כבר כמה ימים שפיד הפייסבוק של מיליוני אוסטרלים נקי לגמרי מחדשות: בלי קישורים, בלי כותרות, בלי מאמרי דעה - ציבור המשתמשים של הרשת החברתית באוסטרליה נדרש לצרוך תוכן חדשותי ישירות מהאתרים של גופי המדיה. זו הייתה הדרך שבה בחרה פייסבוק להתמודד עם ניסיון חקיקה שאיך לומר בעדינות, לא בדיוק נשא חן בעיניה, ומטרתו לאלץ את דואופול הפרסום הדיגיטלי פייסבוק-גוגל לחלוק רווחים עם גופי חדשות במדינה.
3 צפייה בגלריה
עיתונים אוסטרליים ואפליקציית פייסבוק
עיתונים אוסטרליים ואפליקציית פייסבוק
עיתונים אוסטרליים ואפליקציית פייסבוק
(צילום: EPA)
על פניו יש כאן סיפור "דוד וגוליית" קלאסי: כבר עשור וחצי שסקטור העיתונות (ובוודאי העיתונות המקוונת) מצוי במאבק הישרדותי ממשי. כסף ומשאבים שהגיעו ממודל רווחים המבוסס על פרסום דיגיטלי עוברים מגופי העיתונות אל ענקיות הטכנולוגיה, ובאופן ספציפי אל פייסבוק וגוגל, שמהוות יחד דואופול ברור בשוק. הסכמים בין השתיים, שנחשפו בחודשים האחרונים בעקבות תביעות רגולטוריות נגד פייסבוק וגוגל שנערכות בארה"ב ובאירופה, אף חשפו מהלכים מתואמים שנועדו למקסם רווחים, על חשבון התחרות כמובן.
מנגד, יש שאומרים ולא בלי מידה של צדק, שמערך יחסי הגומלין בין יצרניות תוכן (גופי חדשות ועיתונות במקרה הזה) לבין פלטפורמות טכנולוגיה גדולות (פייסבוק וגוגל) הוא כזה שהעניק מאז ומתמיד לשני הצדדים יתרונות ברורים:
  • פייסבוק וגוגל צריכות תוכן - חדשותי, מגזיני, מהימן. אבל הן לא מייצרות תוכן.
  • פייסבוק וגוגל הן מערך התפוצה הדיגיטלית המשוכלל והנגיש ביותר לתוכן חדשותי.
  • פייסבוק וגוגל מספקות הפניות - קישורים וקליקים, לאתרים ולאפליקציות של גופי החדשות, ובכך מייצרות עבורם ערך מספק. הן מגבירות טראפיק ומושכות מנויים.
  • גופי המדיה מקבלים טראפיק ומנויים חדשים, וענקיות הטכנולוגיה מקבלות תוכן בחינם.
3 צפייה בגלריה
התמונה של מארק צוקרברג
התמונה של מארק צוקרברג
עושה שרירים. מארק צוקרברג
(צילום: AP)
פייסבוק ביקשה לעמוד על טיב יחסי-הגומלין האלה בפוסט שייחדה לסוגיית אוסטרליה בשבוע שעבר. "החוק המוצע לא מבין באופן עמוק את היחסים שבין הפלטפורמה שלנו לבין יצרני תוכן", כתב וויליאם איסטון, המנהל את פעילות פייסבוק באוסטרליה ובניו-זילנד. הפוסט פורסם עם ההחלטה השנויה במחלוקת של פייסבוק להסיר לגמרי כל תוכן חדשותי עבור המשתמשים שלה באוסטרליה, עוד לפני החקיקה.
בגוגל בחרו באפיק אחר: אחרי שורת איומים שלפיהם משתמשים באוסטרליה לא יוכלו ליהנות יותר ממנוע החיפוש של גוגל - החליטה ענקית הטכנולוגיה לחתום על הסכמים חסויים עם כמה גופי חדשות גדולים במדינה, ובכך אותתה לפרלמנט שהיא לא מרימה דגל שחור, אלא מוכנה לקחת חלק בשולחן הדיונים.
3 צפייה בגלריה
מנוע החיפוש של גוגל באייפון X
מנוע החיפוש של גוגל באייפון X
גוגל דווקא נכנעה
(צילום: shutterstock)
הצעד של פייסבוק לעומת זאת, זכה לקיתונות של ביקורת עולמית במהלך הימים האחרונים. בעיקר נטען כלפיה כי דווקא בתקופה של משבר, בשיאה של מגיפה עולמית וכשפרויקט החיסונים האוסטרלי יוצא לדרך - הרשת החברתית הפקירה את משתמשיה לתוכן בלתי מהימן ולפייק ניוז רפואי, כשהיא מותירה את הפלטפורמה נקייה מחדשות לגיטימיות.
ה-BBC בדק, באמצעות אחד מהכלים שנמצאים בבעלות פייסבוק - קראודטאנגל, אילו תכנים קיבלו ביטוי ברשת החברתית בימים שבהם הוציאה לפועל את ההחלטה להסיר תכנים חדשותיים, לעומת היום שלפני. הבדיקה העלתה גידול במספר הפוסטים שכוללים מידע רפואי כוזב סביב הקורונה וסביב חיסונים ביבשת.
אם זה לא מספיק, בפייסבוק בחרו להיעזר באמצעים אוטומטיים לסימון עמודים, קישורים ותכנים מטעם גופי חדשות בפלטפורמה. התוצאה הייתה הסרה של תכנים גם מעמודי פייסבוק של רשויות ממשלתיות, ארגוני בריאות וארגוני חירום שונים, גם כשאלה לא היו קשורים לשום ארגון חדשותי במדינה. אט-אט ובעקבות פנייה לפייסבוק, עמודים אלה הושבו לפעילות - אבל הנזק התדמיתי כבר נעשה.
גם הצד הרגולטורי לא חף מבעיות. שווה להזכיר שהפרלמנט האוסטרלי ניסה כבר לפני יותר משנה להגיע להסכמים מול ענקיות הטכנולוגיה בדרך "נעימה" יותר - ולהחיל מסגרת רגולטורית בשיתוף עם גוגל ופייסבוק, כמעין תשתית כללית לשיתוף פעולה. גרירת הרגליים של הענקיות לא התקבלה ברוח טובה, והרגולציה הוקשחה. אחת הטענות הבולטות כלפי המהלך הזה הוא שאין שום הבטחה שהרווחים החדשים שיגיעו לארגוני חדשות יוזרמו אל חדר המערכת ולא במעלה ההיררכיה אל הבכירים והמנהלים.
השריר שפייסבוק מנסה לעשות באוסטרליה פועל כנגדה: השנה היא לא 2010, והגודל, השליטה והתדמית הציבורית הבעייתית-משהו של הרשת החברתית לא מאפשרים לה להוציא לפועל מהלכים כאלה בשקט. למרות זאת, המילה האחרונה עוד לא נאמרה במלחמת ההתשה הזאת, שצפויה להשליך על היחסים בין פלטפורמות רשת ענקיות לבין יצרני תוכן במקומות נוספים בעולם. ואם כל מה שנקבל מהסוגיה הזו הוא ההפנמה שאפשר להחיל רגולציה על ענקיות טכנולוגיה - שזה לא בזבוז זמן מוחלט או קרב אבוד מראש, דיינו.