שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    המחירים זינקו, התאונות הקטלניות התרבו: סיכום עשור בנדל"ן

    1.5 מיליון שקל - זה המחיר של דירה ממוצעת בישראל ב-2019, התייקרות של כ-55.5% בתוך עשור. תוכנית מחיר למשתכן סייעה לעשרות אלפי זוגות להגשים את חלום קניית הדירה, אך עלתה למדינה הון עתק ואכלוס הדירות מתעכב. ולמרות הבטחות לטפל בתופעת תאונות הבנייה, רשימת ההרוגים רק מתארכת

     

     

    מנקודת מבט נדל"נית, את אוכלוסיית ישראל הבוגרת אפשר לחלק בסיכום העשור שחלף לשתי קבוצות - זו שהתעשרה בעקבות הנסיקה במחירי הדירות , ואלה שהחלום לרכוש דירה התרחק מהם בכמה מאות אלפי שקלים ואף יותר. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מדד מחירי הדירות האמיר תוך עשור ב-55.5%, אבל יש מקומות שבהם המחירים עלו בשיעור חד יותר. כך למשל, על פי אתר מדלן מחירה של דירה ממוצעת בראשון לציון בשנת 2010 היה מעט יותר ממיליון שקל, והיום המחיר הממוצע נושק לשני מיליון שקל.

     

    הלמ"ס: החל מתחילת השנה - ירידה בהתחלות הבנייה

    ירושלים היא העיר עם מספר הדירות הגבוה בישראל

    עלייה במכירת דירות חדשות; אלה היישובים המובילים

     

    אבל לא משנה לאיזו קבוצה אתם שייכים - כמעט כל מה שקרה בעשור הזה בענף הדיור סובב סביב משבר עליית המחירים וישפיע גם עליכם. לפניכם כמה מהאירועים והתופעות הבולטים בענף בעשור האחרון.

       (צילום: דנה קופל)
    אתר בנייה. חלק מהאזרחים מרוצים מעליית המחירים, אחרים הרבה פחות(צילום: דנה קופל)

     

    המחאה החברתית? מחירי הדירות רק האמירו

    בקיץ 2011 פרצה המחאה החברתית אותה הצית אוהל שהציבה הפעילה החברתית דפני ליף בשדרות רוטשילד בתל אביב, לאחר שנאלצה להתפנות מהדירה בה התגוררה בשכירות. המחאה התרחבה ועסקה ביוקר המחיה בתחומים נוספים, אך התרכזה לאורך כל הדרך במשבר הדיור והביאה את ראש הממשלה בנימין נתניהו להכריז מלחמה במחירי הדירות הגבוהים.

     

    בשורה התחתונה: על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחיר ממוצע של דירה בישראל בשנת 2010 היה 1.12 מיליון שקל, בעוד מחיר ממוצע של דירה בישראל בשנת 2019 הוא 1.51 מיליון שקל. לזכות הממשלה ייאמר כי היו לה שפע כוונות טובות להוריד את מחירי הדירות. זה התחיל מקידום תוכנית מע"מ אפס של שר האוצר דאז יאיר לפיד, והצבת יעד אופטימי מצידו להקמת 150 אלף דירות להשכרה ארוכת טווח.

    אינפו כלכלה נדל

    במבחן המציאות תוכנית מע"מ אפס נגנזה, ומספר יחידות הדיור להשכרה ארוכת טווח רחוק שנות אור מהיעד שהציב לפיד. יוזמה ממשלתית נוספת היתה לפטור ממס שבח מוכרי דירות בהוראת שעה, והכבדת המיסוי על משקיעים, אך למהלכים אלה לא היתה השפעה ממשית על מחירי הדירות. גם העלאת ארנונה על דירות רפאים ותמריצים למי שימכרו דירות המשמשות בפועל למשרדים לא הניבו תוצאות ממשיות.

     

    בשנת 2014 אושר חוק הותמ"ל המאפשר קידום תוכניות בנייה גדולות למגורים באופן מואץ, אך דירות מאוכלסות עדיין אין, ועל כן לא ניכרת עדיין השפעה על מחירי הדירות. התוכנית המשמעותית היחידה שמומשה מאז המחאה היא מחיר למשתכן, כששר האוצר משה כחלון הכריז בשנת 2015 כי כל קרקעות המדינה שישווקו במכרזים יוקצו לטובת התוכנית. הזינוק במחירי הדירות אמנם נעצר, וקיימת האטה במכירת דירות. בפועל, פחות מ-5,000 יחידות דיור אוכלסו במסגרת התוכנית ועתידה לוט בערפל.

     

    מחיר למשתכן: עשרות אלפים מחכים לדירה

    תוכנית מחיר למשתכן עברה במשך השנים מספר גלגלולים וגרסאות. את התוכנית במתכונתה הנוכחית יזם שר האוצר, משה כחלון, והיא מהווה את פרויקט הדגל שלו בנסיונותיו להילחם בהתייקרות הדירות.  

    כחלון יזם את התוכנית ב-2015 ובהסכמים הקואליציוניים עם הליכוד הוא סיכם על שיווקן הקרקעות למגורים בהנחה לטובת התוכנית.

    משה כחלון (צילום: רויטרס)
    שר האוצר, משה כחלון. תוכנית הדגל שלו מחיר למשתכן זכתה לשבחים לצד ביקורות(צילום: רויטרס)

    הדירות שמוצעות בהגרלות שנערכות בין הזכאים נמכרות בכ-20% הנחה ועם הון עצמי מופחת לטובת הזוגות הצעירים המתקשים לרכוש דירה. הממשלה אישרה ביולי 2015 את התוכנית והחלו להתפרסם  מכרזים ולאחריהם יצאו ההגרלות. הקריטריון היחיד היה להיות זוג נשוי/ידוע בציבור או רווקים מעל גיל 35 שאין בבעלותם דירה ללא כל קשר למצבם הכלכלי. זאת בניגוד לגלגולים קודמים של התוכנית שכללה בעבר קריטריונים כמו מספר ילדים, שירות צבאי ומבחן הכנסה. 

      

    להגרלות הראשונות נרשמו אלפי זוגות שהתחרו על מספר מועט יחסית של דירות. כתוצאה התעוררה ביקורת שהתוכנית רק מותירה את הצעירים בהמתנה על הגדר עד הזכייה - ולא משפיעה באמת על השוק עם כמה מאות דירות בהגרלות. ביוני 2017 שונתה השיטה למה שכונה "ההגרלות הגדולות" הכוללות אלפי דירות - מהלך פסיכולוגי להורדת הייאוש של הנרשמים לתוכנית.

     

    אך בכדי להוציא הגרלות גדולות היה צורך במטה הדיור לכלול בהגרלות דירות שרק נסגר עבורן המכרז לקרקע, כך שלא החל בהן הליך התכנון. המשמעות היא שהזוכים מחכים תקופה ארוכה להיתרי הבנייה ולא באמת יודעים במה זכו. ביקורת נוספת היא שההנחות בפריפריה נמוכות משמעותית מן המרכז וכי התוכנית באזורי הביקוש נועדה לעשירים בלבד כאשר דירות בהנחה ממשלתית נמכרות במחיר של שלושה מיליון שקל ויותר עם הנחה של למעלה מחצי מיליון שקל.

    אינפו כלכלה נדל

    מאז יצאה לדרך לפני ארבע שנים נרשמו 187 אלף איש לתוכנית. במסגרת ההגרלות ישנם 33 אלף זוכים שבחרו את הדירה אותה ירכשו. עד כה אוכלסו 3,000 דירות בלבד בעיקר משום הסחבת שלא נפתרה בשוק הדיור. בתוכנית הוגרלו כ-72 אלף דירות, כ-50 אלף קיבלו אישור החלטה להיתר בנייה. ההנחה הממוצעת בתוכנית עומדת על כ-285 אלף שקל לכל יח"ד. במכרזי המדינה שווקו עד כה כ-91 אלף יח"ד (נתוני סקירת משרד הבינוי לישיבת הממשלה דצמבר 2019).

     

    עלות התוכנית באובדן הכנסות המדינה ממכירות הקרקע וסבסודים של מענקים היא יותר משבעה מיליארד שקל.

     

     

    התאונות באתרי הבנייה: מספר ההרוגים הולך וגדל

    בסוף שנת 2018 היה נדמה לרגע כי היקף התאונות הקטלניות באתרי הבנייה ירד מעט, אלא שכבר בתחילת 2019 התברר כי הייתה זו רק הפוגה רגעית ומקרית. על פי נתוני קו לעובד, בטרם הסתיימה השנה עומד מספר ההרוגים בתאונות בענף הבנייה על 45 ו-193 פצועים, זאת לעומת שנת 2018 שהסתיימה עם 39 הרוגים ו-169 פצועים. ב-2017 נהרגו 36 פועלים בתאונות בנייה ו-228 נפצעו. אתמול (ה') אירעו שתי תאונות בנייה קטלניות נוספות בהן נהרגו שני פועלים.

     

    אינפו כלכלה נדל

    למרות ניסיונות לצמצם את התופעה הכואבת של תאונות הבנייה הקשות שאירעו בשנים האחרונות, נראה כי בשטח אין עדיין בשורה של ממש: אמנם, המודעות הציבורית לגבי בטיחות הפועלים עלתה, הוקמה יחידת פלס לחקירת תאונות עבודה בלהב 433, פורסמו תקנות בנושא התחלת השימוש בפיגומים בתקן אירופאי, חלה חובה על מינוי עוזר בטיחות באתרים, נפתח קו חם שמאפשר לכל אזרח לדווח על עבירות בטיחות, והחלו פשיטות של פקחי משרד העבודה. אך למרות אלה, במרבית החברות תרבות הבטיחות לא הצליחה לחלחל למטה אל הפועלים ונראה שגם כעת אין אף רשות שלקחה את האחריות על בטיחות העובדים. בנוסף, לגבי כמה מהלכים אף נרשמה רגרסיה, כך למשל הנחיה שיצאה על ידי החשב הכללי באוצר ולפיה קבלנים עם עבירות בטיחות חמורות לא יוכלו להשתתף במכרזי מדינה לא יושמה על ידו והוא אף שוקל לבטל אותה.

      

     

    הוותמ"ל: הגדלת מלאי הדירות לצד תכנון לקוי

    הוותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור), שתפקידה לאשר תוכניות בנייה רחבות היקף בהליך מזורז, הוקמה באוגוסט 2014 במטרה "למלא את מדפי מינהל התכנון", כפי שאמרו המתכננים. נכון לדו"ח לסיכום שנת 2018 אושרו בוועדה 108 תוכניות הכוללות 386 אלף יח"ד.

     

    לטענת גורמים רבים כולל בתוך מינהל התכנון, הוותמ"ל השיגה את מטרותיה: היא יצרה מלאי תכנוני עצום וסייעה לחלץ תסבוכות תכנוניות שנמשכו שנים, וגם הצליחה לייצר תחרות ולהמריץ את הוועדות המחוזיות לתכנן ביתר מרץ. אלא שלצד ההצלחות היו נגד הוועדה ביקורות רבות מכיוונים שונים, החל בחקלאים ובמועצות האזוריות שאדמותיהם הופקעו לטענתם בקלות יתר ובחלק מהמקרים ללא הצדקה, יצירת מלאי תכנוני לאלפי יח"ד באזורים שבהם יש הגירה שלילית של תושבים, תכנון דורסני שפוגע בטבע, תכנון לא איכותי של שכונות שאינו שם דגש על תחבורה ציבורית ושבילי אופניים וחיבור לעיר הוותיקה.

     

    שנת 2019 הסתיימה במחזה עצוב שמסכם חלק מהביקורת הרבה שהוטחה כנגד הוותמ"ל: כ-200 דונם של מטעי אפרסמון נעקרו במועצה האזורית באר טוביה לאחר אישור ותמ"ל בני עייש במטרה לבנות בשטח כ-6,000 יח"ד ושטחי תעסוקה. עקירת המטע בוצעה למרות שהבנייה בשטח כלל לא נראית באופק והתוכנית עדיין נמצאת בהליכים משפטיים, אלא רק בשל הדרישה להשבת הקרקע באופן מיידי.

     

    כמו כן, אחת הבעיות המשמעותיות שעולות הוא המעבר מתכנון לביצוע. הכוונה לכך שתוכניות רבות צפויות להתיישן על מדפי מינהל התכנון מבלי שניתן יהיה לבצע אותן, וגם במקרה שיבוצעו הן כבר יהיו מיושנות ולא רלוונטיות. בשל הבחירות הוארך מועד פקיעת הוותמ"ל בשלושה חודשים נוספים, אך הערכה היא כי במידה ולא יבוטל תעבור הוועדה בהדרגה לעסוק בהסרת חסמים ותכנון של מתחמי התחדשות עירונית, ועבור תכנון הבנייה במגזר הערבי.

     

    ענבל אור מטלטלת את תחום קבוצות הרכישה

    תופעת קבוצות הרכישה הפכה ללוהטת במיוחד בעשור האחרון, כשקבוצות רבות הציפו את שוק הנדל"ן במיוחד במחצית הראשונה שלו. אך בשנים האחרונות ספג התחום מכה תדמיתית קשה עם הסתבכותן של מספר קבוצות ובפרט עם פירוק החברות בראשן עמדה "מלכת קבוצות הרכישה"- ענבל אור. פרשת ענבל אור ומקרים דומים הוכיחו כי תחום קבוצות הרכישה מכיל סיכונים רבים, ולמרות התקדמות - אין עדיין חקיקה מוסדרת.

    ענבל אור (צילום: מוטי קמחי)
    ענבל אור. מכה תדמיתית לקבוצות הרכישה (צילום: מוטי קמחי)

    הפעילות של קבוצות הרכישה החלה לפני שנים רבות כהתאגדות של רוכשי דירות בעלי אופי הומוגני, כגון: דתיים, אנשי קבע, וכדומה, כדי לרכוש קרקע תוך חיסכון במיסים. לפני עשור גילו את השיטה שלל משווקים ויזמים מתחילים, חלקם חסרי ניסיון בתחום הנדל"ן, שהפכו בן לילה למארגני קבוצות רכישה. בגרסתן המודרנית של הקבוצות, לא היה כל קשר בין החברים, ורבים מהם כלל לא ידעו מהו ההבדל בין רכישת דירה מקבלן לבין הצטרפות לקבוצת רכישה.

     

    על רקע השינוי באופי המארגנים והקבוצות, בוטלו הטבות המס ב-2011 ומאז 2015 ועד היום נקלעו קבוצות רכישה רבות לסכסוכים שחלקם מתנהלים עד היום בבתי משפט. מקור הקשיים כמעט בכל הקבוצות שהסתבכו הוא העובדה כי מארגני הקבוצות אינם כפופים לחוק מכר דירות, ועל כן שני המרכיבים המשמעותיים ביותר ברכישת דירה - מחיר ולוחות זמנים, הרבה פעמים נותרו כהבטחה על הנייר בלבד.

     

    קבוצת הרכישה הגדולה בישראל - שהתאגדה לרכישת הקרקע של רשות השידור בתל אביב, נאלצת גם היא להתמודד עם פערים במחירי הדירות שהובטחו בעת שיווק הפרויקט על ידי המארגנת - חברת מינהל מגורים ישראל, לבין מחירי הדירות בפועל. כיום, עשור לאחר פריחת התחום, נותרו מספר מארגני קבוצות רכישה ותיקים בעלי יכולת וניסיון, כאשר גורמים פחות מקצועיים התאיידו מהשוק. המשקיעים גם הם כך נראה, להוטים פחות להתפתות לעסקאות ללא מחיר ומועד מסירה מובטחים.

      

     

    הדיור הציבורי: רשימת הממתינים מתארכת

    מספר הדירות במאגר הדיור הציבורי צנח בשני העשורים האחרונים, בעיקר בגלל מכירתן לדיירים שהתגוררו בהן במחיר מסובסד כשבמקביל לא נרכשו מספיק דירות כדי לתת מענה למחסור בדירות בדיור הציבורי. בשנת 1999 היו במלאי 108 אלף דירות, בשנת 2011  75.5 אלף דירות ובמחצית השנייה של 2019 - 50.4 אלף יח"ד בלבד. החל משנת 2014 ועד נובמבר 2019 רכש משרד הבינוי והשיכון 2,528 יח"ד לטובת הדיור הציבורי, כאשר מספר הדירות הרב ביותר נרכש בשנת 2018. עד כה הוקצו 173 יח"ד במכרזי מחיר למשתכן והן צפויות להכנס למלאי הדירות במהלך שנת 2022.

     

    במקביל, התור של הזכאים מתארך ורבים מחכים לקבלת הסיוע. בשנת 2019 ממתינים בדיור הציבורי לקבלת או החלפת דירה 4,483 זכאים, יותר מפי שניים מאשר בשנת 2007, אז מספרם היה 2,160. בשנים 2007-2019 חלה עלייה של 115% במספר הזכאים של משרד השיכון לדיור ציבורי מ-1,660 ל-3,571 ממתינים. בנוסף, נכון לאמצע שנת 2018 ממתינים כ-24 אלף זכאי משרד העלייה לדירה בדיור הציבורי, רובם קשישים.

     

     

    תמ"א 38 שוברת שיאים, רק כדי שיבטלו אותה

    באוקטובר 2019 המועצה הארצית לתכנון ולבנייה המליצה לממשלה לבטל את תמ"א 38, התוכנית הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, תוך שלוש שנים. ההחלטה שעוררה סערה בענף הנדל"ן התקבלה דווקא בסיומו של עשור שבו קצב מימוש התוכנית התגבר מידי שנה: מ-14 בניינים שקיבלו היתר בשנת 2009 ועד ל-540 בניינים בשנת 2018.

    תמ"א 38 בחולון. תושבים ורבים מראשי הערים התנגדו לתוכנית (צילום: כפיר סיון) (צילום: כפיר סיון)
    תמ"א 38 בחולון. תושבים ורבים מראשי הערים התנגדו לתוכנית(צילום: כפיר סיון)

    ב-2018 בלבד במסגרת פרויקטים של תמ"א 38, 5,000 דירות ישנות עברו הליך של חיזוק או בנייה מחדש, ומספר דומה של דירות התווספו לשוק. בסך הכל, מאז הושקה התוכנית בשנת 2005 חוזקו ונבנו מחדש במסגרתה יותר מ-53 אלף דירות. מרביתן (אם לא כולן) נבנו בערים גדולות במרכז הארץ, כלומר באזורים בהם הביקוש גדול מההיצע. מדובר באזורים בהם מלאי הקרקעות הפנויות לבנייה דל מאוד ולכן התחדשות עירונית היא האלטרנטיבה הכמעט יחידה לבנייה מחדש.

    אינפו כלכלה נדל

    כשהתוכנית הושקה ב-2005, היא אפשרה הוספת קומה אחת בלבד על הגג של בניין שעובר תהליך של תמ"א. התמריץ הזה לא הספיק לקבלנים, ובמרוצת השנים היא עודכנה, זכויות הבנייה גדלו פי 3.5 והיום אפשר להוסיף לבניינים מסויימים אפילו 3.5 קומות חדשות. כמו כן, התווספה האפשרות להרוס בניין ולבנות חדש במקומו. התמריצים האלה התבררו ככלכליים במרבית הערים במרכז, כשעוד ועוד יזמים נכנסו לתחום. כיום יש מאות חברות בנייה המתמחות בתמ"א 38, ומרבית חברות הבנייה הוותיקות חדרו גם הן לענף.

     

    אבל במקביל גברה המחאה נגד התוכנית מצד תושבים ורבים מראשי הערים. המתנגדים טוענים כי התוכנית מאפשרת הוספת דירות ותושבים לעיר בלי להוסיף תשתיות מתאימות לקצב גידול האוכלוסייה: מקומות חניה, מוסדות חינוך, גנים ציבוריים ועוד.

     

    אז מה יקרה אחרי שנת 2022? תמ"א 38 היא תוכנית ארצית שמשאירה מעט מאוד שיקול דעת לראשי הערים, ומכאן התרעומת. מינהל התכנון והרשות להתחדשות עירונית מובילים מהלך במסגרתו כל עיר תקבע לעצמה את הכללים להתחדשות. העיקרון יהיה זהה - תוספת זכויות בנייה בתמורה לבנייה מחדש או חיזוק מבנה ישן במקרה שאין ברירה. אבל העיר תוכל לקבוע מה היקף הזכויות שהיא מקנה בכל שכונה, ומה הן המטלות שהיא דורשת מחברת הבנייה בנוסף.

     

    הצלחה של המדיניות החדשה חיונית משום שבמרכז הארץ יש מעט מאוד עתודות קרקע פנויות לבנייה ובעשורים הקרובים צפוי כי רוב הדירות החדשות באזור תל אביב יבנו בהליכים של התחדשות עירונית.

     

     

    מפנים את שדה דב לטובת רובע מגורים חדש

    אחרי סערה ציבורית ודיונים משפטיים ופוליטיים נמשכו שנים, נסגר שדה התעופה דב הוז בתל אביב  ביולי 2019 ונהרס מסלול ההמראות והנחיתות. הריסת המסלול הייתה אקט הצהרתי שהובילה רשות מקרקעי ישראל ונועד למנוע את פתיחתו מחדש של השדה. מנקודת המבט של רשות מקרקעי ישראל הצעד הזה היה חיוני משום שסגירת השדה הבשילה רק אחרי מסכת שנמשכה יותר מעשור שבמהלכה נדחה שוב ושוב מועד הסגירה בעקבות לחץ שהפעילה חברת ארקיע, התאחדות המלונות, וראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי.

       (צילום: עמית שעל)
    שדה דב. 16 אלף דירות מתוכננות(צילום: עמית שעל)

    סגירת השדה שנחנך בימי המנדט הבריטי היא אירוע נדל"ני ולא רק תחבורתי משום שעל המתחם שיפונה מקודמת תוכנית ענק לבניית רובע חדש לתל אביב ובו כ-50 אלף תושבים, שיגורו ב-16 אלף דירות מהן כ-6,000 ישווקו שלא במחיר השוק - חלק מיועדות להשכרה במחיר מפוקח, אחרות למעונות סטודנטים, דיור ציבורי ודיור מוגן.

     

    אם התוכנית תיושם בקצב מהיר היא תשפיע במידה ניכרת על שוק הדיור, ועשויה לגרום לירידת מחירים. בנוסף, קו החוף בצפון תל אביב ישתנה דרמטית. אמנם הוא יהיה פחות פראי ופתוח, אך מצד שני הרבה יותר נגיש.

      

     

    60 אלף דירות יקומו על שרידי מחנות צה"ל

    התוכנית לפינוי מחנות צה"ל ממרכז הארץ והעתקת חלק מהם לנגב יצאה לדרך בעשור שחלף, אך צפויה להשפיע באופן דרמטי על שוק הנדל"ן רק בעשור הבא.

     

    ב-2011 החליטה הממשלה על העתקת מחנות צה"ל לנגב ובהם יחידת התקשוב וחיל מודיעין. ארבע שנים לאחר מכן התגבש הסכם בין משרד האוצר, משרד הביטחון ורשות מקרקעי ישראל ובו נקבע לוח הזמנים לפינוי מחנות ענק מאזורי הביקוש, ואופן מימון הפרויקט. על פי ההסכם, 13 מחנות צה"ל יפונו כדי לשחרר קרוב ל-8,000 דונם לבניית שכונות חדשות שיכללו 60 אלף דירות חדשות. הגדולים מבין המחנות שיפונו הם שדה דב שעליו מתוכננת שכונה חדשה שבה 16 אלף דירות, צריפין עם מספר דומה של דירות, מחנה סירקין שעל חורבותיו מתכננים לבנות 12 אלף דירות, ותל השומר שבו יבנו כ-10,000 דירות.

     

    פרויקט הענק הזה שעלותו מוערכת בכ-20 מיליארד שקל ממומן משלושה מקורות מרכזיים: תקציב המדינה, תקציב משרד הביטחון, ומתוך הכנסות רשות מקרקעי ישראל על חשבון תקבולים עתידיים משיווק הקרקעות לחברות הבנייה.

     

    תוכניות הבנייה החדשות מקודמות היום במקביל להליכי הפינוי שצפויים להסתיים עד תחילת שנת 2023. עד עתה צה"ל שחרר כ-1,600 דונם, בין היתר בצריפין, תל השומר וסירקין.

     

    היצע הדירות במרכז הארץ נמוך ביחס לביקוש הרב וזו נחשבת לסיבה המרכזית לעליית המחירים שנרשמה בעשור האחרון. ההערכות הן כי כאשר הפרויקטים האלה יבשילו ובבת אחת ישווקו אלפי דירות באזורי הביקוש, יחול שינוי של מגמה עד כדי בלימה בעליית המחירים ואולי אף ירידה.

     

    התוכניות הישנות ימשיכו לאיים על רצועת החוף

    כ-50 תוכניות בנייה ישנות הפרושות לאורך החופים מאימות בכל רגע נתון לייצר נזק בלתי הפיך ולצמצם את שטח החופים הקטן ממילא - עד שאלה יהפכו למצרך נדיר בישראל.

     

    חופי הים התיכון של ישראל מתפרשים על פני 195 ק”מ מתוכם כ-55 ק"מ תפוסים על ידי צבא ותשתיות ורק כ-20 ק”מ מתוך 140 הק"מ הפנויים מוכרזים לרחצה. בחישוב גס ניתן לומר כי לכל אזרח בישראל נותרו רק שני ס"מ של חוף ים לבלות בו, לעומת 31 ס"מ של חוף בעת קום המדינה.

     

    הסיבות לצמצום החופים הן גידול מהיר באוכלוסייה, אך גם בנייה של מרינות, נמלים, מלונות ובתי מגורים. בשנת 2004 נחקק בישראל חוק השמירה על הסביבה החופית (חוק החופים) אשר מבטיח הגנה על בנייה מתחת לקו ה-100 מטר ובחינה של כל תוכנית שתוגש לבנייה במרחק של 300 מטר מהחוף על ידי הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הוולחוף). אלא שהחוק תקף רק לגבי תוכניות חדשות בעוד תוכניות שאושרו בטרם נכנס החוק לתוקף אינן כפופות לו, וניסיונות לתקן את החוק שנעשו עד לשנת 2018 לא צלחו.

     

    על פי הערכה, בישראל יש עדיין כ-50 תוכניות כאלה, וגם בימים אלה מתנהל מאבק נגד הקמתם של ארבעה מגדלים בחוף הכרמל בחיפה, ונגד הקמתם של שני מלונות על קו החוף של אשדוד.


    פורסם לראשונה 20/12/2019 07:06

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים