שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שגיאות, בורות ותעמולה דתית: ספרי הלימוד החרדיים
    הערבים - צאצאי הבדואים הפראים, העבדים השחורים - "כושים שהיו רגילים לעבוד בחום השמש", בוריס ילצין הוא נשיא רוסיה - ו"מספר רב של גויים" מתארים את העלייה ממדינות חבר העמים: כך נראים ספרי לימוד במוסדות החינוך החרדיים

    ברוכים הבאים למאה ה-21, או, אם אתם הילדים שלכם לומדים במוסדות לימוד חרדיים - למאה ה-20 (במקרה הטוב). בשנים האחרונות דרשו לא פעם יוצאים בשאלה מהמדינה לקחת אחריות על מערכת החינוך החרדית. לדבריהם, כבוגרים של אותה מערכת הם יוצאים לעולם ללא כלים מעשיים, וללא כל יכולת להשתלב בשוק התעסוקה או בחברה בכלל.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    מתוך ספר לימוד חרדי ()
    כך תבדילו בין קראי ליהודי

     

    כדי להבין את הטענות לעומקן, בחרנו לסקור את ספרי לימודי החול במוסדות החינוך הללו, והתמונה שגילינו עגומה במיוחד: מוסדות לימוד רבים בחינוך הלא מוכר שכמעט ולא לומדים בהם לימודי חול בכלל - לא מתמטיקה, לא אנגלית, לא היסטוריה, בוודאי שלא ספרות ואזרחות.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    אפילו במוסדות של החינוך העצמאי, המקבלים תקצוב ממשרד החינוך ומחויבים בלימודי ליבה ברמה מסוימת – הרמה נמוכה. אמנם ישנם ספרים עדכניים יחסית, אך רמתם לא גבוהה. כך למשל לומדים תלמידים בגילאי תיכון תכנים שרלוונטיים לילדים בבתי ספר יסודיים.

     

    הכירו את הערים החשובות בישראל
    הכירו את הערים החשובות בישראל

     

    המצב הגרוע יותר הוא במוסדות המוכרים שאינם רשמיים ואינם שייכים לחינוך העצמאי. שם נראה כי מכינים את הבוגרים לחיים בפלנטה אחרת. בחלק מהספרים לומדים על "חדשות" שמתרחשות בעולם לפני שלושים וארבעים שנה, כאילו העולם לא השתנה כלל. אין פלא, אפוא, שלבוגר מערכת החינוך החרדית אין כמעט שום סיכוי להשתלב בחברה הישראלית, ולא מן הנמנע שזה מכוון.

     

    הנשיא הרוסי - בוריס ילצין

    נתחיל בכך שנשים אינן קיימות בעולם החרדי. אין תמונות של נשים, וגם אין כמעט דמויות נשיות רלוונטיות. אך ורק גברים. בנוסף, במקרים רבים העברית קלוקלת, ואולי בשל העובדה שיידיש הינה שפת האם אצל חלק מהקהילות - ישנו בלבול בין זכר לנקבה ושגיאות תחביריות לרוב.

     

    מתוך ספר לימוד חרדי ()
    "הכושים התאימו מאוד לעבודה. הם רגילים היו לעבוד בחום השמש"

     

    רובם המוחלט של הספרים ישנים מאוד ולא עברו כל עדכון. באחד מהם מצאנו שבוריס ילצין הוא עדיין נשיא רוסיה, ותהליכים שונים שמוזכרים שם בזמן הווה, התרחשו כבר אי-שם בשנות התשעים. כמעט על כל הספרים מצוין שהם עברו את "אישור הוועדה הרוחנית" – הסמכות העליונה. משרד החינוך כלל אינו משחק תפקיד.

     

    בכל הספרים, הניסוחים חרדיים מאוד והנרטיב הוא יהודי-אורתודוכסי בלבד. כך, למשל, בספר "אירופה ללא גבולות" (ז.קליין), נראה כי החרדים טובים יותר, נעלים יותר, יהודים יותר. ההתייחסות בכל המדינות הנזכרות היא לקהילות החרדיות ולא ליהודיות. בקטעי העיתונות בספר ישנה עוינות רבה לקהילות המוסלמיות. כך, למשל, בטבח של הסרבים בקוסבו אנחנו למדים כי אנחנו בכלל אמורים להיות בעד הסרבים, הטובחים, משום שבשואה הם שעזרו ליהודים והמוסלמים היו נגדנו.

     

    ברוכים השבים למאה ה-20
    ברוכים השבים למאה ה-20

     

    הגיאוגרפיה של השטעטל

    באופן כללי, הספרים דעתניים יותר מאשר אלה הממלכתיים. כך, נפילת הקומוניזם היא בבחינת "וכל הרשעה כולה כעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון". על הסכמי אוסלו נכתב: "הדבר פרץ בחטף והכה את תושבי ישראל בתדהמה. התברר כי בעיר אוסלו, בירת נורבגיה הקרירה, ישבו שתי צוותות, האחד אבו מאזן סגנו של ערפאת והשני ישראלי. הצוותות חתמו ביניהם על הסכם של הכרה הדדית והסכם מדיני". עוד, בספר אחר: הערבים הם בניהם של הבדואים, שהיו ידועים כפראים אשר השוד והביזה היו חלק מחייהם.

     

    המאבק על העבדות בספר לימוד חרדי - הפוליטיקלי קורקט מת
    המאבק על העבדות בספר לימוד חרדי - הפוליטיקלי קורקט מת

     

    גם בספר שאמור ללמד גיאוגרפיה, הנרטיב הוא של השטעטל. הדגש דתי, וסוגיות מרכזיות בו הן בעיות שניצבות בפני היהודים, למשל בצפון הרחוק - שם המון שעות אור או חושך. אין כל אזכור ליהודים שאינם חרדים, ובספרים שישנו אזכור כזה, הוא לא ממש חיובי ומפרגן. למשל, "פתיחת שעריה של ברית המועצות... (לדאבוננו מספר רב של גויים נמצאים בין העולים) חלק גדול מן העולים אינם שומרי תורה ומצוות והם רחוקים כרחוק מזרח ממערב מכל ריח של יהדות".

     

    כמו תמיד בקהילות חרדיות, ישנו לגלוג על "כתות שפרשו מהעם היהודי" כמו הקראים, במטרה ברורה להוקיע ולהרחיק את מי שיסטה מהדרך. משעשע לראות לגלוג על קהילה דתית שאיננה מוכנה להתקדם מתקופת המקרא (הקראים(, מצדה של קהילה שבזה ולועגת למי שלא מוכנים להיתקע בתקופת סגירת ההלכה לפני מאות שנים – כמו הקונסרבטיבים והרפורמים. אנקדוטה משמעותית: הידעתם שאנחנו אוכלים חמין בשבת כדי להבדיל בין קראים לבין יהודים?

     

    המילה שתן לא מוזכרת

    בכל ספרי הלימוד במגזר החרדי - גם החדשים והמעודכנים ביותר, וגם באלה שאמורים ללמד על מדע - הקרדיט היחיד הוא לאלוהים שברא הכול. גם כשמדובר באסונות. למשל, אסון התאומים הוא "רצונו של השם יתברך" ("הגיאוגרפיה של ארצות הברית"). בספר הזה, כמו באחרים, משתמשים פעם אחר פעם במילים "כושי" או "עבדים כושים" כדי לתאר את השחורים בארצות הברית.

     

    אכן, לא קל להיות יהודי בארה"ב
    אכן, לא קל להיות יהודי בארה"ב

     

    על היהדות שם, שהיא הקהילה השנייה בגודלה בעולם, נכתב: "היה גל מהגרים עשיר ברוחניות... יהודים המקפידים על קיום התורה והמצווה. באמריקה, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, חלה הידרדרות רוחנית".

     

    בספר הלימוד "קורא הדורות: מחורבן בית שני עד תקופת הראשונים באשכנז" נכתב על מרד בר-כוכבא: "ההכרה באפסיות האדם מול עוצמת הבורא ושעבוד הלב אך ורק אליו, הם תנאי הכרחי לניצחון היהודי במלחמה". התבוסה הטראגית מתורצת בכך שהיהודים לא מילאו את התנאי הזה. כלומר, את ההצלחות נוקפים לזכות האמונה, והכישלונות לחובת אלה שאינם מאמינים. תמיד.

     

    מתוך ספר לימוד חרדי ()
    לומדים על הערבים

     

    צניעות היא כמובן ערך מרכזי בספרים החרדיים. כך, למשל, בספר "פלאי גוף האדם" (מקצוע: טבע), מלמדים את הילדים על גוף האדם, רק בלי שום איזכור לאיברי המין והרבייה, וגם לא איברים "מלוכלכים". בספרים ישנים יותר פשוט מחקו מילים לא צנועות כמו "שתן".

     

    להאדיר את היהדות על פני הלאום

    עוד בספרים: ביקורת על ארגונים ש"רוצים שתהיה חוקה מעל לחוקי התורה", כאב על חילול שבת - "כדי לסיים במהירות האפשרית את הקמת הנמל (אשדוד), עסקו בהקמת הנמל יומם וליל ולדאבוננו גם בשבתות ובחגי ישראל. הפגנות רבות נערכו באזור נמל אשדוד נגד חילולי השבת, אך העבודה בשבתות נמשכה" ("על במותי ארץ, מישור החוף").

     

    מתוך ספר לימוד חרדי ()
    מתוך ספר לימוד: "לדאבוננו תל אביב גדלה כעיר חילונית. רוב תושביה אינם שומרי תורה ומצוות"

     

    הקורא הסביר שילמד מספרי הלימוד הללו, עשוי לחשוב שהערים הגדולות והמשמעותיות בישראל הן אלו שבהן ישנה קהילה חרדית. כך, בספר "מבט למרחב" בתוכנית הלימודים במולדת לחינוך העצמאי (של ש"ס או של "אגודת ישראל"), הערים הבולטות הן ירושלים, תל אביב, טבריה, אשדוד, בית שמש וביתר עלית. במפה המצורפת לספר, אגב, מלבד ביתר עילית אין התנחלויות, וגם לא ערים ערביות.

     

    ואי אפשר בלי קצת הטפה מחזקת: "איך זוכה יישוב לקבל תואר של יישוב תורה וחסידות? החיים התורניים המפכים ביישוב הם המכתירים אותו בתואר נשגב זה".

     

    נקודה מעניינת נוספת, בעיקר בשיעורי קריאה וספרות, היא שילובם של סיפורי מעשיות שהנרטיב שלהם נועד להאדיר את היהדות ולהקטין משמעותית את הלאום. אחרי הכול, התורה קודמת לארץ.

     

    מתוך ספר לימוד חרדי ()
    מתוך ספר לימוד חרדי

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים