שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הישגי איזנקוט הם אתגרי כוכבי
    הרמטכ"ל היוצא לא הצליח בכל תחום אבל הוא אחד מהטובים שידע צה"ל, ובתקופתו לא הסתבכה ישראל במלחמה. כוכבי, שיקבל בשלישי את המושכות, יצטרך להשלים את המלאכה, אך צפויה לו תקופה לא קלה - בין היתר בשל הבחירות

    זה שהולך וזה שבא. איזנקוט וכוכבי (צילום: אביהו שפירא) (צילום: אביהו שפירא)
    זה שהולך וזה שבא. איזנקוט וכוכבי(צילום: אביהו שפירא)

    ביום שלישי הקרוב יתקיים בקריה הטקס המסורתי של חילופי הרמטכ"לים. הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, יעביר את האחריות והסמכות לרמטכ"ל ה-22, רב-אלוף אביב כוכבי. שני האישים אינם חפים מטעויות ומחולשות, אבל כשם שאין לי ספק שהאלוף אביב כוכבי מתאים ובשל לתפקידו, כך אני משוכנע שרב-אלוף גדי איזנקוט הוא אחד הרמטכ"לים הטובים והחשובים שהיו לצה"ל ולמדינת ישראל מאז 1948.

     

    הישגו הגדול של איזנקוט הוא שבתקופת כהונתו לא הסתבכה מדינת ישראל במלחמה, וגם לא במערכה צבאית גדולה - לא שלא היו הזדמנויות ומצבים שכפסע היה בינם לבין מלחמה, כמו ברצועת עזה למשל. אבל איזנקוט והמטה הכללי של צה"ל בהנהגתו ידעו לנהל את האירועים בשטח ובה בשעה לשכנע את הדרג המדיני שלא להיכנס לעימות אלים ולמלחמת התשה חסרי תכלית שבסיומם תגיע ישראל בדיוק לאותו מצב ששרר לפני שנשפכו דם ומיליארדים לשווא.

     

    איזנקוט ידע לשכנע את שרי הקבינט כי עדיפה פגיעה שניתנת לתיקון בתחושת הביטחון של תושבי הדרום, במינימום נפגעים בצידנו - על פני אובדן ידוע מראש של חיי לוחמים ופגיעה מתמשכת ויקרה בביטחון הפיזי ובשגרת החיים של תושבי מדינת ישראל כולה.

     

     

    איזנקוט, שהכין עצמו היטב לתפקיד הרמטכ"ל עוד כשישב בלשכת סגן הרמטכ"ל, היה משוכנע שהאיומים המסוכנים ביותר לביטחון המדינה ואזרחיה נשקפים מהציר הרדיקלי השיעי. העיקריים שבהם: ההתבססות הצבאית האיראנית בסוריה להקמת חזית נוספת נגד ישראל; הפרויקט התעשייתי לשדרוג דיוק הטילים והרקטות שבידי חיזבאללה; הצבא הסורי והמיליציות השיעיות בסוריה; ותוכנית תקיפת הגליל של חיזבאללה שאמורה הייתה להתבצע מעל ומתחת לפני הקרקע.

     

    שכלל "המערכה שבין המלחמות" לכדי אומנות

    כמו קודמו בתפקיד, רב-אלוף במיל' בני גנץ, איזנקוט החליט לסכל איומים ולשבשם באמצעות המב"מ (המערכה בין המלחמות). זו מלחמה לכל דבר, אלא שרוב המבצעים במסגרתה יזומים על ידינו ומתבצעים בחשאי. הדבר מעניק לצה"ל יתרון כפול: האויב מופתע ומורתע בגלל היכולת המודיעינית והמבצעית לגרום לו נזקים ממשיים; עם זאת, בגלל החשאיות, מקבל האויב "מרחב הכחשה" שמאפשר לו להתעלם ולא להגיב על המכה שספג. כך אפשר להילחם מבלי להיקלע למלחמה רבתי.

     

    ביקור ראש המטה הכללי, רב-אלוף גדי איזנקוט, בפיקוד הצפון וסייר בעוצבת ״הגליל״ עם מפקד פיקוד הצפון, אלוף יואל סטריק, מפקד העוצבה, תת-אלוף רפי מילוא ומפקדים נוספים (צילום: דובר צה
    שם את המענה לאיום המנהרות במעלה סולם העדיפויות הצה"לי. איזנקוט בסיור בגבול לבנון במסגרת מבצע "מגן צפוני"(צילום: דובר צה"ל)

    המב"מ אמנם לא התחיל בימיו של איזנקוט כרמטכ"ל, אבל הוא היה הגורם העיקרי, עוד בזמנו כאלוף פיקוד צפון, שדחף להכנסת "לחימה משולבת" (כך נקרא המב"מ בראשית ימיו) לסל הכלים של צה"ל בימיו של גבי אשכנזי כרמטכ"ל.

     

    כרמטכ"ל, איזנקוט שכלל את המב"מ לכדי אומנות. יעדי המב"מ הם להרתיע ולהרחיק מלחמה; להחליש גורמי כוח שליליים; לצמצם את התעצמות האויב; ליצור תנאים מיטביים לניצחון במלחמה הבאה; וליצור לגיטימיות בינלאומית להפעלת כוח ע"י צה"ל להגנה על המדינה. למעשה, המב"מ הוא המלחמה שבה צה"ל ניצח בנקודות את הציר הרדיקלי השיעי (אך לא הכריע כליל את האויב), במינימום אבידות ונזק חומרי לצה"ל ולאזרחים.

     

    תחת הנהגתו, השתמש צה"ל בכל הניסיון המבצעי שצבר, בחן לעומק את הגורמים להסלמה (בכל אחת מזירות הלחימה וההתמודדות) ואת הגורמים המרסנים - והתאים להם תגובות אופרטיביות ואת דפוסי ההתנהלות של צה"ל.

     

    שמר על סולם הערכים הצה"לי

    את מצבי ההסלמה, כולל ביהודה ושומרון, הוא ניהל באופן שקיצר אותם בצורה ניכרת ולעיתים אף הפיק מהם הרתעה לטווח ארוך. יש לציין שהדרג המדיני, כולל הקבינט, ידע לבחון ולרוב אישר את דרכי הפעולה שהציע איזנקוט גם כשהיו מאד לא פופולריות בציבור

     

    הרמטכ
    קיצר את משך ההסלמות ביהודה ושומרון(צילום: דובר צה"ל)

     

     

    הישג שלישי של איזנקוט היה מיד עם כניסתו לתפקיד, כשהכין מראש וניסח סדרי עדיפויות לפעולה בתחומים השונים ואף ידע לממש את רובם במהלך כהונתו. ההכנה, השגת המשאבים והביצוע של תר"ש גדעון, אחרי שנים שהממשלה מנעה את ביצוע התוכניות החמש-שנתיות שהכין המטה הכללי, אפשר לאיזנקוט ליישם הלכה למעשה את סדר העדיפות שלו.

     

    בראש מעייניו עמדה המוכנות של הצבא למלחמה והתאמת עוצבות החוד לאתגרים המבצעיים הקונקרטיים שיפגשו בשדה הקרב בצפון ובדרום - כולל תוכניות מבצעיות מפורטות ותחבולניות שיפתיעו את האויבים בכל הזירות. בהתעצמות הוא שם דגש על מודיעין, סייבר ויכולת תעשייתית לפגיעה מהאוויר באלפי מטרות בזמן קצר.

     

    איזנקוט שם את המענה לאיום המנהרות (תת"ק) בחלק העליון של סולם העדיפויות הצה"לי - והצליח גם בדרום וגם בצפון.

     

    הוא שימר וקיים את סולם הערכים של צה"ל למרות השינויים שחלו בחברה ובפוליטיקה הישראלית. הוא שימר גם את אמון הציבור בצה"ל - שעומד בראש סולם אמון הציבור הישראלי במוסדות המדינה מאז הקמתו.

     

    ההצלחות החלקיות

    עם זאת, לא בכל איזנקוט הצליח, ולהלן התחומים העיקריים שבהם נחל הצלחה חלקית בלבד או אף נכשל:

     

    הייתה לו ולראשי הצבא הערכת חסר של השפעת אירועי הגדר בגבול עזה ועפיפוני ובלוני התבערה על תחושת הביטחון והמורל האזרחי. הם ראו בעפיפונים ובבלונים לא יותר מאשר מטרד, בעוד שבפועל הייתה להם השפעה ניכרת לרעה על החוסן הלאומי בישראל. גם ההרתעה של ישראל כלפי אויביה התכרסמה לנוכח תגובת הציבור ואי-יכולתו של צה"ל להתמודד עם "התשת העפיפונים".

     

    יכולת התמרון של מערך המילואים היבשתי של צה"ל כנראה עדיין אינה אפקטיבית מספיק. עוצבות החוד הסדירות יעשו את העבודה אם יידרשו להיכנס קרקעית במהירות ללבנון או לעזה. הן יפגינו שרידות, מהירות קטלנית וגמישות שיוציאו את האויב משיווי משקל. לא כך כל עוצבות המילואים - שכרגע לא לכולן יש יכולות מתאימות בכל התחומים (בהסתמך לפחות על דו"ח בריק). אין זה אומר שצה"ל לא מוכן למלחמה, אלא שהוא יכול להיות מוכן הרבה יותר טוב - מה שיחסוך זמן ספיגה בעורף ואבידות בחזית. אחת ממשימותיו הבאות של הרמטכ"ל הנכנס, אביב כוכבי, תהיה להמשיך את מה שאיזנקוט התחיל ולקדם את מוכנות וקטלניות כוחות היבשה במילואים.

    הערכת מצב בקריה תל אביב (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
    לא הצליח לשכנע את הקבינט לגבש מדיניות ביחס לעזה. איזנקוט עם רה"מ ובכירי מערכת הביטחון(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

    איזנקוט לא הצליח לשכנע את הקבינט ואת ראש הממשלה לגבש מדיניות קוהרנטית ועקבית ביחס לעזה. עם זאת, הוא הצליח לשכנע את השרים שמבצע צבאי יכלול בהכרח כניסה קרקעית, ושאם לא נשאר שם ולא נמצא שלטון חלופי לחמאס נחזור למצב שהיה לפני המערכה. לכן האופציה המלחמתית הגדולה נפסלה בקבינט.

     

    הוא ניסה, אבל הצליח רק חלקית ונקודתית, לשכנע את שרי הקבינט ואת ראש הממשלה לבצע מהלך הומניטרי וכלכלי מסיבי ברצועה - ולכן לא הושגה רגיעה יציבה וארוכת טווח, אלא רק חצי תהדיה שבירה שעלולה לעלות באש ועשן בכל רגע.

     

    פרויקט דיוק הטילים - הנפיץ ביותר

    המשימות של כוכבי כרמטכ"ל נגזרות הן מההצלחות של איזנקוט והן מהנושאים שבהם הרמטכ"ל היוצא לא הצליח לסיים את המלאכה:

     

    בזירה הצפונית יצטרך כוכבי למצוא שיטות פעולה ודפוסים חדשים למב"מ, שימנעו ככל האפשר חיכוך עם הרוסים אך מבלי לוותר על בלימת התבססות איראן ושלוחיה בסוריה ומניעת התחמשות חיזבאללה בנשק איכותי.

     

    סגן הרמטכ
    יש לו את היכולות והניסיון הדרושים למשימה. אביב כוכבי(צילום: דובר צה"ל)

    הפרויקט התעשייתי שיזמו האיראנים לדיוק הטילים והרקטות שבידי חיזבאללה בלבנון, צבא סוריה והמיליציות השיעיות בסוריה - סוכל לפי שעה בידי ישראל. אבל הסיפור רחוק מלהיות גמור והוא בעל הפוטנציאל הנפיץ ביותר להתפתח ב-2019 למלחמת לבנון שלישית.

     

    הצבא בפיקודו של כוכבי יצטרך למנוע את המשך פרויקט הדיוק. אם אפשר מבלי להיגרר למלחמה - אך תוך מוכנות ונכונות לעשות כל מה שצריך כדי לנצח בה.

     

    מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, מנסה כעת להקים בעיראק בסיס לוגיסטי ומבצעי נוסף של הציר השיעי הרדיקלי. הבסיס הזה שיוקם על תשתית המיליציות השיעיות המקומיות יהיה גיבוי לחזית שאיראן מקווה לנהל נגד ישראל מסוריה, והוא יאיים לא רק על ישראל אלא גם על סעודיה, כווית ומדינות מפרציות אחרות. ישראל לא תוכל להשלים עם מצב שבו בעיראק יהיו טילים ורקטות איראניים, שבעת מלחמה יהיה הרבה יותר קשה לשתק אותם מאשר את מערכי הירי התלול-מסלול האיראניים שמכוונים לשטחנו מלבנון ומסוריה.

     

    הרמטכ"ל החדש יצטרך גם להכין מחדש את צה"ל לאפשרות שאיראן תחדש בשנה הקרובה את הפעילות בפרויקט הגרעין הצבאי שלה.

     

    מיטוט חמאס או שיקום הרצועה

    ברצועת עזה, יצטרך כוכבי לשכנע את הממשלה והקואליציה החדשה שתקום אחרי הבחירות לגבש מדיניות ברורה וקוהרנטית שתתבסס על אחת משתי האופציות שלהן סיכוי לנטרל את מלחמת ההתשה שמנהלים נגדנו מעזה: מיטוט (חמאס) או שיקום (הרצועה).

     

    לפי האפשרות הראשונה, צה"ל יכבוש את הרצועה וימוטט את שלטון חמאס; אחר כך ישהו צה"ל ושב"כ בשטח הרצועה ויהרסו בצורה שיטתית את התשתיות הצבאיות והארגוניות של חמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, עד שיימצא שלטון חלופי, יציב ומשילותי (אם בכלל יימצא כזה).

     

    פלסטינים מפגינים מול גדר המערכת (צילום: AFP)
    ההפגנות בגדר הגבול בעזה. האופציות - מיטוט שלטון חמאס או שיקום הרצועה(צילום: AFP)

    האופציה השנייה היא להשלים עם שלטונו של חמאס ובשיתוף פעולה עימו ועם גורמים בינלאומיים להפעיל "תוכנית מרשל" לשיקום הומניטרי וכלכלי מסיבי וכולל של רצועת עזה ותושביה. על ידי כך יהיה לתושבים ולחמאס הרבה מאוד מה לאבד בעימות עם ישראל. חמאס אולי לא יוותר רשמית על מה שהוא מכנה "ההתנגדות", אבל יסכים להודנה ארוכת טווח שתרחיק מלחמה ותמנע סבבי הסלמה שפוגעים בביטחון ובתחושת הביטחון של תושבי הדרום. הוא גם יסכים כנראה להשבת הגופות והשבויים לידי ישראל במקרה כזה.

     

    למעשה, ההסלמה בעזה בשנה האחרונה נובעת בראש ובראשונה מהסכסוך הפנים-פלסטיני ומהמאבק על כספי הרשות. כוכבי יצטרך לשכנע את הקבינט להמשיך לפעול להרגעת המצב ההומנטירי, ולא לאפשר לאבו מאזן לגרום למלחמה בין ישראל לחמאס

    כדי להציל את מורשתו ערב הסתלקותו מהבמה.

     

    ביהודה ושומרון השטח ממשיך לבעבע ולתסוס ונראה שכוכבי ימשיך את מדיניות קודמיו בלשכת הרמטכ"ל, שעיקריה הם: מעצר חשודים, החרמת כלי נשק ותפיסת כספי טרור בזמן שגרה; שיגור מהיר של כוחות גדולים לשטח כשרק מסתמנת הסלמה ולחימה בטרור, תוך ניסיון למנוע עד כמה שאפשר פגיעה באיכות החיים ובפרנסה של מי שאינם מעורבים בטרור.  

     

    בצה"ל יידרש כאמור כוכבי לשים דגש על שיפור מוכנות מערך המילואים היבשתי, עידוד הטובים בדרג מ"פ-מג"ד לחתום קבע ושיפור מצבם של הנגדים.

     

    כוכבי המנוסה כסגן רמטכ"ל כבר החל להכין את תוכנית העבודה החמש-שנתית הבאה של צה"ל, שיישומה יתחיל בשנת 2020. עם זאת, עד שלא ידע מי יהיו שרי הביטחון והאוצר בממשלה שתקום לאחר הבחירות, תמונת המשאבים שיעמדו לרשותו לוטה בערפל. הוא רק יכול לקוות שיעמוד לרשותו תקציב קבוע וברור - כמו זה שהשיגו איזנקוט ושר הביטחון לשעבר משה יעלון משר האוצר משה כחלון.

     

    חקירות נתניהו יקשו עליו להיות המבוגר האחראי

    כאמור, לכוכבי יש כל הכישורים והניסיון הדרושים למלא בהצלחה את תפקידו, אבל צפויה לו תקופה לא קלה בעיקר בגלל חוסר הוודאות, הנפיצות וריבוי השחקנים המאפיינים את הזירה הישראלית כמו גם את הזירה האזורית והבינלאומית.

      

    פגישה של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם אלוף אביב כוכבי (צילום: קובי גדעון, לע
    כוכבי עם רה"מ נתניהו(צילום: קובי גדעון, לע"מ)

    דבר לא קבוע - חוץ מסולם הערכים שגם עליו יאלץ כנראה להיאבק בשנים הבאות. ואם מדברים על בחירות, הפעם הן נערכות בנסיבות אישיות-משפטיות מיוחדות מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמור להיות המבוגר האחראי במצבי חירום ביטחוניים. לגיטימי להעריך שהנסיבות יקשו על ראש הממשלה לשקול בראש קר וצלול ולהפריד בין מה שישרת את שרידותו האישית והפוליטית לבין מה שישרת בצורה מיטבית את ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל.

     

    מצד שני, גם אויבי ישראל יודעים שלא כדאי להתעסק איתנו בתקופת בחירות - וזה טוב להרתעה. בכל מקרה, כשראש הממשלה הוא גם שר הביטחון, כוכבי יידרש למלא באומץ לב תפקיד מאזן ומרגיע.

     

    עכשיו שעתו של כוכבי להוכיח כי אמירתו של בן גוריון, "תדע כל אם עברייה שהפקידה את גורל בניה בידי מפקדים הראויים לכך", הולמת גם אותו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים