש תורה השומר מצוות בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו". לכך יש להוסיף, את העובדה שהאיש נטוע עמוק בעולם המעשה לאחר שייסד את בית הספר לרפואה בצפת, הקים את בניין הננו-טכנולוגיה, והפך את אוניברסיטת בר-אילן למה שהיא. גם פרוייקט השו"ת שזכה בפרס ישראל, נערך תחת נשיאותו.
"במשך שנים הרציתי במאות קהילות ברחבי העולם, ונשאלתי אין ספור שאלות", מספר פרופ' קוה. "את תשובותיי והערותיי רשמתי לעצמי בכתב יד, בלי לייחס לכך חשיבות מרובה, אבל אשתי, דורית, אספה אותם בשקדנות עד שנצברו 40 קלסרים עבים על מגוון נושאים. כששאול הגיע עם ההצעה לספר ושמע על כך, הוא כמעט נפל מהרגליים".
"פרקי אבות" בגן הילדים
במשך 5 שנים ליווה מייזליש את פרופ' קוה בין הרצאה להרצאה. "הוא גילה לי עולם חדש", אומר מייזליש. "אם חשבנו ובעיקר פחדנו מהתפיסה הרווחת שהיהדות עוסקת בעבר, והמדע בעתיד - הגיע הפיזיקאי שומר המצוות והוכיח כי לא רק שהם אינם סותרים, אלא אי אפשר לזה בלא זה".
שאלות המדע והאמונה ומקורן בתורה, אינן זרות לקוה שמשוכנע בחשיבות ההכרחית לדעתו לשילוב המדע בעולמה של תורה. הוא מתייחס לתופעות כמו אור הכוכבים, צבעה של השמש, קיומו של הלילה, החלקיק האלוהי, היקפו של המבול ואפילו כמות הפסולת שייצרו החיות בתיבה כאל שאלות מחקריות לגיטימיות, שעשויות וצריכות לעניין את שומרי המצוות. "אני למדתי ממנו ש'הכול חקיר'", אומר מייזליש. "מותר לשאול הכול, ואסור לנו לפחד מהסתירות, לכאורה, בין התורה למדע".
זו הסיבה, כנראה, שהפרופ' הטריח את עצמו במשך שנים לבקר בגני ילדים, ולשוחח שיחות רבות משמעות על מדע ותורה עם זאטוטים על פרקי אבות וגם על מדע. "הספרייה שבמוח הילד, להבדיל ממבוגר, עדיין נקייה", הוא אומר, "והוא יכול לקבל אבל גם להקשות. כשאתה מסביר למבוגר הוא מהנהן עם הראש גם אם לא הבין. ילד אומר לך את האמת בלי כחל ושרק. אני מתכונן לשיעורים האלה יותר מאשר להרצאה באוניברסיטה".
