שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רזאל, הדור הבא: שרות כנגד כל המכשולים
    "בגיל 40, לאחר שנים של שתיקה, חזרתי לשיר. וזה קשה, כי יש אולמות שמסרבים שאופיע בהם, משום שאני שרה לנשים בלבד. אך רק סביב סערת המסקינטייפ שהשתוללה סביב אחי, יונתן, קלטתי את עומק הפער בין העולמות". ריקה רזאל מוציאה קליפ מרגש עם בתה, כאן בבכורה - וכותבת על אהבה, משפחה, חזרה בתשובה ומה שביניהם

     

     

    כשמשפחתי החלה לחזור בתשובה, לא ידעתי כמה זה עומד להשפיע על החלומות הגדולים של חיי. הייתי אז בת עשרה וסולנית של להקת האחים שלנו: "להקת רזאל". באותה תקופה היינו מופיעים על במות בארץ ובחו"ל, ואפילו לכמה תוכניות טלוויזיה הגענו. זאת הייתה מהתקופות היפות בחיי. נהניתי להיות על הבמה, לנגן עם אחיי המוכשרים וגם שמחתי כשזיהו אותי ברחוב. כשיונתן הלך לצבא הלהקה התפרקה והפסקנו להופיע יחד.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >> 

     

    עם הזמן, התחזקה המשפחה וכשאחיי היו מופיעים באירועים משפחתיים, כבר לא הופעתי לצידם. ולמרות הבחירה שלי בחיים הדתיים שהוסיפו שמחה, משמעות וערכים לחיי - זה לא היה פשוט לעמוד ולהסתכל מהצד, כשהאחים שלי משמחים את כולם ואני נשארת בחוץ.

     

    עוד תרבות בערוץ היהדות :

     

    באחד האירועים המשפחתיים האלה התחלתי לבכות. אני חושבת שזה הרגע שבו החלטתי שהחלום לשיר, לנגן, לכתוב מוזיקה ולהופיע גדול מכדי שאדחיק אותו. החלטתי שאמצא דרך להופיע במסגרת ההלכה. מי אמר שבקהל חייבים להיות גברים?

     

    ריקה עם אחיה לבית רזאל ()
    "לו היו נשים חילוניות בקהל, הוא לא היה עושה זאת". עם האחים יונתן ואהרן

     

    בגיל 40 התחלתי להגשים את החלום שלי. עשיתי את זה לאט. בכל זאת, היה לי עסק נדל"ן משגשג ושמונה ילדים בבית. אז הקלטתי שיר אחד בחודש, וניסיתי לפרסם קצת את שיריי, ולהופיע – בהתחלה בפני חברות, ואחר כך בפני קהל.

     

    לחיות על קו התפר

    לאט אבל בטוח, החל חלומי להתגשם. עדיין, זה לא פשוט. יש אולמות שמסרבים שאופיע בהם דווקא משום שאני מופיעה רק לנשים. גם לא קל לקבל השמעות ברדיו במצב כזה. ויש בי קול שלא מרפה, ולוחש שאם אופיע גם לפני גברים, אוכל להצליח הרבה יותר. אבל מצד שני, בקהל נשי יש אנרגיות שאין במקום אחר. אחווה מיוחדת שנוצרת כשרק אנחנו ביחד, מרשות לעצמנו להיות מי שאנחנו בלי לדאוג איך אנחנו נראות או מה יגידו.

     

    ריקה רזאל ומיכל ון לואן (צילום: ראובן חיון)
    "אם יש אהבה תהיה גם סליחה והבנה". ריקה רזאל ובתה, מיכל ון לואן(צילום: ראובן חיון)

     

    אני חיה על התפר שבין העולם הדתי לזה החילוני: גדלתי בעולם חילוני, למדתי באקדמיה למוזיקה ושירתתי בצבא, ובני משפחתי וחבריי מרכיבים את כל גוני הקשת הישראלית. ודווקא מהמקום הזה, אני מרגישה שיש שסע הולך ומעמיק בין העולמות, ועצוב לי, כי בסופו של יום כולנו עם אחד.

     

    בעידן הרשתות החברתיות שבו עפים הפוסטים מבין האצבעות, קל להפיץ שנאה, להאמין לסטריאוטיפים ולאחוז בדעות קדומות. קל כל כך להתחיל סערות שמבוססות על כלום. אתם בטח זוכרים את תקרית המסקינג טייפ, לפני שנה בדיוק, אז הדביק אחי, יונתן רזאל, רצועת דבק שחורה על עיניו, כשהנשים שהוא הופיע בפניהן התחילו לרקוד.

     

    כמה רעש זה עשה בכל כלי התקשורת, וכמה תגובות קיבלתי, בנוסח: "איך הוא העז", "איזו השפלה לנשים שבהופעה שלו". וישבתי משתאה אל מול חוסר ההבנה. אל מול הסערה בכוס מים. יונתן, הרי הופיע לפני נשים שומרות מצוות, בהופעה שהייתה מיועדת לנשים בלבד, כדי שתוכלנה לרקוד בחופשיות כשאין גברים באזור. וכאשר כיסה את עיניו, יונתן עשה זאת כדי לכבד את הבחירה שלהן. לו היו נשים חילוניות בקהל, הוא לא היה עושה זאת.

     

    ובאותם ימים, סביב הסערה הזו, הרגשתי כמה עמוק הפער בין העולמות, פער שהמדיה לא בדיוק מסייעת לו – ועד כמה עשוי שיח פנים אל פנים לשנות מציאות. זה בדיוק מה שאני מנסה לעשות באמצעות המוזיקה שלי: לבנות גשר, לייצר שיח, לנסות ולחבר.

     

    מוזיקה חוצה גבולות, חוצה הגדרות מגזריות מצומצמות. והלוואי שנצליח להתאחד, לאהוב, ולקבל באמת האחד את השני כי אנחנו עם אחד, ובשביל מה חיכינו אלפיים שנה אם לא כדי להיות יחד.

     

    האהבה מנצחת

    הרצון לכתוב דואט שאוכל לשיר עם בתי הבכורה, מיכל בת ה-22, היה קיים אצלי זמן רב. רציתי להעביר מסר על הורות, על חיבור של הורים וילדים. יחסי הורים וילדים זה תמיד דבר מורכב. לא קל להיות הורה; לדאוג תמיד שתעשי את הדבר הנכון, כי חיים של אדם נוסף תלויים בך. כל ילד הוא שונה, ואין מתכון מנצח, וכילדים אנחנו לא מבינים את ההורים.

     

    ריקה עם אחיה לבית רזאל ()
    "האהבה והקירבה שנוצרו בימים שניגנו יחד בשעות-לא-שעות, נשארות תמיד". ריקה עם אחיה בצעירותם

     

    פעם דיברתי עם חמי, לוי ון-לואן, ששימש שנים רבות בתור פסיכולוג ילדים. הוא אמר לי משהו שמלווה אותי: "אם הכל נעשה באהבה, הכל יהיה בסדר". אני מאמינה שזה נכון. שאם נשדר לילדים שלנו שהם חשובים לנו, שאנחנו אוהבים אותם ועושים הכל לטובתם, גם אם נטעה – בסוף יהיה בסדר. הרי אם יש אהבה תהיה גם סליחה והבנה, ואם אין אהבה – בעצם לא עשינו כלום.

     

    ובמשפחה שלנו זה כל כך מורגש. יש חילוקי דעות, חלק מהאחים שלי חיים בסגנון שונה מאחרים, ותמיד בתהליך של חזרה בתשובה יש מהמורות. אבל האהבה והקירבה שנוצרו בימים שניגנו יחד בשעות-לא-שעות, נשארות תמיד. מאפשרות קבלה, הבנה וסליחה.

     

    • בקרוב ייצא אלבום הבכורה של ריקה רזאל, "יום אחד". מופע ההשקה, המיועד לנשים, יתקיים ב-7/1 בזאפה ירושלים. במופע תארח ריקה את אחיה יונתן ואהרן, וכן את ביתה מיכל, בדואט "הכל מאהבה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים