השנה שבה התחלנו לדאוג לגבי פרטיות
משבר רדף משבר ב-2018: פייסבוק חשפה מידע של עשרות מיליונים, פרצת אבטחה הובילה לסגירת הרשת החברתית של גוגל והסיסמאות של משתמשי טוויטר התגלגלו למקום הלא נכון. שלושתן התייצבו בקונגרס כדי לתת הסברים
בפוסט סיכום השנה המסורתי שלו, כתב מנכ"ל ומייסד פייסבוק, מארק צוקרברג: "אני גאה בהתקדמות שעשינו במהלך 2018, ורוצה להודות לכל מי שעזר לנו להגיע לכאן". למשפט הזה קדמה רשימת מכולת ארוכה של "חלק מהשיפורים והשינויים שערכנו השנה", אבל הנימה האופטימית של צוקרברג מסגירה שורה ארוכה של סקנדלים מתוקשרים - שהפכו את 2018 לשנה הקשה ביותר בתולדות פייסבוק - לפחות מבחינה תדמיתית.
השנה של פייסבוק התחילה עם מה שנחשב עד היום למשבר הגדול בתולדותיה - פרשת קיימברידג' אנליטיקה, שבמסגרתה נחשף כי פייסבוק איפשרה לחברת מחקר חיצונית שפיתחה אפליקציה, לשאוב מידע על לא פחות מ-87 מיליון משתמשים (מתוכם כם-47 אלף ישראלים), באופן שהפר את פרטיותם. המידע הזה שימש בין היתר, לפרסום ממוקד ויעיל יותר של מודעות פוליטיות. המשבר המתמשך עורר ביקורת ציבורית רחבה בעולם המערבי, אילץ את צוקרברג להתייצב לראשונה בפני הקונגרס האמריקני ולספק הסברים, וגם גרר קמפיין נרחב הקורא למשתמשים למחוק את פייסבוק - כשבין הקולות הבולטים בו היו אלה של היזם אילון מאסק, הזמרת שר ומייסד שותף בוואטסאפ, בריאן אקטון.
זו כמובן הייתה רק ההתחלה: פייסבוק נאלצה להתמודד בהמשך עם קריאות לרגולציה; גל עזיבות של מייסדי וואטסאפ, אינסטגרם ואוקולוס שנטשו את הספינה; פרצת אבטחה נוספת שחשפה פרטי מידע של 30 מיליון משתמשים; אמירות שנויות במחלוקת של צוקרברג בנוגע להתמודדות של פייסבוק עם הכחשת שואה; פרצת אבטחה שחשפה את תמונותיהם של למעלה מ-6 מיליון משתמשים; וכמובן - התערבות במערכות בחירות ובאירועים פוליטיים ברחבי העולם. בשולי הדברים, הרשת החברתית המשיכה להתמודד עם הבעיות ה"רגילות" - דברי הסתה, אלימות ופורנוגרפיה, בריונות רשת ופייק ניוז.
לא רק פייסבוק
אי אפשר לטעות ולחשוב שפייסבוק נמצאת לבד במערכה. ענקיות נוספות דוגמת גוגל וטוויטר נאלצו להתמודד עם שערוריות דומות, ומצאו עצמן במוקדם או במאוחר מעל במת הקונגרס האמריקני, בניסיון להאיר על המנגנונים הפנימיים שלהן ולהסית את להבות הביקורת. הן הואשמו בהטיות פוליטיות, בניטור בלתי מספק של תכנים, ובמקרה של גוגל - גם בפגיעה בתחרות. אבל מעל לכל בלטו הכותרות שעסקו בפרצות אבטחה: טוויטר דרשה מכלל משתמשיה להחליף סיסמאות בעקבות תקלה שחשפה אותן ברשת הפנימית של החברה, ואילו גוגל הגדילה לעשות והסתירה פרצת אבטחה חמורה ברשת החברתית שלה - "גוגל פלוס", כשחשיפת הפרצה הובילה בסופו של דבר להחלטה על סגירת הפלטפורמה.
בין פרצה לפרצה, האיחוד האירופי החיל את ה-GDPR, תקנות כלליות להגנה על מידע שנכנסו לתוקפן בחודש מאי השנה. התקנות האלה היו בתהליכי
עבודה הרבה לפני קיימברידג' אנליטיקה, והן מעוררות קנאה בקרב משתמשים בעולם המערבי - שהופכים יותר ויותר מוטרדים מהדרכים שבהן חברות מוכרות או משתפות מידע עליהם. הלכה למעשה, התקנות מגדירות תחומי אחריות עבור איסוף ושימוש במאגרי מידע (דיגיטליים ואחרים), כולל חובת דיווח - למשתמשים עצמם ולרשויות, וגם סנקציות כלכליות.
התשתית המשפטית היא אות מבשר רעות, או טובות - תלוי מאיזה צד של המתרס אתם נמצאים. היא מגיעה בשנת-שיא בכל מה שקשור להפרת פרטיות ושימוש לרעה במידע אישי - שימוש שיש לו השלכות פוליטיות וחברתיות מעשיות. בעוד פחות מחודשיים פייסבוק תחגוג 15 שנות קיום, עשור וחצי שבמהלכן היא הפכה ממעין "ספר טלפונים" מקוון, לתאגיד פרסום דיגיטלי מפלצתי (מסנג'ר, וואטסאפ ואינסטגרם גם הן שייכות לפייסבוק). המתחרה היחידה שלו היא גוגל - שציינה 20 שנות קיום ממש לפני כמה חודשים. בפרספקטיבה היסטורית, הפלטפורמות האלה עדיין צעירות מכדי שנוכל לתפוס את ההשפעה הממשית שלהן עלינו, אבל האסימונים הראשונים כבר מתחילים ליפול - ובראשם חשיבותה של פרטיות גם בתוך מרחבים דיגיטליים. הדור הבא, כך אומרים, בכלל לא מבין על מה כל המהומה. מצד שני - הם גם כמעט ולא נמצאים בפייסבוק.
