"מדריכות שמתאמנות בפנינו פוגעות בנו"
הצבא, עם כל הכבוד, לא שייך רק לכם, החילונים. גם אנחנו רוצים בו חלק. אז אנא, אל תשתלטו עליו. גם אם קשה לחילוני הממוצע לתפוס זאת, מותר לנו לומר: מדריכות שמתאמנות בפנינו או נשים ששרות פוגעות בכללים האמוניים שלנו ובכל מה שהתחנכנו עליו. "כור ההיתוך" מבקש להתיך את האמונה שלנו
לנו, קבוצת "החרדים החדשים", יש
חלום, אולי פנטזיה: יום אחד נהיה גם אנחנו חלק אינטגרלי מהציבוריות הישראלית. יום אחד נהפוך גם אנו לקבוצה שחלק מרכיבי הזהות שלה – לצד יהודים ודתיים – יהיו גם ישראלים וציונים על המשתמע מכך.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
קיתונות של בוז, כעס, שיימינג ואפילו פגיעות פיזיות ניחתו עלינו - מטבע הדברים - מהמיינסטרים החרדי, אבל הקבוצה החרדית החדשה, על שלל שמותיה המשתנים, עמדה בכך. צעדים ראשונים בכיוון הזה כבר בוצעו: הקמנו מוסדות עם לימודי ליבה, התגייסנו בהמונינו לצבא, ואפילו קיימנו את טקס הזיכרון החרדי הראשון לחללי צה"ל.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- אישה בבית הדין הרבני: כך יצאתי לקרב על זכותי לעבוד
- לא הדתה - כפייה חילונית על החילונים/ הרב יוסף אהרונוב
- משני צדי המתרס: החרדים המפגינים והחרדים שמתנגדים להם
אבל כעת מתברר שגם החילונים מתנכלים לנו. גם הצבא אליו התגייסנו מפנה לנו כתף קרה. חמישים חיילים דתיים הפנו עורף למדריכת צניחה, זועקות הכותרות - וכבר מהומה: "צה"ל הוא צבא ממלכתי", "החיילים נהגו בחוסר כבוד", "הדתה" וכו'.
ומה עם התחשבות בנו? מדריכת הצניחה ואביה, אלוף אהרון חליוה(צילום: מתוך "ידיעות אחרונות")
והחיילים הדתיים? הם רק מנסים להבין מאיפה זה נחת עליהם. 50 צעירים מתגייסים ליחידות קרביות, חלקם משלמים על כך מחיר חברתי ומשפחתי לא קטן, וכל שהם מבקשים הוא שמירה אופציונלית על אורחות חייהם, כאשר חלק מכך הוא חוקי הצניעות שבהם הם מאמינים. חיילת שמדגימה בפניהם תרגילים לא עונה על החוקים האלה. כמה פשוט.
אפס ביחסי אנוש
מעבר למתרס
גיוס חרדים? לא תעשו לנו חינוך מחדש
פיני רוזנברג
המנגינה הטורדנית של "שוויון בנטל", מכוונת להתבוללותם של החרדים במרחבי התרבות הישראלית, מתוך ניסיון לכפות עליהם, בניגוד לאמונתם, להיות "עם ככל הגויים". כשם שאין "גוי של שבת" חרדי, כך אין - ולא יהיה - צבא יהודים חרדים
גם אם קשה לחילוני הממוצע לתפוס זאת, מותר לנו לומר: מדריכות שמתאמנות בפנינו או נשים ששרות לא עונות על הקריטריונים הדתיים שבהם אנו מאמינים. זה פוגע בנו, פוגע באמונות שלנו, פוגע בכל מה שהתחנכנו עליו.
אבל הצבא - "צבא העם" - ממצב עצמו באופן קונסיסטנטי כמעט כפלוגה של קנטוניסטים. בלי לגלות רגישות דורש הצבא מחייליו לוותר על כל הנחות היסוד שלהם. כור ההיתוך מבקש להתיך את האמונה שלנו כשהוא דורש מאתנו להקשיב לנשים שרות ומתעמלות, לשרת בגדוד מעורב, לגלח את הזקן, לקיים ארוחות חגיגיות מול עינינו בליל צום תשעה באב וכן הלאה.
האירועים הללו שפורסמו כולם בתקשורת, קוימו חרף העובדה שלא מדובר כלל בפיקוח נפש: ניתן למצוא מדריך גבר ליחידה שיש בה דתיים רבים; ניתן להזמין זמר; אפשר ולהפעיל גדודים נפרדים. מדוע זה מוכרח להתנהל כך?
הצבא לא רק שלכם
בימים אלה מדממת סוגיית הגיוס – "השוויון בנטל" או "גזירת הגיוס", תלוי את מי שואלים. החברה הישראלית נקרעת. החברה החרדית נקרעת. מה נענה עכשיו לטענות של חוסמי הכבישים שהגיוס הוא "שמד רוחני"? ובתווך מצויים החרדים החדשים והדתיים "הרגילים" שרק מנסים לייצר נתיב ישראלי שפוי שיצליח לאחד סביבו את כלל האוכלוסיות.
הצבא, מוסד ישראלי קדוש, עשוי להוות גוף מאחד שייצר את אותה ישראליזציה אידיאלית. כל מה שנדרש ממנו הוא להיות קשוב והוגן. נכון, אתם אמנם הקמתם אותו, אבל הצבא, עם כל הכבוד, לא שייך רק לכם החילונים. גם אנחנו רוצים בו חלק, והחרדיות המודרנית, הישראלית, כבר נוגסת נתחים לא מבוטלים בזו המיינסטרימית בכל הקשור לשירות צבאי.
עשרות-אלפים מאיתנו ומבני הישיבות הדתיות-לאומיות נותנים את שנותיהם למוסד הקדוש. אז אנא, אל תשתלטו עליו. חדלו מלדרוס אותנו. תנו לנו חלק, גם אם המשמעות היא ויתור על הערכים המקודשים שלכם. אנחנו - גם אם אתם שוכחים זאת מעת לעת - בפשטות לא הקנטוניסטים שלכם.
אליעזר היון
צילום: אלי קובין
מומלצים
