שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לידיעתכם, נהגי ליסינג: ג'יפון זה ממש לא רכב שטח
    בעידן בו כל רכב מוגבה מעט עם ציפוי פלסטיק שחור על הפגוש ופסי מתכת בוהקים על הגג נקרא ג'יפון,כדאי להזכיר מה זה רכב שטח אמיתי

     

    צילום: אופיר גונן, עריכה: שחר ברקת

    צילום: אופיר גונן, עריכה: שחר ברקת

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    רכב שטח, כביש-שטח, פנאי-שטח או סתם "ג'יפ", הוא כינוי החובק כיום עשרות אחוזים מהמכוניות הנמכרות מדי שנה בשוק המקומי. ולא תמיד זה היה כך. שכן עד אמצע שנות ה-90 היה מספרם של רכבי השטח זעום, כשהם משמשים - לצד כוחות הביטחון - בעיקר לקוחות מוסדיים שנדרשו לרכב בעל עבירות גבוהה מעבר לאספלט. לקוחות פרטיים כמעט ולא היו.

     

    ג'יפ רנגלר ()
    וויליס MB וג'יפ רנגלר JL

     

    רכבי כביש-שטח מיפן שנחתו כאן באמצע שנות ה-90, סימנו את השינוי הגדול. ולא רק בגלל היכולת שלהם לטפס מעלות דרדרתיים, אלא במידה רבה מכיוון שהיו גדולים, רב-שימושיים ומשימתיים ואיך לא, זכו להגדרה הנחשקת "רכב מסחרי" והפכו לסוג של "מקלט מס" או במילים פשוטות יותר, היו מאוד כדאיים לרכישה מבחינה פיננסית. בהתאם גרמו לפריחה משמעותית בטיולי שטח משפחתיים, אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי.


    לנד רובר דיסקברי ()
    לנד רובר דיסקברי

     

    שני עשורים מאוחר יותר יש עדיין רכבי שטח, אבל הנהג והנהגת הישראלים מעוניינים בעיקר ברכבי "פנאי", הגדרה שהחליפה "קרוסאובר", ומפנה מקום ל"ג'יפון". כיום, כמעט בכל קטגוריה סובלים הדגמים בעלי המראה הסטנדרטי מאלה שנראים קרביים יותר. עם דגש על "נראים". כדי להפוך את ההבחנה לפשוטה יותר, קבלו מדריך בסיסי:

     

    רק הפוזה

     (צילום: ניר בן זקן) (צילום: ניר בן זקן)
    (צילום: ניר בן זקן)

     

    בעידן בו כ-50% מכלי הרכב החדשים הנמכרים בישראל זוכים לכינוי "ג'יפון", כדאי לזכור כי מעבר לשימוש גנרי בשם מותג (ג'יפ) לטובת הגדרת כלי רכב שונים שהקשר שלהם לשטח מקרי במקרה הטוב, יכולת העבירות ברוב המכריע של אותן מכוניות זניחה לחלוטין ואינה טובה יותר מזו של משפחתית אפרורית וממוצעת. אבל כמעט לכולם יש משהו מהמשותף.


     (ניר בן זקן) (ניר בן זקן)
    (ניר בן זקן)

     

    החל בסוזוקי איגניס הקטן ועד יונדאי סנטה פה הגדול, כלים אלה מבוססים על פלטפורמה של אותה מכונית משפחתית צנועה, עליה הולבש מרכב אגרסיבי גבוה בעיצוב מושך עין. וכדי שאיש לא יתבלבל, הם מצוידים גם בהופעה קרבית ומוחצנת ומושב נהג גבוה יחסית. רק שבפועל, מרווח הגחון גבוה רק במעט מזה של מכונית נוסעים רגילה, וזו רק הסיבה הראשונה ליכולת הדלה עד בלתי קיימת שלהם בשטח.

     

    פולקסווגן טיגואן (צילום: ניר בן זקן)
    פולקסווגן טיגואן - הנעה כפולה בעיקר לשלג(צילום: ניר בן זקן)

     

    חלקם אמנם מציעים מערכות הנעה כפולה (במקרים מסוימים כאופציה), אבל גם היא הגיעה לשם על-ידי היצרנית כדי למשוך רוכשים באזורים בהם הנהיגה בחורף בעייתית יותר. אתגרי עבירות? אל תטעו ב-4X4 הזה, שכן הוא אינו יכול וממילא לא מיועד לצלוח גינות סלעים. ונכון, אין צורך להתרשם יתר על המידה מתמונות עמוסות בוץ וסרטונים מלאי אבק שמלווים קמפיינים פרסומיים לדגמים אלה. האם לרדת איתם לשטח? לא אם אתם רוצים לצאת ממנו בכוחות עצמכם.

     

    לא נראה, אבל מבצע
    דאצ'יה דאסטר 4WD (צילום: אריאל בן זקן)
    דאצ'יה דאסטר 4WD(צילום: אריאל בן זקן)

     

    חלק מרכבי הפנאי המבוססים על מרכב של מכוניות כביש דווקא כן מציעים יכולת שטח מסוימת. הם מצוידים למשל במערכת הנעה כפולה המסוגלת לעמוד בעומסים גבוהים יותר המקובלים בנהיגת שטח, מערכת המיתלים המכוילת להתמודד עם שיבושים גדולים מאלה של כביש עירוני ממוצע ותכנון גחון עם מחשבה על מרחק מירבי בין הסלע לאגן השמן, הגנה על מכלולים חשופים ומערכות בקרת היציבות שמסוגלת להתמודד בקלות עם אובדן אחיזה תכוף.

     

    סובארו פורסטר (צילום: נועם עופרן)
    סובארו פורסטר XT(צילום: נועם עופרן)

     

    דוגמאות? סובארו פורסטר למשל מצויד במערכת הנעה כפולה-קבועה אמיתית המאפשרת הורדת כוח יעילה ובמרווח גחון מרשים של 22.1 ס"מ (נדיב יותר מטויוטה לנד קרוזר). דאצ'יה דאסטר 4WD מצויד בנעילה מלאה לדיפרנציאל המרכזי והילוך ראשון קצר המדמה (כמעט) הילוך כוח. כנ"ל לגבי גרסאות הנעה כפולה של ג'יפ רנגייד וצ'ירוקי ולנד רובר דיסקברי ספורט. האם אפשר לרדת איתם לשטח? בהחלט כן אם כי חשוב לזכור שצמיגי הכביש לא יעניקו לכם יותר מדי אחיזה.

     

    יש יכולת, אין רצון
    פולקסווגן טוארג (צילום: ניר בן זקן)
    פולקסווגן טוארג(צילום: ניר בן זקן)

     

    חלק לא קטן מרכבי הפנאי היוקרתיים שנמכרים בישראל מצוידים בהנעה כפולה, אך דגמים יקרים וגדולים יחסית כמו מרצדס GLE, פולקסווגן טוארג, פורשה קאיין או ב.מ.וו X5 החדש יכולים לקבל חבילות שטח ייעודיות בעלות יכולת לא רעה בכלל. אלה כוללות לרוב מערכת מיתלי אוויר המאפשרת מרווח גחון נדיב מאוד וזוויות גישה ונטישה טובות, מערכת הנעה ובקרת משיכה המאפשרות הורדת כוח יעילה בהתאם למצבי נהיגת שטח שונים (בוץ, חול, סלעים וכו') והתאמת תיבת ההילוכים, מפות ההצתה ושאר מכללים לעבודה קשה. לרוב הם אינם מצוידים בהילוך כוח אמיתי (להוציא פולקסווגן טוארג, ומרצדס ML הקודמים).

     

    ב.מ.וו X5 ()
    ב.מ.וו X5

     

    כדאי רק לזכור כי חבילות אלה מוצעות לרוב כאופציה, וגם אם מאפשרות יכולת שטח גבוהה מגרסאות הבסיס המסייעת להתמודד עם מעברים טכניים, יש להן כמה מגבלות. ראשית, שוב, הצמיגים בדרך כלל לא יעניקו אחיזה וממילא יהיו חשופים לפגיעות. חשוב יותר, במחיר של חצי מיליון וצפונה, יש מעט מאוד - אם בכלל - נהגים שיתמודדו בקלות עם שריטה עמוקה כתוצאה מענף סורר או אבן מעופפת על מכסה המנוע.

     

    הכל כלול

    טויוטה לנד קרוזר מיצובישי פאג'רו ניסאן פאתפיינדר (צילום: איתמר רותם)
    טויוטה לנד קרוזר, מיצובישי פאג'רו וניסאן פאתפיינדר. רק אחד מהם עדיין משווק(צילום: איתמר רותם)
    רכבי השטח המשפחתיים היו נפוצים בשוק מאמצע שנות ה-90 ועד סוף העשור הקודם, אז ירדו בכמות המכירות וייצורם הופסק (איסוזו טרופר ורודיאו, יונדאי גלופר וטראקאן, ניסאן טראנו ופאת'פיינדר, מיצובישי פאג'רו וכו'), כשכיום מכילה הקטגוריה מספר בודד של דגמים כמו ג'יפ גרנד-צירוקי, סאנגיונג רקסטון, לנד רובר דיסקברי וריינג' רובר. וכמובן, טויוטה לנד-קרוזר שהוא הנמכר בקטגוריה כבר יותר מעשור וחצי. המשותף לכולם הוא תא נוסעים מרווח (מאוד) המאפשר הסעה משפחתית ומערכות מיתלים המציעות שילוב טוב בין יכולת כביש לשטח.

     

    לנד רובר דיסקברי 5 ()
    לנד רובר דיסקברי 5

     

    ההבדל העיקרי בינם לבין רכבי פנאי כפולי הנעה הוא הילוך כוח (LOW), מערכת תמסורת הנמצאת בתוך תיבת העברה (טרנספר). הוא מאפשר יחס העברה קצר יותר מהיחס הרגיל (על-ידי גלגל שיניים קטן שמניע את חברו הגדול) ומקנה בכך כוח על חשבון מהירות. תפקיד הילוך הכוח הוא לאפשר הנעה של הגלגלים בטיפוס שיפועים תלולים, במעברים טכניים היוצרים עומס גבוה ובלעדיו הרכב יתקשה להתקדם, או ירידות תלולות בהן הוא מאפשר בלימת מנוע יציבה ושימוש מופחת בבלמים. בלעדיו קשה, לעיתים בלתי אפשרי, לתקל מכשולי עבירות טכניים.

     

    הטהורים

    סוזוקי ג'ימני (צילום: ניר בן זקן)
    סוזוקי ג'ימני(צילום: ניר בן זקן)

     

    קבלו את כלי הרכב שזכאים יותר מכל לתואר "רכב שטח". מספרם זעום ביותר ולמעשה נכללים כיום בקטגוריה רק סוזוקי ג'ימיני וג'יפ רנגלר. בעבר מנתה

    הקטגוריה גם את לנד רובר דיפנדר שייצורו הופסק, טויוטה לנד קרוזר 70 ששיווקו הופסק במדינות מערביות ומרצדס G קלאס הקודם.

     

    המשותף לכולם הוא שמירה על מתכון קלאסי של מכלולים חסונים במיוחד כמו שלדת סולם קשיחה ומיתלים בתצורת סרנים חיים מלפנים ומאחור. מכלולים אלה לא רק מאפשרים חוסן מכאני ויכולת שטח יוצאת דופן, אלא גם מהווים בסיס לאינסוף שיפורים ושדרוגים, כיד הדמיון ועומק הכיס.


    סוזוקי ג'ימני ()
    ג'ימני ממשיך להתבסס על שלדת סולם וסרנים חיים

     

    מצד שני ההתבססות על מכלולים אלה פוגעת בהתנהגות הכביש והופכת אותם לכלי רכב פחות מומלצים לנסיעות ארוכות. העובדה כי פחות ופחות לקוחות באמת מחפשים את היכולת ומעדיפים רק את ההופעה, מסבירה מדוע יש כיום רק שני דגמים שנותרו נאמנים למתכון המקורי.


    פורסם לראשונה 09/11/2018 22:08

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים