"שלום לך בת זוג אלמונית. בוודאי תקראי את השורות האלו בזמנך הפנוי או במהלך עוד יום שגרתי. במובנים מסוימים, נראה לי שהשגרה שלנו די דומה: את עובדת או אפילו לומדת משהו שמעניין אותך ושאת אוהבת. אני לא יודע עלייך הרבה, למען האמת, שום דבר. לרגל השנה החדשה החלטתי לחפש אותך".
בשנת 2022 עלתה במדור "רווק השבוע" כתבה על אביב מלכה, שהיה אז בן 35, רווק ירושלמי, שעובד כמדריך מחשבים וכטכנאי סאונד באולפן הקלטות שמפיק ספרים לאוכלוסיית העיוורים בישראל. אביב סיפר שם שהוא עיוור, אולם מגבלת הראייה לא מפריעה לו ביום-יום. "אני עושה הכול ומנהל חיים עצמאיים לגמרי", הבהיר. "נפגש עם חברים, יוצא לבלות, וגם עושה ספורט מדי פעם".
הוא ציין שהוא לא מסתיר את עובדת היותו עיוור, להפך - הוא מניח את העיוורון על השולחן לפני כל דייט, ומציין זאת באתרי ההיכרויות. פרט מעניין מאוד שציין הוא שעד היום הוא יצא רק עם נשים רואות. אור מלכה (36) מחיפה קראה את הכתבה ולא נותרה אדישה. "ישר רציתי אותו לעצמי. היתה לי הרגשה שייצא מזה משהו טוב. לעומת זאת, בסביבה שלי כולם נרתעו, ושאלו: 'מה תעשי איתו? הוא עיוור! את תצטרכי לטפל בו' ו'את תעשי הכול בבית' - אבל ידעתי שזה רחוק מהמציאות".
זמן לא רב לפני כן, אור קיבלה בשורות לא פשוטות בתחום הבריאותי, ששינו את חייה מן הקצה אל הקצה. במובן מסוים, הן היו גם אלו שדחפו אותה הישר לזרועותיו של אביב, שהפך מהר מאוד לאהבת חייה.
"נתקלתי בכתבה בתקופה מאתגרת בחיי. עד גיל 32 הכול היה טוב. היתה לי עבודה שנהניתי ממנה וחיים מסודרים. הדרכתי אנשים עם מוגבלויות ודרך המסגרת שבה עבדתי עזרתי להם בסיטואציות שונות כולל חיי חברה וטיפולים רפואיים. חודש אחרי גיל 32 וביום בהיר אחד, קמתי בבוקר והאור היה בוהק מידי, ביום אחר האור היה כהה מידי. היו ימים שבקושי ראיתי את הסביבה, וכשזה התחיל להחמיר, הייתי יושבת בהדרכות מול נשות מקצוע ויכולתי לראות רק קווי מתאר: את השיער, את המסגרת של הראש אבל בלי העיניים, האף והפה.
אור: "פתאום נגלה לפניי בן אדם עם הרים של ביטחון, שכבש את האוורסט עם העיוורון שלו ולי יש בעיה בעין אחת ואני לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי"
"הבעיה היתה שבמסגרת עבודתי עם אנשים עם מוגבלויות, הייתי צריכה לראות תווי פנים כדי לזהות אם יש מצוקה. נורא נבהלתי מהשינויים בראייה ולא ידעתי איך להגיב לכך, אבל הייתי בטוחה שזה משהו רגעי שיעבור. בגלל שזה קרה בתקופת הקורונה, חשבתי שזה קשור. אבל אחרי שנבדקתי ויצאתי שלילית, פניתי לרופאת המשפחה שלי לבדיקה, והיא נבהלה והפנתה אותי באופן דחוף לבית החולים. שלושה שבועות הייתי מאושפזת לבדיקות עד שאבחנו אצלי בצקות על עצבי הראייה. בין רגע הפכתי ללקוית ראייה עם עין שמאל שכמעט ולא פעילה. אחרי האשפוז הייתי צריכה להתרגל למצב החדש.
"פנו אליי מ'בית חינוך עיוורים' כדי ללוות אותי בתחילת דרכי החדשה כלקוית ראייה, וקיבלתי מהם הדרכה וגם תמיכה חברתית עם מפגשים חברתיים ונופשים. השתתפתי בנופש מטעמם ומאוד נהניתי, והתחלתי לעקוב אחריהם בפייסבוק. באחת הפעמים, נתקלתי בשיתוף הכתבה של אביב כ'רווק השבוע', וממש נדהמתי ממנו".
ממה נדהמת?
"מהאדם שהוא ומכל המכלול. קראתי את הכתבה על אביב בלופים ושאלתי את עצמי איך יתכן שהבחור לא רואה בכלל ויש לו דירה משל עצמו, תעסוקה והוא יוצא ומבלה וחיי חיים מלאים? ומה איתי? מה הצעד הבא? איך אני חוזרת למומנטום שהיה לפני? פתאום נגלה לפני בן אדם עם הרים של ביטחון, שכבש את האוורסט עם העיוורון שלו ולי יש בעיה בעין אחת ואני לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי.
"כל עולם הלקויות והעיוורון היה זר לי. הייתי לקוית ראייה חדשה שלא ידעה איך להתמודד ואיך להמשיך מכאן. כל חיי ידעתי רק מסלול אחד קונבנציונלי: בגרויות, צבא, תואר ראשון, עבודה ולפתע הגעתי לתפנית באמצע החיים הבוגרים, והרגשתי שחזרתי אלפי צעדים אחורה. רציתי לפנות אליו כי חשבתי שהוא מהמם ורציתי זוגיות איתו. אהבתי את המראה החיצוני שלו והוא היה נראה צעיר לגילו. חשבתי לעצמי איזה בן אדם חתיך ומרשים".
אור: "לקח לו זמן להגיב וזה היה מלחיץ, כי היתה זו הפעם הראשונה שיזמתי פנייה לגבר. היו לי דפיקות לב. לא יכולתי לעמוד במתח אז כיביתי את הטלפון. כשהדלקתי שוב, קפצה לי הודעה ממנו במסנג'ר וחזרתי להיות בת 16"
אז העיוורון לא הרתיע אותך.
"להפך, הבנתי שאני יכולה ללמוד ממנו כי יש לו כלים שיעזרו לי בהתמודדות. לחצתי על הלינק לפייסבוק שלו אבל הלינק היה שבור ולא עבד. לא התייאשתי. חיפשתי אותו לפי שם ותמונה. החלטתי שאני אפנה אליו, ואם הוא תפוס אז מקסימום הוא ייתן לי עצה בנוגע ללקות הראייה שלי, כי הוא כבר נמצא בעולם הזה ומנוסה. אם בכל זאת הוא פנוי, מה טוב, זכיתי.
"שלחתי לו הודעה: 'היי אביב, סליחה על השעה. אני מקווה שאני לא מפריעה. אני מתביישת קצת לשאול אבל האם זה עוד רלוונטי להכיר?' לקח לו זמן להגיב וזה היה מלחיץ, כי היתה זו הפעם הראשונה שיזמתי פנייה לגבר. היו לי דפיקות לב. לא יכולתי לעמוד במתח אז כיביתי את הטלפון. "כשהדלקתי שוב, קפצה לי הודעה ממנו במסנג'ר וחזרתי להיות בת 16. הוא ענה לי שזה בהחלט רלוונטי, ושהוא ישמח להכיר. היתה לי הרגשה שיקרה לי משהו טוב עם הגבר הזה. התכתבנו קצת ולמחרת החלפנו טלפונים. אחרי חמישה ימים כבר יצאנו לדייט ראשון".
מה קורה בדייט?
"נפגשנו באמצע הדרך, בעזריאלי תל אביב, כי הוא הגיע מירושלים ואני מחיפה. כשראיתי אותו במציאות הוא דמה לעצמו ואהבתי את זה, אבל הרגשתי חסרת ביטחון לגבי עצמי. הייתי בתהליך דיאטה והוא היה רזה לעומתי, ונלחצתי. ידעתי שהוא לא רואה אותי, אבל אני בן אדם מלא וכן ידעתי שאם הוא ישים יד על הזרוע או על הכתף שלי, הוא ירגיש זאת ואולי לא ירצה אותי. כבר נפסלתי בגלל המשקל".
4 צפייה בגלריה
אור ואביב מלכה. המשפחה שלה קצת חששה מההיכרות הזאת, אבל אור לא ויתרה
(צילום: יעקב אוחנה)
אביב, מה חשבת על אור כשנפגשתם לראשונה?
"שהיא מדהימה. כשהראיתי לבן משפחה את התמונות שלה, הוא אמר לי: 'תשמע, היא בחורה מאוד נאה', וגם אפשר להבין ממישוש שהיא יפה. בדייט אני זוכר שישבתי, קיפלתי את המקל ושמתי אותו בצד לידי על הרצפה. בהתחלה היתה שתיקה מביכה. חשבתי במשך כמה שניות מה לומר, ואז אור שברה את הקרח ואמרה: 'טוב. התכנסנו כאן לדייט' בחיוך, וזה עזר לשנינו להרגיש יותר בנוח".
הם ישבו יחד שלוש שעות. "היה מעניין ומסקרן ודיברנו ללא הפסקה, עד שיצאה הרכבת האחרונה לחיפה, אחרת היינו נשארים יחד עד סגירת הקניון", אומר אביב. "אחרי הדייט הראשון רק רציתי להכיר אותה עוד. חשבתי שהיא מהממת והייתי סקרן לגביה. גם היום אנחנו עדיין סקרנים האחד לגבי השנייה, וממשיכים להכיר צדדים נוספים. זה אף פעם לא נגמר וזה היופי".
אביב: "הייתי בשוק. אף אחת מעולם לא אמרה לי כל כך מהר שהיא אוהבת אותי. הרגשתי על גג העולם, וכמובן שהרגשתי שגם אני אוהב, אבל לא הספקתי לומר לה זאת כי היא מיהרה ללכת. אחרי הצהרת האהבה הזו לגמרי היה ברור שאנחנו יחד"
אור: "במהלך הקשר ניהלנו הרבה שיחות טלפון, ולמרות זאת תמיד היה על מה לדבר בדייט הבא. מהר מאוד היכרנו את החברים והמשפחה. בסביבה שלי היתה רתיעה בהתחלה וחשש שאסעד את אביב, אבל לא הקשבתי לרעשי הרקע אלא לעצמי, כי ידעתי שזה רחוק מהמציאות. אם כבר, אביב תמיד היה זה שעזר לי ולימד אותי. גם היום, בבית שלנו, הנגשנו דברים לכל דבר שנדרשנו, ואנחנו שותפים מלאים במטלות הבית: שנינו אופים, מבשלים ומנקים. אנחנו עושים הכול יחד ובלי התחשבנות".
מתי הבנתם שזה "זה"?
אור: "מהר מאוד. אחרי שבועיים כבר הבנו שאנחנו זוג. יצאתי לבד לנופש של 'בית חינוך עיוורים', כי אביב עבד ופחות הסתדר לו להצטרף. כשירדתי מההסעה ולפני שחזרתי הביתה לצפון, היה לי חשוב לראות אותו. החלטתי לרוץ אליו מהר למשרד, ממש לשתי דקות, ורק אז לנסוע הביתה. כשהגעתי, מיד אמרתי לו: 'אביב, שומע? אני אוהבת אותך'. הוא היה בשוק. חזרתי על זה שוב ויצאתי מהר כדי להספיק לתחבורה הציבורית".
אביב: "חד-משמעית לא היו לי מילים. הייתי בשוק. אף אחת מעולם לא אמרה לי כל כך מהר שהיא אוהבת אותי. הרגשתי על גג העולם, וכמובן שהרגשתי שגם אני אוהב, אבל לא הספקתי לומר לה זאת כי היא מיהרה ללכת. אחרי הצהרת האהבה הזו לגמרי היה ברור שאנחנו יחד.
"נסענו להורים שלי, ואבא שלי ישר זיהה שזה 'זה'. הוא אמר בפירוש שתוך חצי שנה אציע לה נישואים, וכך היה. ביום השנה של ההיכרות שלנו, התחתנו. היום אנחנו נשואים כבר שנה ותשעה חודשים ונהנים מכל רגע".
מה מיוחד בזוגיות שלכם?
"קודם כל, אנחנו לא רואים בעיות ממטר", אור אומרת וצוחקת. "כל דבר אצלנו הוא פתיר בדיבור ואנחנו לוקחים דברים בפרופורציה. מותר לריב, אין זוג שלא רב. מה שכן, שנינו יודעים ששווה להעמיק, לדבר ולפתור כדי לשמור על תקשורת נכונה, וזו אחת החוזקות שלנו".
אביב: "הזוגיות הזאת מאוד מיוחדת כי מעולם לא הרגשתי את מה שאני מרגיש לאור, ולחוות את הקשר והאהבה הזו עם אשתי זה משהו שהוא מעבר למילים. כשהתראיינתי לכתבה של 'רווק השבוע', לא תיארתי לעצמי שכך אכיר את אשתי. פעלתי וניסיתי להכיר בכל דרך אפשרית: ספיד דייטינג, אפליקציות, השתמשתי באמצעים רבים ושונים כדי להגשים מטרה אחת ויחידה, ואני שמח שזה קרה דרך המדור שלכם.
"שנינו מאמינים שאנחנו זיווג משמיים ושהיתה השגחה עליונה, כי הקשר בינינו עמוק כל כך. זה לא רק זיווג משמיים, זה זיווג משורש הנשמה. לאף אחד מאיתנו לא היה קשר כל כך אמיתי וחזק לפני כן".
היום המרגש בחיי
אור ואביב נישאו בעפולה, ביום השנה להיכרות שלהם. "מרגיש לנו כאילו החתונה היתה רק אתמול", אור משתפת בעיניים נוצצות. "האולם היה יפהפה והיתה לנו חופה מעלפת בחוץ. היו המון אנשים וכולם פרגנו והרעיפו עלינו אהבה. בשיר הכניסה לחופה, כשצעדתי לעבר אביב, הפסקתי לנשום. אם ההורים שלי לא היו מלווים אותי, אני חושבת שהייתי הולכת לאיבוד.
"כשהוא שם לי את ההינומה על הראש נכחתי ולא נכחתי, הייתי ב'היי'. היה זה היום המרגש בחיי וגם עכשיו אני מדברת עליו עם דמעות ובגרון חנוק. בחופה הקראנו מילים האחד לשנייה ואביב התרגש עד בכי. אני חושבת שכולם בכו מהתרגשות, שרקו והריעו לנו, ובגלל המגבלה הכול היה עוד יותר שמח ומרגש.
"הרב שחיתן אותנו היה הרב של המשפחה של אביב והוא תמיד אמר שהחלום שלו הוא לחתן אותו ובאמת כך היה. כשאביב שבר את הכוס, כולם היו בשמיים ובעננים. אני, באופן אישי, עד היום טוענת שנכחתי בגוף אבל רוחנית הייתי ברקיע השביעי, ואפילו זה לא יכול לתאר את החוויה הרוחנית שחוויתי".
אתם חושבים שעדיין הייתם יחד לולא לקות הראייה?
אור: "ניהלנו על כך שיחות בעבר. בוודאי שיש הבדל, כי אם הייתי מגיעה כמו יתר הנשים שהגיעו להכיר את אביב, ללא המגבלה, לא הייתי יכולה להבין אותו באמת. זר לא יבין זאת כי יש הרבה מאוד סטיגמות על מוגבלות הראייה. מי שלא מבין את העולם שממנו מגיע האדם עם המוגבלות, ירגיש שהוא דובר שפה אחרת, קצת כמו מגדל בבל.
אור: "כשהוא שם לי את ההינומה על הראש נכחתי ולא נכחתי, הייתי ב'היי'. היה זה היום המרגש בחיי וגם עכשיו אני מדברת עליו עם דמעות ובגרון חנוק"
"אנשים חוששים לצאת עם אדם שיש לו נכות כזאת או אחרת, כי אם הוא בריא ושלם אז מצופה ממנו לטפל בבן הזוג שיש לו נכות. לכן, בשיא הכנות ועם כל הצער שבכך, אני חושבת שלולא הלקות יש מצב שהייתי ממשיכה עוד שנים קדימה לחפש אהבה וכנראה שזה לא היה קורה בכלל או לא מחזיק מים.
"הייתי צריכה לקבל על עצמי את לקות הראייה כדי למצוא את הזיווג שלי ולהבין שזה הוא. קיבלתי מתנה כדי לקבל מתנה יותר גדולה. נכנסתי לעולם חדש ולמדתי שפה שלא הכרתי לפני כן, כדי להכיר את בעלי ולתת לו הזדמנות כנה".
אביב: "אני מציע לרווקים ולרווקות לפתוח את העיניים, הראש והלב ולצאת מעולם הסטיגמות. כדאי שינעלו אותן בכספת כשהם יוצאים לדייט וייתנו הזדמנות אמיתית להכיר את האדם שמולם. מי שיוצא מאזור הנוחות שלו ומעז, הוא מי שמוצא זוגיות".
