אפליקציות ההיכרות שינו לחלוטין את עולם הדייטינג. מתהליך חיזור איטי שהיה נהוג משך שנים ומהיכרות טבעית, הן יצרו 'מקדונלדיזציה' של הרומנטיקה. כלומר, ההתחלות מהירות ובהתאמה גם סיום הקשרים מהיר", טוענת ד"ר מעיין בוימן-משיטה, פסיכולוגית ויועצת זוגית.
לטענתה, הטרגדיה הגדולה היא שלאנשים היום אין את המיומנות של להתחיל קשר חדש במציאות. "באפליקציה הגבר פונה למישהי שכבר יש לו איתה מאטצ', היא כבר בעניין, והוא חסך לעצמו להתמודד עם החשש מפני דחייה ראשונית, אותו חשש שקיים כשאנחנו פוגשים מישהו במציאות, ואין לנו מושג אם אנחנו נראים טוב בעיניו ואם הוא מעוניין להכיר. מצד אחד זה מקל, אבל מצד שני זה מסרס. אנשים היום לא מתאמנים מספיק בלהעז לחוות דחייה", היא מסבירה ומוסיפה שאחת מתופעות הלוואי של העידן הנוכחי שבו אנחנו מבלים יותר ויותר במסכים מאשר בחוץ, היא התפתחות מגפה עולמית של בדידות, דווקא בקרב צעירים בני שלושים ואילך.
איזה עוד קשיים הביאו לחיינו האפליקציות?
"יש פה סיפור של שפע שמשנה את עולם הציפיות מזוגיות. לכאורה, יש לאנשים בכף היד אלפי אופציות פוטנציאליות. הפרדוקס הוא שדווקא כשיש כל כך הרבה אפשרויות, תהליך הבחירה הופך לפחות ופחות יעיל, ויש יותר סיכוי שאפילו לא נצליח לבחור בכלל. אחד המחקרים המפורסמים ביחס לפרדוקס הבחירה הוא מחקר הריבות, שבו חוקרים הציבו שני דוכנים של ריבות ביריד. בדוכן האחד הניחו ששה סוגים של ריבות ובשני מעל לעשרים, ובדקו לאיזה דוכן ניגשו יותר אנשים ואיפה קנו יותר. נמצא שאנשים ניגשו יותר לדוכן שיש בו יותר שפע, אבל קנו פי שלוש יותר בדוכן שהיו בו מעט ריבות. זה קורה לנו גם מול הטלוויזיה. הרבה פעמים אנשים פוסלים למשל צפייה בסרט ארוך מדי ואז מבזבזים ערב שלם רק בלבחור באיזה סרט הם יצפו.
"כך גם בעולם האפליקציות, האדם הממוצע יושב מול ההיצע האינסופי ולא יודע מה לעשות. הוא מסגל לעצמו שיטת בחירה שהיא אלימינציה, מנסה להסיק על האדם שמולו על בסיס סממנים שרירותיים ומחפש על מה לפסול. למשל, אם יש לו כובע אז הוא כנראה מסתיר משהו מתחתיו, אם הוא מצטלם בחדר כושר אז הוא בטח נרקיסיסט, אם הוא מצטלם עם ילד, הוא רוצה לעשות רושם. בראייה כזו, תמיד נמצא על מה לפסול. אף אחד לא מושלם".
לרוב זו בחירה נטו על-פי החיצוניות.
"זה טבעי לבחור גם לפי מראה חיצוני, אין ציפייה שכולם ימשכו לכולם. הבעיה מתחילה כשהמשקל שניתן לחיצוניות באפליקציות גדול בהרבה לעומת המציאות, שבה קיימת יותר גמישות. כך קורה שבמרחב הווירטואלי לאנשים מסוימים כמעט ואין סיכוי. למשל, גבר נמוך יכול להיות מלא כריזמה ולכבוש נשים בקסם האישי שלו, אך באפליקציה זה כמעט לא יבוא לידי ביטוי. חשוב לזכור שמשיכה לא נובעת רק מהמראה, היא קשורה גם לריח, לטון הדיבור, לשפת הגוף ולתחושה שהאדם מעורר בנו. באותו אופן, ייתכן שאדם יהיה אטרקטיבי מאוד מבחינה חיצונית, אך כשנכיר אותו מקרוב נגלה שאין שום כימיה.
5 צפייה בגלריה
''המשקל שניתן לחיצוניות באפליקציות גדול בהרבה לעומת המציאות''. ד"ר מעיין בוימן-משיטה
(צילום: סלי בן ארי)
"חסרון נוסף הוא שבכל האפליקציות יש אי שוויון מגדרי. בטינדר הרוב הגברי עומד על 70-75% גברים, וגם באפליקציה הכי שוויונית 'באמבל', יש 65% גברים לעומת 35% נשים. משמעות הדבר שהמשתמשת הממוצעת מקבלת הרבה יותר פניות מהמשתמש הממוצע, ומטבע הדברים היא תהיה יותר סלקטיבית כדי להצליח להתמודד עם שלל הפניות. הרוב המוחלט של הנשים, פונות או מגיבות רק ל-10-20% מהגברים, אלה האטרקטיביים ביותר, ואילו כל יתר הגברים לא מקבלים שום התאמות. יש כאן עיוות של המציאות. נשים שופטות 80% מהגברים כפחות אטרקטיביים מהממוצע, והחוויה מתסכלת לשני הצדדים.
"בסופו של דבר, עד שכבר הצלחנו לבחור מישהו מבין כל האפשרויות, אנחנו יוצאים לדייט עם ציפיות גבוהות. מבחינתנו, הדייט הזה מוכרח לכלול פרפרים בבטן וניצוצות באוויר. במצב כזה קל מאוד להתאכזב, הרי המציאות יותר מורכבת. שוב אנחנו מתנחמים בכך שיש עוד אפשרויות, וחוזרים לאפליקציה. ככה אנשים נתקעים במעין לופ שהם לא מצליחים לצאת ממנו שנים על גבי שנים. הם מאוד רוצים זוגיות אבל הדבר הזה לא קורה.
"אנשים מחפשים לפסול ולעבור לדבר הבא. קשר שמתחיל מהר גם נגמר מהר, בלי דין וחשבון, ואפילו בגוסטינג. חשוב לציין, שהתופעות האלו תמיד היו, אבל התדירות שלהן היום הרבה יותר גדולה. בעבר ההיכרות הייתה יותר איטית, וכתוצאה מכך הייתה נוצרת איזו מחויבות מינימאלית. אם היית נעלם היית לפחות כותב איזו הודעה. היום זה לא קיים".
איך מתמודדים עם הקשיים האלה?
"אהבה היא תוצר של פעולה. מחקר ידוע שנערך בהודו השווה בין זוגות שנישאו מאהבה לבין זוגות שנישאו בשידוך. התברר, שאנשים שנישאו בשידוך מאושרים יותר. בשונה ממי שהתחילו להתרחק אחרי שההתאהבות הראשונית נעלמה, זוגות שנישאו בשידוך עשו יותר כדי להתקרב מלכתחילה. המסקנה היא שזוגות נמצאים ביחד שנים, לא מפני שהיו ביניהם ניצוצות מיד בהתחלה, אלא מכיוון שהם למדו האחד את השנייה, יצרו חוויות משותפות, צלחו אתגרים, נלחמו על הקשר ובכך גם יצרו קרבה נוספת. בכל דבר טוב ומוצלח צריך להשקיע, שום דבר לא פורח בעצמו, וגם זוגיות זו השקעה.
"על כן אני מציעה לתת פחות משקל להליך הבחירה ויותר משקל לשאלה מה אנחנו עושים עם הבחירה שלנו בהמשך. אנשים משקיעים יותר בחיפוש ומבלים בממוצע יותר משעה ביום באפליקציות. ממש כמו בהתמכרות, הן גורמות לנו להפרשה מסיבית של דופומין, אותו חומר שמופרש בהימורים. זה כמו לעמוד מול מכונת מזל, ולהזיז ימינה ושמאלה, בניסיון למצוא את הפרס המיוחל שהוא אהבה".
מאוד מתסכל.
"אין ספק. שימוש ממושך באפליקציות עלול להוביל לתחושות של ייאוש, דכדוך ואף פגיעה בערך העצמי ובכל זאת, זו כיום אחת הדרכים המרכזיות והנפוצות להכיר בני זוג, ועבור אוכלוסיות מסוימות, כמו הקהילה הלהט״בית, שהאפשרויות שלה מוגבלות יותר מלכתחילה, או אנשים המתגוררים באזורים מרוחקים מהמרכז, מדובר ביתרון משמעותי שמאפשר להם להרחיב את מעגל ההיכרות".
כשהכוח בידיים של נשים
בחודש שעבר עלה בדיסני+ הסרט "אנמאצ'ד" שמגולל את סיפורה של וויטני וולף הרד, מייסדת אפליקציית ההיכרויות "באמבל". וולף מאסה בסביבה הגברית הרעילה במקום העבודה שלה - אפליקציית טינדר, עזבה והקימה אפליקציה מתחרה.
ב"באמבל" האישה היא זו שפותחת את השיחה ועושה את הצעד הראשון. בעינייך זה לא משנה את חוקי החיזור המסורתיים?
"באמבל אכן משנה את חוקי המשחק. היא נולדה מתוך החסרונות של טינדר. מייסדת האפליקציה ביקשה ליצור פלטפורמה נשית יותר ולתת מענה לאתגרים מוכרים: חוסר איזון מגדרי, התנהגויות לא ראויות, הצעות מיניות בלתי רצויות ותחושת ההצפה שנשים רבות חוות. ואכן, בבאמבל האישה היא זו שעושה את הצעד הראשון.
5 צפייה בגלריה
שינתה את חוקי המשחק. וויטני וולף הרד, מייסדת באמבל
(צילום: Jerod Harris/Getty Images for Vox Media)
"אין ספק שזה בניגוד לחוקי החיזור שטבועים בנו, אבל זה גם מאפשר חוויה רצינית יותר של היכרות. כשנשים פותחות את השיחה, הסיכוי שהקשר יתקדם גבוה יותר. אני חושבת שזה לא במקום חיזור, גם אם האישה אומרת את ה-היי הראשון, זה קצת כמו לעשות עיניים לגבר. משם הוא כבר יכול להוביל, להזמין לדייט ולחזר. צריך לזכור שמלכתחילה היא פונה אליו אחרי שכבר הייתה ביניהם התאמה."
"אגב, לאחרונה נוספה לבאמבל אפשרות שהגבר יוכל ליזום פנייה ראשונה, באישור האישה כמובן, כדי לתת מענה לנשים שמתקשות ביוזמה הראשונית. עבור מי שמרגישה מוצפת מהודעות מרובות באפליקציות אחרות, מדובר בבשורה חיובית, האפשרות להיות זו שבוחרת את ההתאמות ואת שיחות הפתיחה. אולי זה גם שיעור חשוב לעולם הדייטינג הדיגיטלי כולו, לא לחשוש לקחת את הצעד הראשון."
בהתחשב בקשיים שהזכרת, איך בכל זאת אפשר להפוך את ההיכרות באפליקציות לחוויה טובה ומוצלחת יותר?
"תמננו את זמן השימוש, חצי שעה ביום זה מספיק, ותוסיפו הפסקות. אם אתם מרגישים תשישות, דכדוך והצפה, זה בסדר אף ומומלץ לעצור לתקופה של ניקוי רעלים. צריך לזכור שקשר חדש מצריך אנרגיה, חשיבה יצירתית, פלירטוט וכוחות, אז אל תתישו את עצמכם בדרך.
"אם כבר יצאתם לדייט ויש פוטנציאל, אל תמהרו לפסול. אנחנו בוחנים הרבה יותר מדי את הפרופיל אבל בסוף במערכת יחסים מה שחשוב הוא איך אנחנו מרגישים ואת זה אפשר לבחון רק כשמתנסים בעולם האמיתי, יוצרים שיחה ואינטימיות, ולפעמים זה לא אפשרי בדייט הראשון ואפילו לא בשני. תזכרו שקשר אף פעם לא מושלם, עליות ומורדות הן חלק מהמשחק".
"בנוסף, שימו לב לאופן שבו אתם פותחים את השיחה. רוב האנשים מתחילים ב'היי, מה נשמע?', אבל זו הודעה שלא באמת בולטת. כשמתייחסים למשהו ספציפי מהפרופיל או שולחים פתיחה מקורית ולא שגרתית, הסיכוי לקבל תגובה גבוה יותר. לנשים העצה להיות יותר אקטיביות בעולם הזה ולקחת את ההגה לידיים.
"אם בכל זאת אתם מנסים הרבה זמן ללא הצלחה, תעצרו ותבדקו. האפליקציות אחראיות אמנם על חלק ניכר מקשיי ההיכרות בפורמט בדיגיטלי, אבל לעיתים החסמים, הפחדים והמגננות שלנו הם אלה שעוצרים אותנו מלהתקדם".
מה היית מציעה אם ממש לא בא לנו להכיר באפליקציות?
"לא תאמיני, אבל עדיין אפשר להכיר מחוץ למסך. יש גם לא מעט אירועים של רווקים ורווקות, אבל לא באמת צריך אירוע מיוחד. עם הגישה הנכונה, אפשר להכיר בכל מקום. תתאמנו על זה, תסתכלו סביבכם, תחייכו, ותפתחו בשיחה.
"בסופו של דבר, הפתרון לבדידות לא יגיע מאפליקציות שלעיתים רק מגבירות את הייאוש. תנסו לייצר קשרים אחרים, חברויות בני אותו המין וחיים מלאים כדי שהאפליקציה תהיה כלי ולא גורם שאתם תלויים בו".
