נשף הסיום בגימנסיה ירושלים
(צילום: גלעד כהן )
בצל מחאות ההורים והתנגדות ציבורית גוברת, הבוקר (יום ב') צפוי להתקיים דיון מכריע אצל ראש הממשלה שיחרוץ את גורלה של מערכת החינוך ויקבע אם ומתי לסגור את בית הספר של החופש הגדול. הדיון צפוי להתחיל ב-10:15.
בינתיים, דוח חדש של המל"ל ומרכז המחקר של הכנסת שנערך עבור מרכז השלטון המקומי בחן את נתוני התחלואה במערכת החינוך מאז ההקלות באפריל והוא שופך אור על מגמות ההדבקה בבתי הספר והגנים שוודאי ישפיעו על החלטת הממשלה. ההערכה: גם אם יוחלט לסגור את מסגרות החינוך של הקיץ והקייטנות - היישום יידחה לשבוע הבא כדי לתת להורים זמן להתארגן.
מהדוח החדש, שהוצג בימים האחרונים לראשי מרכז השלטון המקומי, עולה כי עיקר הנדבקים בבתי הספר והגנים הם תלמידים: 66% מהנדבקים היו תלמידים, בעוד 34% היו מורים וגננות. עם זאת, יש לציין כי לא ברור היכן נדבקו - בבית ספר או דווקא בביתם או במקום אחר.
אחוז הנדבקים בקרב עובדי ההוראה היה גבוה במיוחד במסגרות הגיל הרך (גיל 0־6). מפילוח תחלואת הילדים עולה כי 14% מהנדבקים הם בגני הילדים, 47% בבתי ספר יסודיים ו־39% בקרב תלמידי החטיבות והתיכונים. מפילוח התחלואה בקרב עובדי ההוראה עולה כי 36% מכלל הנדבקים הן גננות, 46% בבתי הספר היסודיים ו־18% במסגרות העל־יסודיים.
מהתפלגות גיל החולים מצטיירת מגמה ברורה: ככל שהוא גבוה יותר כך עולה גם אחוז ההדבקה. למשל, בני 5־9 היו בין 4% ל־5% מכלל הנדבקים, בעוד בני 17-10 היוו בין 6% ל־10% מסך כל הנדבקים במערכת החינוך.
באופן לא מפתיע נרשמה קורלציה בין הערים האדומות עם התחלואה הגבוהה ביותר לבין מספר התלמידים הנדבקים הגבוה ביותר. בראש רשימת הערים עם הכי הרבה תלמידים נדבקים (בני 0־17): ירושלים (584), בני־ברק (395), אשדוד (232), ביתר־עילית (159) ותל־אביב-יפו (154).
הדוח, שבחן את אירועי ההדבקה ההמוניים שאירעו במערכת החינוך, מצא גם כי 65% מהנדבקים בהתפרצות שהתרחשה בגימנסיה העברית בירושלים היו ללא סימפטומים, ורבע מהם נדבקו ממעגל שני של בני משפחה וחברים של תלמידי הגימנסיה. באותו תיכון אירע אמש נשף סיום, שבו נכחו יותר מ-100 תלמידים. ביחס להדבקה בתיכון מטרו ווסט ברעננה נקבע כי רבים מ־56 תלמידי י"ב שם שחלו השתתפו במסיבה במועדון.
במרכז השלטון המקומי מצביעים על הנתונים שמראים כי שיעור התחלואה גבוה יותר בקרב תלמידי הכיתות הגבוהות ביסודי ובעיקר בעל־יסודי, וטוענים כי התחלואה גדלה יותר כשהילדים עוזבים את מוסדות החינוך. "אנו עדים לעלייה גדולה מאוד אצל בני הנוער מרגע שהסתיימו הלימודים. התחלואה הנמוכה ביותר היא בקרב תלמידי הגנים, ולכן ההפרדה בתוך הגנים היא אופן הטיפול הטוב ביותר, ואילו ביסודי מפרידים כיתות למבנים שונים", מסרו.
6 צפייה בגלריה
"לא נאפשר את סגירת בתי הספר". חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי
(צילום: ראובן קופיצ'ינסקי)
"אנחנו נעמוד על הרגליים האחוריות ולא נסכים שיסגרו את בתי הספר", אמר מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, המוביל מאבק נגד סגירת בית הספר של החופש הגדול. "אני שמח שלאחר הביקורת שמתחנו ההחלטה לסגור את בית הספר בקיץ הושהתה. החלטה כזאת היא חסרת בסיס. אחוז התחלואה בבתי הספר עומד על 0.14% בלבד, אין היגיון לסגור מדינה שלמה".
הוא הוסיף: "600 אלף משפחות יישארו בבית בלי מסגרת! איך הציבור יתמודד עם הגזרה הזאת במשך עוד חודש וחצי? נעשה הכל כדי לעזור להורים ולילדים. אני קורא לשרים להתעשת. סגירת בית הספר של הקיץ היא סגירה של כלכלת ישראל". לדבריו, יש לפתוח גם את הגנים ואת השכבות הנמוכות בספטמבר ולחזור לשגרת הוראה.
לדברי ביבס, נתוני התחלואה הכלליים של מערכת החינוך בישראל ובעולם מלמדים שיש לנקוט בצעדי מניעה – לצמצם את מספר אנשי הצוות הבאים במגע עם קבוצות התלמידים ולייעל את מתווה הלמידה מרחוק שהציע השלטון המקומי למשרד החינוך.
מיכל מנקס, סמנכ"ל תחום חינוך, רווחה וחברה במרכז השלטון המקומי אמרה כי "במציאות של אי ודאות אפשר להתנהל בפחד ואפשר לחנך להסתגלות מיטבית למצב. במפגשים שהוצגו בכל הפורומים התרשמנו כי תוכנית החזרה ללימודים לא גורמת להדבקות אלא שומרת על התלמידים והצוות. עלינו לאפשר לילדים מפגש מפוקח עם חיי השגרה החדשה".
בניסיון לשרטט אופציות חלופיות, הדוח גם סקר את מצב מערכות החינוך בעולם: ב־49 מדינות מערכות החינוך חזרו לפעילות או יחזרו לפעילות בתום חופשת הקיץ, ב־52 מדינות מערכות החינוך סגורות חלקית לפי אזורים או שכבות גיל, וב־109 מדינות מערכות החינוך סגורות לגמרי. בחלק מהמדינות מתקיימת למידה בקפסולות תוך הקפדה על היגיינה וניטור, מיקוד ההקפדה במורים ובשכבות הבוגרות, ודגש על המרחב הציבורי. הדוח מצא גם כי כמעט לא זוהו התפרצויות משמעותיות בתחלואה במקומות בהם הקפידו על הכללים.
בין המודלים השונים שנבחנו בדוח: המדיניות הגרמנית, שכוללת למידה בקפסולות ולמידה מרחוק עבור ילדים ומורים בסיכון; המדיניות ההולנדית, שמתמקדת בהקפדה על ריחוק חברתי ומסכות רק למורים ולשכבות הבוגרות; המדיניות בטייוואן, שכללה שמירה על ריחוק חברתי, הקפדה על היגיינה וסניטציה, מדידת חום בכניסה לכיתה ועד 15 תלמידים בכיתה (כאשר נקבע כי במקרה של יותר משני חולים בשתי כיתות — בית הספר ייסגר); והמדיניות השוודית, שם המשיכו בתי הספר היסודיים לפעול ללא שינוי בעוד התיכונים והאוניברסיטאות עברו ללמידה מרחוק עד יוני.
