1 צפייה בגלריה
יהודה משי זהב
יהודה משי זהב
יהודה משי זהב
(צילום: יוגב אטיאס)
עדויות על תקיפות מינית במשך שנים רבות של יו"ר ארגון זק"א, שבתחילת החודש הוחלט להעניק לו פרס ישראל למפעל חיים: בתחקיר של "הארץ" הובאו עדויות לפיהן יהודה משי זהב תקף מינית ילדים, נערים, נערות ונשים.
לפי התחקיר, בשכונות מאה שערים, שמואל הנביא וסנהדריה המורחבת רבים ידעו על מעשיו. גם מבין אנשי משמרות הצניעות היו שידעו, אך לא דיווחו לרשויות אכיפת החוק. על פי עדויות קורבנותיו, הוא גם נהג להתרברב בכיבושיו המיניים. לפי העדויות, במשך עשרות שנים - החל משנות השמונים - ניצל משי זהב את מעמדו, כוחו, כספו ואפילו את הארגון שבראשו הוא עומד כדי לתקוף ילדים ונערים, נערות ונשים.
משי זהב דווקא נחקר בתחילת העשור הקודם בחשד לתקיפה מינית, אבל האישה סירבה אז להגיש תלונה, והחקירה נסגרה מחוסר ראיות. האירוע כלל לא פורסם, ושמו של משי זהב - שגם הדליק משואה ביום העצמאות - נותר נקי בעיני הציבור.
אותה אישה חרדית, צ', הייתה נתונה אז למצוקה כלכלית. משי זהב, מייסד זק"א, הבטיח לה סיוע כלכלי, וקבע להיפגש איתה. הוא ניצל זאת כדי להתקרב אליה, הרבה יותר משרצתה. "הוא הפשיט את הבגדים שלי בכוח", סיפרה לשניים מחבריה ולחוקרי המשטרה. היא הפצירה בו להפסיק, אך הוא לא חדל, הצמיד אותה בכוח לספה וכפה את עצמו עליה. "אם תדברי", הזהיר אותה לאחר מכן, "ג'יפ של זק"א ידרוס אותך". בסופו של דבר, כאמור, לא הגישה תלונה, והתיק נסגר.
נ', בן 41 כיום, היה בן 16 כשפגש במשי זהב. אז, בשנת 1996, היה משי זהב בן 36. "כל האנשים הקרובים אליו באותן שנים ידעו שאני נער ליווי שלו. הפכתי לזונה במלוא מובן המילה", הוא אמר.
לדברי נ', משי זהב רצה לקיים עמו יחסי מין מלאים, פעם אחר פעם ניסה לשכנעו. אלא שהנער הצליח להציב שם את הגבול. "עשינו הכול, אבל לא הייתה חדירה. הוא ניסה כמה פעמים ואני סירבתי". נ' כלל לא נמשך לגברים, וקיבל עבור המין "תמורות" כנסיעות לתל אביב למטרת פגישות עם עובדות בזנות. לפי התחקיר, במקרים אחרים שילם משי זהב כספים לקורבנותיו.
ע', בן 26 כיום, היה בן 5 בעת שלדבריו הותקף מינית על ידי משי זהב. "הוא למד איתי בבית הכנסת. הוא היה מושיב אותי על ברכיו והיה נוגע באיבר המין שלי", סיפר על שאירע לדבריו בשנת 2000.
משי זהב מסר בתגובה: "קיבלתי את הפנייה מעיתון 'הארץ' לראשונה היום בצהריים. הפנייה שהופנתה אליי כללה טענות סתומות ואנונימיות ההולכות עשרות שנים אחורה. אבהיר מיד, כי אין שחר לדברים.
"מאז היוודע דבר זכייתי בפרס ישראל הייתי מוקד לאיומים טלפונים שונים. לאחר פטירת הוריי טלפנו אליי והביעו שמחה על מותם. ירקו עליי כשעברתי ברחוב. נשלחו אליי הודעות איומים. לדאבוני זהו חלק מהמחיר שאני משלם על הדרך שבה בחרתי. פרסום הכתבה הוא ניסיון 'לחסל חשבון' עמי, ולצערי גם לחסל אותי. ככל שכוחותיי יעמדו לי, אמשיך לשרת את עם ישראל ואת מדינת ישראל כפי שעשיתי כל חיי".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "לא הכרנו זאת, נלמד את הנושא ואז נגיב".
תמר טרבלסי חדד השתתפה בהכנת הכתבה