סיפור השבוע: "למה הג'ירפה לא עפה"
גם השבוע קבלו סיפור לשיפוטכם, שנשלח אלינו עבור "ספר הסיפורים הגדול שלנו". אתם מחליטים האם הוא מתאים להיות ה'סיפור לפני השינה' הפרטי שלכם. איך עושים את זה? נותנים ציון באמצעות השאלון מימין. הסיפורים האהובים ביותר יתפרסמו בפרויקט "ספר הסיפורים הגדול של גולשי ynet"
למה הג'ירפה לא עפה
בוקר אחד קם הג'ירף
התרחץ, הסתרק וניקה את האף.
יותר מאוחר, בדרכו לארון,
הוא הרגיש התחלה של כאב בגרון.
בעודו מתלבש ומסתבך עם הצווארון
הוא הביט בשמיים וראה אווירון.
הוא עצר וחשב עם עצמו, הג'ירף
בעצם, למה אני לא עף?
מייד הוא רץ לאימא ג'ירפה
ובמקום הוא שאל: "אמא, למה את לא עפה?"
אמא אמרה לו שהוא מדבר שטויות,
אבל הוא החליט את חייו לנסות לשנות.
פשוט נמאס לו להיות כזה גבוה ושונה
מכל החיות ביער הזה.
הוא הלך לאריה ובראשו מחשבות,
הוא החליט שהוא רוצה כמו האריות להיות
אמר לו האריה: "אין שום בעיה, ולשאוג אתה יודע?"
הג'ירף ניסה וניסה, ויצא לו קול יותר דומה לצפרדע.
אם כך, אמר הג'ירף, ננסה משהו אחר
ופתח בריצה לכיוון האגם לבקר
הוא חצה את היער והגיע לאגם
והראשון שפגש שם היה היפופוטם.
"תגיד היפופוטם, אולי יש סיכוי או שניים
שאני אהיה כמוך ואחיה במים?"
"תראה", אמר לו ההיפופוטם בסבלנות,
"לא נראה לי שזה ילך, בכל הכנות.
אתה כזה רזה וארוך וגבוה
ואני שמן, שוחה מצוין ואוהב מים לבלוע".
הבין הג'ירף שכנראה זה באמת לא יכול להיות,
הוא נזכר שהוא בכלל לא יודע לשחות!
בדרך, ביציאה מהאגם, הג'ירף הסתכל בנוף
ובין צמרות העצים הוא הבחין בחברו הקוף.
הוא סיפר לקוף על האריה וההיפופוטם
ושאין סיכוי שהוא יהיה כמותם.
אולי, שאל הג'ירף את הקוף ואחיו,
אליכם להצטרף יש מצב?
אמרו לו, תראה, אתה צריך לדעת לטפס על עצים טיפה
ולאכול כל היום בננות עם הקליפה.
הג'ירף המשיך לטייל ביער ונתקל בקרנף,
והחליט לברר סופית - למה הוא לא עף?
הוא הרים את ראשו גבוה בין העננים,
עצר את החסידה ושאל "תגידי, מה העניינים?"
אמרה לו החסידה: "בסדר, אתה מפריע לי לעוף מהר".
אמר לה הג'ירף: "בדיוק על זה רציתי לדבר,
הרי עלייך אני יכול לסמוך
שתגידי לי מה הסיכוי שלי לעוף כמוך".
"תראה, ג'ירף", החסידה שחה,
"אתה יודע, אני כבר שנים עפה
ומעולם לא שמעתי רעיון כזה דמיוני:
שג'ירף יעוף, זה לא הגיוני?!
בתור התחלה אתה צריך כנפיים של ציפור
ואני עוד לא מדברת על המקור..."
הבין הג'ירף ונופף לחסידה לשלום,
ורץ לאמא ג'ירפה לספר את אשר למד היום.
פתאום הוא קלט שלהיות גבוה זה לא רע בכלל,
אולי אפילו ילמד לשחק כדורסל?!
רק אני מכל החיות מלמעלה משקיף, הוא חשב
אני תמיד רואה את אמא, בכל מצב!
"אני הבנתי, אמא, ואני שמח שאני ג'ירף
אפילו... שאני לא עף!"
התחלתי לכתוב כמו רבים אחרים, בהשראת הולדת בני הבכור רותם. רוב החומרים נכתבו בשבילו וכתוצאה מחוויות שחווינו יחד. מיותר לציין שעבדתי בזמנו במשרת אמהות ויצא לי הרבה להיות עם רותם.
כיום אני עובד בתור קניין. אני נשוי לנורית ואב ל-2, לאחר שלפני חודשיים התחדשנו בבתנו אלה.
את שלב ההמתנה ליד הטלפון מהוצאות לאור סיימתי ללא הצלחה, וזה הפרסום הראשון למשהו שכתבתי. בכל מקרה המבקר האמיתי שלי תמיד היה רותם, שעדיין ממתין שמישהו יאייר את הסיפורים שהוא כל כך אוהב...
רוצים לקרוא עוד סיפורים?
