שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גם אני רוצה בנים יפים שירחיבו את דעתי
    "איש לא לימד אותי מה עושות בנות אחרי גיל 50, אחרי שחדלו להרחיב דעתם של תלמידים חכמים ומלכים זקנים. אני מביטה סביבי, מחפשת מורות ורבות שיהיו לי מודל משכנע של אישה זקנה ונחשקת, שיש בה כדי להרחיב את דעתן של הבריות". אמנית הספוקן וורד משחררת שיר מחאה וטור מיוחד לחז"ל - ולתרבות שלא השתנתה מאז

     

     

    בואו נדבר רגע על בנים. ישנה סוגיה תלמודית ידועה שמעסיקה אותי (ואת האנושות) שנים רבות: "אישה נאה מרחיבה דעתו של אדם", וניתנת לתלמיד חכם (ברכות נז ב). שערו בנפשכם איך היו הדברים נשמעים, אם חכמי התלמוד היו מנסחים את ראיית עולמם בפורמט של שיר לרדיו.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

    באין רבנים בעירי להרחיב על המסכת בפורמטים המונאיים, מיניתי עצמי לאחת היוצרות בסוגיות התלמודיות האלו, והפכתי את היוצרות, יען כי אני רַבָּה בימים, לפחות, אם כי אני לא מתה על זה - לא על הרַבָּה-בַּיָמים, ולא על הריפרור הכמעט-נוירוטי למקורות. אז הרחבתי את היריעה התלמודית הזאת, והוספתי על דעתי את "מסכת בנים", ואמרתי, אם אישה נאה מרחיבה דעתו של תלמיד חכם, אז גם אני רוצה. גם אני רוצה בנים יפים, מהבחוץ אל הבפנים, שירחיבו את דעתי.

     

    עוד תרבות בערוץ היהדות :

     

    גם אני רוצה שיר הלל לבנים יפים, בעידן שמצד אחד התרגל להלל בפרהסיה רק בנות, בבחינת תקינות פוליטית - אך מצד שני עדיין מבקש לעצמו רק את היפה מכול, ורואים את זה בכל הטלוויזיה שבעולם ובארץ. כי למרות כל המהפכות הפמיניסטיות, חלקן משמעותיות וחלקן קטנוניות, הפרמטר העיקרי למדד ערכה של אישה, בפועל, הוא עדיין יופיה, ולא הפנימי.

     

    ולפני שתקפצו, אני מדגישה שהיופי אינו הפרמטר הבלבדי, אבל הוא העיקרי, ובאחוזים גבוהים לאין שיעור ממשמעותו במדד ערכם של גברים בשוק החברתי (כן, שוק. למה לכבס תופעות במילים שמסתירות, אם אנחנו באמת רוצים לשנות משהו בכללי השוק). ומתוך הפרמטר הנוקשה והעריץ הזה, מסתעף גם האייג'יזם, שגומר על האישה ההטרוסקסואלית באופן משמעותי הרבה יותר מאשר על הגבר ההטרוסקסואלי.

     

    דמיינו מלכה בזקנתה

    מצד שלישי (ותזכרו שנשארו לנו עוד 67 פנים לתורה), אפשר לראות בשיר הזה סוג של אפליה אישית מתקנת. זוכרים איך הביאו את הבתולה הכי יפה בממלכה לנחם ולחמם את דוד המלך על ערש זקנתו? עכשיו דמיינו מלכה בזקנתה. לפעמים אני עומדת במחוז הנעלם הזה, של בנות שעברו את גיל חמישים, ושואלת את עצמי איך אני אמורה לעשות את זה מכאן והלאה, אחרי שכל חיי ציפו ממני להיות קודם כל, ועל פני הכול, יפה וכוסית, ועכשיו, אחרי חמישים, מה עושים?

     

    הדרה לוין ארדי (צילום: יעל שלח)
    פמיניזם תלמודי. הדרה לוין ארדי(צילום: יעל שלח)

     

    איש לא לימד אותי מה עושות בנות אחרי גיל חמישים, אחרי שחדלו להרחיב דעתם של תלמידים חכמים ומלכים זקנים. אני מביטה סביבי, מחפשת מורות ורבות, שיהיו לי מודל משכנע של אישה זקנה ונחשקת, שיש בה כדי להרחיב את דעתן של הבריות באותו מובן תלמודי. מודל משכנע לנשים שלא הוגלו אל המחשכים הנידחים אחרי שהודרו ממסיבות החשק הרלוונטיות של החיים (למרות שלצערי, באולימפידת הקיפוח הפוריטנית והאופנתית, נחשב היצר והחשק לעוול מדרגה ראשונה, ולא למניע יצירתי, או למקום שממנו מתחילות המהפכות האמיתיות, אבל זו כבר סוגיה אחרת).

     

    מודל משכנע לנשים שמלוהקות, בחיים ובסרטים ובפריים-טיים של הציביליזציה, גם כמושא נפשם הרומנטית של בחורים נאים, מהבחוץ אל הבפנים, ולא רק כדודה, אמא, סבתא, מורה רוחנית וחברת נפש של שחקן אחר בגילה.

     

    תנו לי להרחיב דעתי

    ואני מדברת על אהבה, לא על אקספרימנט איזוטרי או חוויית התבגרות זמנית או אסורה. ואפרופו אהבה, בשלוף מהיר אפשר למצוא מודלים גבריים להתקנא, שבבגרותם הרחיבו את דעתם עם נשים נאות, צעירות מהם בפערי גיל של כ-20 שנה בממוצע: ג'ון קליס, אצ"ג, מישל וולבק, נלסון מנדלה,

    מייקל דוגלאס, לאונרד כהן, ג'רי סיינפלד, רופורט מורדוך, בילי ג'ואל, אלק בולדווין, האריסון פורד, טרנטינו, צביקה פיק, סטיב מרטין, לארי קינג, וויליאם שאטנר, רוברט דה-נירו, מייקל פאסבנדר, ריצ'רד גיר, ירון לונדון, מיכה שטרית, רמי קליינשטיין, קלסי גראמר, וודי אלן, סילבסטר סטלון, פיקאסו, פרנק סינטרה, ברי סחרוף, וורד ביטי, אנתוני הופקינס, קווין קוסטנר, רוברט דובאל, רוד סטיוארט, אריק קלפטון. טו ניים א-פיו.

     

    עכשיו, תראו לי, בשלוף, מניין כזה של בנות, בגילם להתפאר של הבנים, עם בני זוג הולמים ונאים להרחבת הדעת. ואל תגידו, עמנואל מקרון. גם אני מכירה עוד שניים וחצי זוגות כאלה, בכל העולם כולו, המזכירים לי את גלות הכלל.

     

    אז עכשיו, מה אמורה לעשות בחורה בת 55 שמסרבת לִגְלוֹת, ורוצה להמשיך להרחיב את דעתה עד כלות כל הקיצים, לפחות כמו שבנים מרחיבים? מה אמורה לעשות בחורה בת 55 עם כל הליבידו הזה? או, בפרפראזה למילותיו של זוכה פרס הנובל, והבחור שעשה יותר ילדים מאשר יכול היה לגדל בעצמו ובפרהסיה, מה בחורה בת 55 עושה במקום כזה? 

     

    בנים/ הדרה לוין ארדי

     

    ואת יורדת אלף מדרגות, נוגעת כבר בתחתיות, אין זמן ודרך לעלות,

    לוקחת חלק בעולם הזה, בעולם הזה.

     

    אתה עדין מאוד, בהתחלה, כלומר, רוצה מאוד ובלי לדעת מה,

    ברור שזה – רק מה שזה.

     

    ובוא נודה, שבגילי, לולא נשאר בי איזה צד מיני,

    היית בטעות חולף עליי, עובר דרכי, כאילו אני לא אני.

     

    מצד שני, המבטים שורפים, ברור מה שכולם חושבים, ולא אומרים,

    כשהם רואים אותי, רואים אותי.

     

    מה זאת עושה, המשונה, ובשעה כזאת, ובמקום כזה, ובגילה,

    המבטים חוסמים את הכניסה, וזה מביך אותם, וזה סוגר אותה.

     

    המבטים הם כמו האש אשר שרפה על המוקד בנות פורצות בתעופה,

    או מי שלא הייתה מספיק יפה או מי שפג תוקפה.

     

    והיא רוצה בנים יפים, מהבחוץ אל הבפנים,

    שישמעו אותה, שישמעו אותה, בכל כוחה.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים