3 צפייה בגלריה
לא בטוח שהסקרנות משתלמת כשזה מגיע לעניינים כמו העבר המיני של כל אחד
(צילום: shutterstock)
"אני לעולם לא מדברת על עברי המיני, אלא אם הגברים שואלים, ואז אני שואלת, 'האם אתה בטוח שאתה רוצה שהעבר שלי יהיה ההווה שלך?'". ג'וליה
"מי שמסתקרן מידי ומתבונן בעבודת הדבורים, ייעקץ לרוב בגלל הסקרנות שלו". אלכסנדר פופ
"בורות היא ברכה". תומאס גריי
הסקרנות, שביסודה נמצא הרצון לרכוש ידע נוסף, היא תכונה מהותית לחיי אנוש. קיימת מסורת פילוסופית ארוכה הרואה בידיעה מפתח להתנהגות מוסרית ולחיים טובים. ישנה גם מסורת תרבותית הפוכה הרואה בידיעה מכשול לאושר: אדם וחווה גורשו מגן עדן משום שאכלו מעץ הדעת.
ויכוח דומה נוגע לתפקיד הידע באהבה רומנטית. כך, שיר אהבה אחד טוען: "ככל שאני מכיר אותך טוב יותר, כך אני אוהב אותך יותר", ואילו השקפה הפוכה מדגישה את היתרונות שבהיעדר הידע והמסתורין באהבה רומנטית ובתשוקה מינית. אינגריד ברגמן למשל הצביעה על הבעייתיות שבידיעת העבר, כשאמרה: "אושר הוא בריאות טובה וזיכרון רע".
עוד כתבות של פרופ' אהרון בן זאב:
סקרנות לגבי מיניות בן הזוג בהווה היא רלוונטית ליחסים הנוכחיים, ואילו סקרנות לגבי העבר היא שטחית יותר ולא בהכרח רלוונטיות להווה, בהיותה נובעת בעיקר מרצון לשמר דימוי מסוים, בין אם הוא של עצמי או של בן הזוג שלי. במאמר זה אתמקד בסקרנות לגבי העבר המיני של בן הזוג, המקבלת משקל רב בחברה המודרנית שבה יש לאנשים יותר אקסים והגישה אליהם קלה מאוד.
האם את מספרת לבן זוגך הנוכחי על האקסים שלך?
הנה כמה תשובות אקראיות של נשים שנשאלו האם כדאי לספר לבן הזוג הנוכחי על האקסים שלהן:
"מניסיון אישי, זה רק מכניס גברים לסרטים של קנאה והשוואה ולא נותן להם מנוח, כך שזה רעיון ממש רע. כמובן שהכול תלוי באדם עצמו ובמידת ההערכה העצמית שלו". לילך
"לא לספר כלום. אפס. להתחלת הקשר צריך לבוא עם דף חלק. הקשרים שלי בעבר לא צריכים להשפיע על הקשר הנוכחי שלי". חווה
"אני משתדלת לשמור על פרטיות ולא חושפת הרבה מידע. אני מספרת שהיה לי קשר, ואת השם. לא מספרת מה היה ולמה הסתיים, אולי משתפת פה ושם דברים חיוביים בקשר הנוכחי בהשוואה לעבר. באותו ההיגיון לא הייתי רוצה לשמוע על בנות זוג או קשרים קודמים, להוציא מקרים בהם ההשוואה תהיה לטובתי". עפרה
"היה לי עבר מיני עשיר. שכבתי עם כמעט 100 גברים וזה לא עסקו של אף אחד. זהו רק העבר המביש שלי. שילמתי על כך בדרכים שונות ובחרתי לא להעניש עוד את עצמי כשאספר על זה לכל חבר שלי. שאלת המספרים תמיד עולה ואני תמיד אומרת, '30'". ג'יין
"לאחר 20 שנות נישואים סיפרתי לבעלי על מאהב לשעבר שלי. בעלי מאוד התרגז והאווירה בזוגיות נעשתה עכורה ביותר". מירב
על מה אסור לדבר?
"במופלא ממך אל תדרוש". ספר בן סירא
"לאקסית שלי היה מנהג מגונה לספר לי על כל הגברים שהיא שכבה איתם, כמו גודל איבר המין שלהם ופרטים נוספים שממש עצבנו אותי". ג'ון
ברור שלא כדאי לספר את הכול ובטח שלא לעשות זאת על תחילת היחסים. טרייסי קוקס, המטפלת המינית של ה-Daily Mail, מציינת שמונה דברים שאסור בכל מקרה לספר על האקסים שלכם:
1. כמה טוב האקס היה במיטה.
2. כמה טובה את היית עם מאהבים אחרים.
3. התנהגות בעבר שאיננה מבטאת את מי שאת היום.
4. נתינת מספרים מדויקים.
5. להזכיר באופן חיובי את אותו האקס יותר מפעם אחת.
6. התפארות שנועדה לעורר את קנאת בן הזוג הנוכחי.
7. כל התייחסות לגודל.
8. משפטים כמו: "מעולם לא הייתה לי בעיה להגיע לאורגזמה בעבר".
איסורים אלו מבוססים על הצורך שלא להשוות בין בן הזוג הנוכחי לאקסים, כי ההשוואה היא לרוב רעילה ליחסים. דוגמאות נוספות של דברים האסורים לסיפור על האקס הן החופשה הנפלאה שהייתה לכם באיטליה, דברים מוזרים שהאקס אוהב לעשות במיטה, איך נפגשתם, תכונות טובות של האקס, איך החברות שלך אהבו אותו, במה הוא דומה ושונה מבן הזוג הנוכחי, המתנות שקנה לך, כיצד הוא שבר את ליבך, או לחשוף שעדיין יש לך רגשות כלפיו. אם כן רוצים לספק מידע על העבר הרומנטי, עדיף שהתשובה תהיה מעורפלת ולא חד-משמעית.
חשיבות החשיפה העצמית
"אני שאלתי וגם סיפרתי. גברים נמנעים יותר מלשאול כי קשה יותר להם לדעת שזוגתן שכבה עם גברים רבים. בחברה שלנו ישנה התייחסות שלילית יותר לנשים עם עבר מיני עשיר מאשר לגברים עם עבר שכזה". לימור
"רוב הגברים לא אוהבים לשמוע על מעלליה המיניים של בת זוגם עם גברים אחרים, במיוחד כשסיפורים אלו מקטינים אותם. גברים לא אוהבים להיות קטנים, והם גם נכנסים למגננה - אם היא מדברת כך על האקסים שלה, מעניין מה היא תגיד עליי". לילי
למרות הבעייתיות שבחשיפת פרטים אינטימיים מהעבר, חשיפה עצמית נחשבת על ידי אנשי מקצוע רבים למהותית ביחסים קרובים מאחר שהיא מחזקת את האינטימיות. סוגי היתרונות המיוחסים לחשיפת העבר כוללים: מודעות עצמית ויכולת להיכרות טובה יותר של בן זוגך הנוכחי, בניית אמון ותקשורת כנה, הימנעות מחזרה על טעויות העבר ועוד.
למרות היתרונות הללו, יש מחקרים רבים המעידים שהטיות ואשליות חיוביות הן בעלות ערך לטיפוח יחסים רומנטיים איכותיים. שימור הרגשת הביטחון דורש לעיתים קרובות שזירת סיפור מורכב, שיש בו יסודות דמיוניים המחזקים את מעלות בן הזוג ומפחיתים את משקל חולשותיו, בזמן שהיעדר שיתוף לא חייב להיות הסתרה, אלא שמירה ראויה על הפרטיות.
ישנם גם הבדלים מגדריים. באופן כללי, נשים יותר פגיעות מגברים ביחסים אינטימיים, ואף ישנה סטיגמה חברתית על נשים המקיימות יחסים מין עם גברים רבים שאינה קיימת, לפחות לא בעוצמה כזו לגבי גברים. למרות שהבדלי המגדר מצטמצמים בתקופתנו, חשיפה עצמית מפורטת על עברך המיני עלולה לגרום לפגיעה גדולה ומתמשכת יותר בבן הזוג שלך.
אז לספר או לא לספר?
"הבעל השני שלי שאל אותי אם איבר המין של בעלי הראשון היה גדול משלו. מכיוון שלא רציתי לשקר, אמרתי לו: 'כן, באופן משמעותי'". רבקה
"מניסיוני, רוב הגברים הם אגוצנטריים. הם אוהבים יותר להשמיע מאשר לשמוע. כבר בשיחת ההיכרות הראשונה גברים אוהבים לשבח את עצמם ואת עברם המיני, ולהרחיב את הדיבור על האקסיות שלהם, וזה מוציא לי את החשק לספר על עצמי. בזוגיות ארוכה דברים כבר יוצאים באופן טבעי". חנה
אין כלל זהב לגבי מה ומתי תספרי לבן זוגך הנוכחי על האקסים שלך. הכול תלוי באופי הקשר והתפתחותו. באופן כללי, לא לספר כלום זה בעייתי ולספר את כל הפרטים זה לרוב גרוע עוד יותר. נראה שבהתחלה צריך לספר מעט מאוד, ואחד הבונוסים של התפתחות הקשר הוא חשיפה עצמית הדרגתית.
חשיפת העבר המיני מגבירה את ההיבט ההשוואתי שהוא רעיל ביותר ליחסי אהבה. כך, בעלה השני של רבקה ששאל על גודל איבר המין של הבעל הראשון, חשב שנים רבות כי הבעל הראשון היה גם טוב יותר במיטה - מה שכלל לא היה נכון. זו דוגמה לכנות שהורסת יחסים יותר מהיעדר כנות. חשיפת העבר מצביעה לא רק על טעויות העבר אלא לעיתים גם על אהבות שלא יחזרו עוד, וזה עלול להקשות על היחסים הקיימים.
שאלת תזמון החשיפה - גם היא מכרעת. לספר בפגישה הראשונה על האקסיות שלך עלול לעורר הרגשת דחייה כלפיך ולגרום לך להיתפס כאגוצנטרי חסר התחשבות. דרך טובה יותר להיכרות הדדית היא לא באמצעות סיפורי יחצנות מייגעים, אלא דרך אינטראקציות שוטפות המגלות את אופיו האותנטי של כל אחד מבני הזוג.
בניגוד לדעה רווחת המעודדת "להוציא את כל מה שיש לנו בבטן", לעיתים בריחה היא אמצעי התמודדות טוב יותר, בעיקר כשהמציאות איננה ניתנת לשינוי. אין טעם להתמקד במשהו שאיננו יכולים לשנותו. זה רק יגרום להרהורים מתמשכים שיפריעו לשגרה הסדירה.
היעדר דיון על העבר המיני הוא סוג של בריחה או הימנעות משדה מוקשים רגשי. במקרים רבים, הימנעות שכזו היא הדרך האופטימלית. עם התפתחות היחסים אפשר לתאר בזהירות מידע כללי שאין בו כדי להשוות עם בן הזוג הנוכחי, אלא להפיק לקחים מועילים לגבי קידום מערכת היחסים הנוכחית. זה אפשרי ומועיל אם זה נעשה במידתיות וברגישות.
אהרון בן-זאב הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. הטקסט מבוסס על ספרו החדש, "אהבה, כמעט כל הסיפור", שיצא בהוצאת ידיעות ספרים/אוניברסיטת חיפה
