השניות הראשונות של האסון במירון
(צילום: משה מזרחי)
ב-19 באפריל, כשבוע וחצי לפני האסון הנורא בהר מירון, שבו נספו 45 מתפללים ו-102 נפצעו, התקיים דיון מיוחד בלשכת מפכ"ל המשטרה רב-ניצב קובי שבתאי. בין המשתתפים: כל צמרת המשטרה הרלוונטית, לרבות מפקדי המחוז הצפוני, אגף התנועה, אגף מבצעים (אג"ם), משאבי אנוש והיועצת המשפטית של המשטרה.
על הפרק היו כל סוגיות האבטחה השונות והמורכבות, כולל מגפת הקורונה, ונידונו נושאים רבים בהקשר לאבטחת ההילולה בל"ג בעומר: פיקוד ושליטה, חלוקת אחריות, פינוי וטיפול, ואפילו שמירה על הבטיחות בצירי הגישה העמוסים לקברו של רבי שמעון בר יוחאי.
אלא ש-11 ימים לאחר מכן, בליל 30 באפריל, כל אותן סכנות שכבר אז סומנו והאזהרות שכבר אז הועלו — לגבי צפיפות במתחם, לגבי חוסר היכולת להבטיח את בטיחות המשתתפים, לגבי העומס הצפוי — למעשה התגשמו, ואירע האסון האזרחי הנורא בתולדות המדינה.
מחשיפת סיכום הדיון המסווג, שהגיע לידי ynet ו"ידיעות אחרונות", ניתן לראות כי הכתובת כבר הייתה רשומה, לפחות בפרוטוקול הרשמי של המשטרה. אלא שהמפכ"ל ובכירי הארגון בכל זאת נתנו אור ירוק לאירוע. מסמך זה גם צפוי לקבל משקל רב במסגרת עבודתה של ועדת החקירה של האסון במירון בראשותה של נשיאת העליון לשעבר השופטת מרים נאור.
אלו האזהרות העיקריות שהועלו בישיבת המשטרה הגורלית, אך לא טופלו, ובכך הובילו למותם הטראגי של עשרות מתפללים חפים מפשע.
מי נתן את ההוראה?
עד היום, היחיד שלקח אחריות פומבית לאסון היה מפקד המחוז הצפוני ניצב שמעון לביא, שפיקד על האירוע בשטח. ואולם, על פי קריאת הפרוטוקול אין ספק שהקצין הבכיר שגם נתן את האישור ואחראי על האירוע הזה הינו המפכ"ל שבתאי שדחף והתעקש שלא להגביל את מספר המשתתפים באירוע למרות שלל הסכנות שארבו להם.
7 צפייה בגלריה
השר לשעבר אוחנה והמפכ"ל שבתאי במירון, שעות לפני האסון. "כניסה מלאה של אזרחי המדינה"
(צילום: דוברות המשטרה)
"יש להעביר מסמך לר' המל"ל לפיו עמדת משטרת ישראל הינה שככל שיהיו הגבלות (בנושא קורונה), משטרת ישראל לא תוכל לבצע פעילות אכיפה", כך קבע המפכ"ל עצמו בסיכום הדיון. עם זאת, הוא המשיך והורה באופן סותר כי "יש להתיר כניסה מלאה של אזרחי המדינה להר מירון ולחילופין סגירת ההר למבקרים".
אבטחת "שביל המוות"
כבר בישיבה זיהו כי התנועה בצירי הגישה למתחם, שבו התרחש האסון, הינה נקודה בעייתית ומסוכנת. כפי שהמפכ"ל עצמו הדגיש: "סוגיות אלה מחייבות ריכוז מאמץ וקשב במסגרת ההיערכות, לאור ריבוי המשתתפים בתא שטח קטן ומוגבל והסכנה המוחשית לחיי אדם". הוא הוסיף והורה על "פריסת כוחות מתוגברים להכוונת והסדרת התנועה" ועל "שמירה על ציר פינוי וציר מילוט פנויים".
המפכ"ל אף הנחה לשים דגש על בטיחות ואבטחה ומתן מענה לכלל התרחישים, כמו גם פעילות בט"ש מוגברת ואפילו היערכות לשריפות ותיאום מול מד"א וכבאות. כמו כן ביקש להפעיל רחפנים ומערך אווירי, כולל בלון תצפית של צה"ל ואפשרות לפינוי מוסק.
הגבלת קהל ל-10,000 איש בלבד
כאשר נפתח הדיון לכלל הנוכחים, בין הראשונים להשמיע את קולו היה מפקד המחוז הצפוני, ניצב לביא, שלו זה היה האירוע הראשון במירון. דווקא לביא, היחיד שלקח מאז אחריות, היה זה שלפי הפרוטוקול ביקש להגביל את מספר המתפללים ל-10,000 איש. "המלצתי על מתווה — מסלול אצטדיונים 10,000 משתתפים בהר, מתחמי ההדלקות בשלושה מפלסים שונים. תו ירוק, בכל רגע נתון נכנסים 10,000 אנשים. המתווה מאתגר אך אנו חייבים לקבל החלטה". הוא הדגיש כי צפויים להגיע המונים לאירוע: "אנו בקשר עם החסידויות. יש ציפייה של הקהל הדתי להגיע להר. ההערכה כי ההר יהיה מלא".
משימה בלתי אפשרית
אחרי לביא דיבר ראש אגף המבצעים דאז, ניצב אמנון אלקלעי, וגם הוא הצביע על הצפיפות האפשרית כסכנה ברורה ומיידית. "התכלית – שלום הציבור. האיום הגדול – צפיפות ותשתיות", טען, והמליץ להיערך "לאירוע רב נפגעים, ומוכנות לעומס כולל תוכנית לדילול קהל על ידי אגף התנועה".
בעניין הקורונה, קבע ניצב אלקלעי מפורשות כי אין ביכולת המשטרה לבצע את משימתה: "קורונה - משטרת ישראל לא תוכל לעמוד בהגבלות. אנו נודיע למועצה לביטחון לאומי. מפגש בין בטיחות לבין בריאות – בטיחות קודמת! מניעת צפיפות משרתת את שניהם". בנוגע לצפיפות בקבר המליץ: "יש לשקול את הנושא".
בהמשך דיברו גם נציגי מד"א וכיבוי אש שהבטיחו לשלוח לאירוע 70 לוחמים. בצה"ל הבטיחו כי כיפת ברזל תיתן כיסוי בשעת האירוע, והצבא תגבר את המקום ב-14 לוחמים של צוות חילוף מיוחד.
אזהרת היועצת המשפטית
גם היועצת המשפטית דאז של המשטרה, איילת אלישר, לקחה חלק בדיון והעירה כי על רקע הגבלות הקורונה "ככל שמתווה משרד הבריאות יהיה מבצעי – לא נוכל לעמוד בו. מציעה שלא להתוות מתווה מטעם משטרת ישראל שלא נוכל לעמוד בו".
לא תהיה שליטה על ההר
היועצת המשפטית לא הייתה לבדה: גם ראש אגף משאבי אנוש, ניצב בועז גולדברג, התבטא בסוף הדיון וחיזק את דבריה. "מצטרף לדברי היועמ"ש – הר מירון יהיה מלא וקשה לשלוט על ההר", אמר. הוא הדגיש את חשיבות התנועה והתחבורה הציבורית שם וסיכם: "מציע להיערך להר מלא".
למרות שלל האזהרות שהועלו על ידי הקצינים הבכירים, בסופו של דבר מי שהחל וסיכם את הדיון היה המפכ"ל שבתאי שהחליט לתת אור ירוק ולהתקדם עם האירוע כמתוכנן, והמשיך הלאה להציג ולאשר את התוכנית גם מול השר לביטחון הפנים לשעבר אמיר אוחנה. כזכור, בזמנו הועלו דיווחים על כך כי שבתאי הושפע מלחצים פוליטיים שדרשו ממנו לאפשר כניסה חופשית להר, למרות הסכנות.
שבתאי ומקורביו הכחישו, אבל עצם חשיפת הפרוטוקול מעלה כי הוא עצמו היה מודע היטב לקושי בהשלמת המשימה שהוטלה עליו. כאשר הוא קבע מצד אחד בסיכומיו כי מטרת המשטרה היא "שמירה על הסדר הציבורי, שלום הציבור וביטחונו", אך מנגד גם העריך כי עמדת המשטרה בכל הקשור לאבטחת נהלי הקורונה הינה כי "ככל שיהיו הגבלות, משטרת ישראל לא תוכל לבצע פעילות אכיפה". הוא למעשה הודה כי המשטרה אינה יכולה להבטיח את הדבר החשוב ביותר: ביטחון האזרחים בהר. בנוסף, כשקבע המפכ"ל כי "יש להתיר כניסה מלאה של אזרחי המדינה להר מירון ולחלופין סגירת ההר למבקרים באחריות ראש אג"מ", הוא גם ביטא את המדיניות המבולבלת — יש מי שיפרש זאת אפילו כסותרת — של המשטרה בעניין.
אם לא די בכך, חשוב גם לציין את כל מה שנעדר מהמסמך, שכנראה לא זכה לביטוי ראוי בדיון: לא נרשמה התעניינות עמוקה מצד המפכ"ל ובכירי הארגון בנוגע לכמות המבקרים הצפויה להגיע למירון — האם מדובר בעשרות או במאות אלפים, וגם לא נלקח בחשבון תרחיש אימים של הימחצות אנשים בגלל עומס, ונוהל טיפול ופינוי במקרה כזה. לבסוף, אפילו לא הוצגו בישיבה האישורים הנדרשים מכל הרגולטורים, למשל כיבוי אש. שכן אם היו מבקשים זאת, היו מגלים שאין כי הם כלל לא התקבלו.
ממשטרת ישראל נמסר אמש בתגובה: "האירוע מצוי תחת בדיקה של ועדת חקירה ממלכתית ועל כן, בשלב זה, לא נוכל להשיב לגופם של דברים".
