שתף קטע נבחר

ילדותם השנייה

טכנולוגיית CAR-T ממשיכה להשיג תוצאות פורצות דרך: עם עדכונים מרשימים במחקר, עוד מוצרים ועוד סוגי מחלות על הכוונת - המגמה החיובית של טיפול בתאי T ברורה. “זה העתיד של טיפול בסרטן. בתוך חמש שנים נראה טיפולי CAR-T לא רק בהמטולוגיה, אלא גם בסרטן שד, לבלב ואפילו מוח”

בשיתוף אסותא אשדוד מקבוצת מכבי

 

"חולים שהגיעו אלינו במצב קטסטרופלי, כמעט על סף מוות, כאלה שלא האמנו שיהיה אפשר להציל אותם - חיים היום בלי המחלה. וזה לא חולה אחד. אנחנו מדברים על סביב ה־30 אחוזים שקיבלו חיים חדשים בזכות הטכנולוגיה הזו".

 

נשמע מופרך? לא אם שואלים את ד"ר אברהם אביגדור, מנהל המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי שיבא (תל השומר). הטכנולוגיה עליה הוא מדבר, טיפול חדשני בתאי T, מככבת בשנים האחרונות בכותרות עיתונים, במחקרים ובכנסים רפואיים, ומסומנת בעשור האחרון כפריצת דרך משמעותית, שמאפשרת לרופאים לראשונה לדבר לא רק על נסיגה או הארכת חיים, אלא גם על ריפוי. כרגע במחלות המטואונקולוגיות, אבל הפוטנציאל הטיפולי הולך ומתרחב גם למחלות אחרות.

 

ד"ר אברהם אביגדור (צילום: יחידת צילום שיבא)
ד"ר אברהם אביגדור(צילום: יחידת צילום שיבא)

 

גאווה ישראלית

טיפול בתאי T הוא טיפול אימונותרפי, כלומר - כזה שמחזק ומסייע למערכת החיסונית להיאבק במחלה. תאי ה־T הם למעשה החלק במערכת החיסון שאחראי על חיסול זיהומים, והטיפול בהם – באמצעות הנדסה גנטית, הופך אותם לתאים לוחמניים ועוצמתיים יותר, שמסוגלים לתקוף בצורה ממוקדת את התאים הסרטניים.

 

הטכנולוגיה המהפכנית היא גם סיבה לגאווה ישראלית: היא מבוססת על פיתוחים של פרופסור זליג אשחר, ראש המחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן וחתן פרס ישראל.

 

התהליך הטיפולי של CAR-T מורכב ויקר. הוא מחייב הוצאת תאי T מגופם של החולים, הטסת התאים למעבדות באירופה ובארצות הברית לצורך הנדסה גנטית ובדיקות איכות מקיפות, והחזרתם אל גופם של המטופלים באמצעות עירוי.

 

טיפול אחד שניתן כיום במסגרת מחקרית או מסחרית, עולה קצת יותר ממיליון שקלים, אך מספק סיכוי ממשי להחלמה עבור חולים שמיצו את כל סוגי הטיפולים הקונבנציונליים והוכרו ככאלה שבלתי אפשרי להציל אותם.

 

במחקרים, הבשורה המהפכנית של טיפולי CAR-T ממשיכה לצבור תנופה משמעותית. כיום, טיפולים אלה מאושרים בישראל עבור חולי לימפומה מפושטת של תאי B גדולים (DLBCL), בתנאי שהם מבוגרים ועברו את שני קווי הטיפול הקונבנציונליים; וכן עבור חולים צעירים שאובחנו כסובלים מלוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL).

 

הדמיה (צילום: shutterstock)
הדמיה(צילום: shutterstock)

 

המקרה המפורסם ביותר של החלמה מ־ALL הוא של אמילי ווייטהד, שאובחנה בגיל 5 והייתה לילדה הראשונה שטופלה בטכנולוגיית CAR-T במסגרת מחקרית, אחרי שהרופאים כבר המליצו להוריה להיפרד ממנה בעקבות טיפולים כושלים ועמידות שפיתחה כלפי המחלה.

 

היום אמילי כבר בת 14, חיה חיים רגילים וממשיכה לדברר את הטכנולוגיה שהצילה את חייה בכל הזדמנות.

 

נגד כל הסיכויים

הסטטיסטיקה כמעט בלתי אפשרית: שליש מהחולים המאובחנים ב־DLBCL לא מגיבים לקו הטיפול הראשון המבוסס בעיקר על כימותרפיה. קו הטיפול השני הוא כבר הרבה יותר אגרסיבי, ואלו שהמחלה שלהם חוזרת גם אחריו - מצפים לפרוגנוזה האיומה שלפיה נותרו להם כשישה חודשים לחיות.

 

בכנס האגודה האמריקאית להמטולוגיה (ASH) שנערך בתחילת דצמבר, הוצג עדכון במחקר מהפכני, עם זמן מעקב של שלוש שנים, ולפיו 47 אחוזים מחולי DLBCL שטופלו בטכנולוגיה, עדיין נמצאים איתנו. התוצאות המדהימות מראות הלכה למעשה, כי לאחר 3 שנים עם המחלה הזו, לחולים יש סיכוי של כ־50 אחוזים להישאר בחיים. הטיפול הספציפי - שאינו ניתן עדיין בישראל בהתוויה הזו - הצליח להוכיח כי בכוחו להאריך את חייהם של מטופלים ביותר מ־25 חודשים.

 

"בישראל יש משהו כמו 1,500 חולי לימפומה שאינה הודג'קין חדשים בשנה", אומר ד"ר אביגדור, "מתוכם כ־25 אחוזים מאובחנים ב־DLBCL, שזה תת־סוג אגרסיבי. מספרם של החולים שמחלתם עמידה וחוזרת, ויכולים לקבל טיפול CAR-T, עומד על בין 90-100. מתוכם אנחנו מצליחים לרפא בערך 40, כשלפני הטכנולוגיה המספר הזה עמד על אפס, אז זה המון".

 

מחקר נוסף, הביא תוצאות מצוינות גם עבור חולי לימפומה של תאי מנטל (MCL) שמחלתם חזרה. בקרב 67 אחוזים מהחולים נרשמה תגובה מוחלטת לטיפול. מדובר אומנם בתוצאות ראשוניות ובזמן מעקב קצר יחסית, אך המגמה נראית מבטיחה.

 

"לימפומה של תאי מנטל היא מחלה אגרסיבית שתוקפת יותר גברים מאשר נשים, ושאין לה כיום שום ריפוי", מסביר ד"ר אביגדור. "למרות זאת, אפשר לחיות איתה. הפרסום האחרון הראה שבקרב יותר מ־60 אחוזים מהחולים שהמחלה שלהם לא הגיבה לשום טיפול קונבנציונלי, או נשנתה אחרי השתלת מח עצם עצמית, נרשמה הפוגה. אלה באמת תוצאות מצוינות שאי אפשר להגיע אליהן עם שום טיפול אחר".

 

תאים בייצור עצמי

מחקר נוסף שנעשה בימים אלה ותוצאותיו עוד לא התפרסמו, בוחן את היעילות של טכנולוגיית CAR-T בשלבי טיפול מוקדמים יותר, כלומר - לאו דווקא כמוצא אחרון. "המחקר הזה, שלצערי שיבא לא משתתפת בו ומי שנבחר לקחת בו חלק בישראל הוא בי"ח איכילוב, שבודק ראש בראש את הטיפול של CAR-T מול השתלת מח עצם עצמית, שהיא בעצם קו הטיפול השני שלנו, בקרב חולי DLBCL. מדובר במחקר מאוד חשוב, מפני שאם הוא יראה שהתוצאות של טיפול בתאי T טובות ויעילות יותר, אנחנו נוכל לתת אותו בשלב מוקדם יותר", מסביר ד"ר אביגדור.

 

בשיבא מייצרים כיום CAR-T בייצור עצמי, אך הוא ניתן במסגרת מחקרית בלבד. המשמעות היא שבמקום להטיס את התאים למרחקים ולחכות להם משך זמן שעלול להיות קריטי עבור החולה, התהליך נעשה במעבדות בית החולים, במחיר של אלפי שקלים במקום מאות אלפי שקלים, בפרק זמן קצר ביותר.

 

המסגרת המחקרית של שיבא מאפשרת קבלה של חולים שהטיפול בהם עוד לא מאושר, כמו חולי MCL וחולים בלימפומות אחרות מסוג D. "טיפלנו כבר בשני חולי MCL. זו מחלה נדירה והם הראו תוצאות מאוד טובות", אומר ד"ר אביגדור. "בקרוב אנחנו מקבלים חולה שלישי. בסך הכל, עד היום טיפלנו ב־112 חולים במסגרת המחקר שלנו באמצעות הטכנולוגיה הזאת, אנחנו נגיע ל־120, נסכם את תוצאות המחקר ונפרסם אותן".

 

מתרופה אחת לעשרות

מי שהיו הראשונים בישראל לטפל באמצעות CAR-T, הם הצוותים הרפואיים באיכילוב – שהיה גם המוסד הרפואי הראשון מחוץ לארה"ב שנבחר להשתתף במחקר. זמן קצר לאחר מכן, שיבא החלו בייצור עצמי של CAR-T, ומאז אלה היו שני בתי החולים היחידים בישראל שקיבלו אישור לתת את הטיפול. לפני חודש גם בהדסה עין־כרם קיבלו אישור.

 

"אנחנו מציעים את הטיפול הזה גם במסגרת מחקרית וגם במסגרת הטיפול שאושר בסל הבריאות", מספרת פרופסור עירית אביבי, מנהלת המערך ההמטולוגי במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי (איכילוב) בתל אביב. "הטיפול מביא לתגובה בעשרות אחוזים ומי שמחלתו לא חזרה בפרק זמן של שנה מהטיפול - סיכוייו ליהנות מתגובה ממושכת ביותר גבוהים".

 

פרופ' עירית אביבי (צילום: ליאור צור ומירי גטניו)
פרופ' עירית אביבי(צילום: ליאור צור ומירי גטניו)

 

"אנחנו אומנם בראשית הדרך, אך מדובר בגישה טיפולית חדשה המהווה פריצת דרך אמיתית הצפויה לשנות את העולם ההמטואונקולוגי. היום טיפול זה אושר עבור חולים עם לימפומה אגרסיבית של תאי B אשר מחלתם נשנתה על אף מספר קווי טיפול קודמים, אך הוא נבדק כעת במטופלים בשלבי מחלה מוקדמים יותר.

 

"צריך לזכור שאנחנו רק בהתחלה ואלה ה'מוצרים' הראשונים. גם כשהחלו להשתמש בכימותרפיה הייתה לכאורה רק תרופה אחת, והיום יש לנו אינספור סוגים המתאימים למגוון גדול של מחלות. טכנולוגיית CAR-T מהווה דרך טיפולית חדשה".

 

פרופסור אביבי מספרת על מקרים מעוררי השראה. "הייתה אצלנו מטופלת, אישה כבת 68, שהמחלה שלה חזרה פעם אחת, עברה קו טיפול שני והשתלת מח עצם עצמית, ובתוך כמה חודשים המחלה שוב חזרה. היא הופנתה אלינו במסגרת המחקר וקיבלה את הטיפול. הסיכוי להביא לתגובה טובה ומתמשכת באמצעות כימותרפיה במישהי שמחלתה נשנית לאחר השתלת מח עצם עצמית הוא נמוך, ובמקרה שלה, הטיפול בקאר, שניתן כטיפול חד פעמי, הביא לתגובה מלאה וממושכת".

 

"חולה נוספת הגיעה אלינו כשהיא נושקת לגיל 80, והגיבה בצורה מאוד חלקית לטיפול קו ראשון. היא קיבלה טיפול נוסף, אך המחלה שבה. המטופלת הייתה אמורה לקבל טיפול CAR-T, וממש כשהתאים כבר הוחזרו לארץ, לאחר שההנדסה הגנטית הושלמה, מצבה הכללי התדרדר עד כדי כך שלא היה ניתן לטפל בה באמצעות התאים המהונדסים. היא הייתה במצב קשה, אבל הצלחנו לייצב אותה, ובסופו של דבר היא קיבלה את אותו עירוי של תאים שייוצרו עבורה חודשים קודם. היום אנחנו נמצאים שנה מאז הטיפול, והיא ללא מחלה".

 

הדמיה (צילום: shutterstock)
הדמיה(צילום: shutterstock)

 

הדור הבא

המגמה של טיפול CAR-T מתחילה להתרחב כיום גם אל מעבר לגבולות ההמטולוגיה, לתחומים נוספים, ומעניקה תקווה למאות אלפי ואף מיליוני חולים ברחבי העולם.

 

"בגידולים המטולוגיים אנחנו כבר רואים שאלה טיפולים יעילים, ובגידולים של רקמות שהן לא רקמות דם, הטכנולוגיה נמצאת בשלבי פיתוח מוקדמים יותר", אומרת פרופסור אביבי. "יש עדיין כל מיני מכשולים, אבל המגמה היא לפתח את הטכנולוגיה עבור סוגים נוספים של סרטן. בנוסף, יש למשל פיתוח של CAR-T שמתבסס על תאים של תורמים בריאים לגמרי. המכשול העיקרי כאן הוא איך לגרום למערכת החיסונית של החולה לא לזהות את תאי הקאר שהופקו מתורם כתאים כזרים, ומנגד, לגרום לתאי הקאר שלא לתקוף רקמות בריאות של המטופל".

 

"הטכנולוגיה הזו מתקדמת בקצב מאוד מהיר", אומר ד"ר אביגדור. "יש קארים חדשים נגד חלבונים ואנטיגנים אחרים - לא רק CD19 שאנחנו מכירים, ויש קארים שעובדים בטכנולוגיות שונות, שעושים הנדסה של רצפטורים. קרוב לוודאי שבתוך חמש שנים יהיו גם קארים נגד מחלות אחרות, אפילו כאלה שאינן המטולוגיות.

 

"מחלות סרטן סולידיות כמו סרטן השד, הלבלב ואפילו המוח יקבלו טיפולי קאר. זה ימשיך להתפתח בקצב מהיר, ולאט לאט יעלו מקווי הטיפול המאוחרים עד כדי כך שחולים לא יקבלו כימותרפיה, אלא טיפולים הרבה פחות מזיקים. בשורה התחתונה, הטכנולוגיה הזו היא העתיד של הטיפול בסרטן".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים