בשיתוף התעשייה האווירית
פרויקט מהנדסות העתיד יוצא לדרך זו הפעם השישית - ובמתכונת חדשה. התעשייה האווירית בשיתוף אוניברסיטת תל אביב פנו השנה לתלמידות כיתה ט', הנמצאות בשלב שבו הן עומדות בפני בחירת מגמה בה ימשיכו את שלוש השנים עד לסיום התיכון. מטרת הפרויקט היא לפתוח בפני 100 התלמידות שייבחרו לאחר מיונים, דלת לעולמות של טכנולוגיות מתקדמות ופורצות דרך המסייעות להתמודדות עם אתגרי העולם. זאת בעזרת תוכנית שבה יושם דגש על עיצוב תמונת עתיד הכוללת לימודים ועיסוק בתחומי ה-STEM (לימודים המשלבים מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) כערוץ משמעותי לקידום אישי ולהשפעה מקצועית, להזדמנויות לקריירה משמעותית ומפתחת שיכולה לאפשר לכל אחת מהן להטביע את חותמה.
הקשר בין התלמידות לאוניברסיטת תל אביב, שלוקחת חלק בפרויקט זו השנה הראשונה, ולתעשייה האווירית יתווה רצף ואופק בו המשתתפות יוכלו להכיר את הצעדים והתחנות השונות לפיתוח לימודי ומקצועי מתוך חוויה והתנסות ומתוך קשר עם נשים צעירות שבחרו במסלול דומה, בדמות סטודנטיות לתארים מתקדמים ומהנדסות המאיישות תפקידים בתעשייה.
הטובים להייטק ומה עם הטובות?
כיום, חלקן של נשים בשוק התעסוקה מגיע כמעט ל-50 אחוזים, אבל בעולם ההיי טק חלקן מגיע רק לכ-20%. רבים העוסקים בתחום העבודה מביטים בנתונים אלה עם מבט חושש אל פני העתיד. הסיבות להבדלים נעוצים בפערים תרבותיים, חברתיים והתנהגותיים מהותיים ולרבים בשוק העבודה, לרבות חברות ההיי טק, הדבר אינו נסתר מהעין וכוחות רבים מנסים לשנות את פני הדברים.
דבר אחד מקובל על כל הנוגעים בדבר – הדרך אל עבודה בהייטק ואל הגברת השוויון הנשי בענף ובחברה הישראלית נעוץ בהשכלה ובשבירת הטאבו הנשי, הקיים היום, וגורם לתלמידות להגיע פחות למקצועות המובילים בדרך לעבודה בהייטק – מדעי המחשב, הנדסה ופיזיקה.
מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, שלמד בעצמו בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, אומר: "יש חשיבות עצומה בהקניית כלים לדור העתיד, שיעסוק באתגרים הטכנולוגיים המרתקים ביותר של המחר. אנחנו רואים חשיבות גדולה בהסללת דרכן של נערות ללימודי מקצועות ריאליים ויצירת שוויון מגדרי בתפקידים טכנולוגיים, שכה חשובים לעתיד ענף ההייטק. התווית הדרך הטכנולוגית לבני הנוער, משמעותית עבור עוצמתה של מדינת ישראל."
"הגעתי בתחושת נחיתות אבל הבנתי שאין לזה סיבה"
"אני טובה במתמטיקה ותמיד הייתי חזקה מאד, אבל ללימודים הגעתי בתחושת נחיתות מול הבנים והייתי בטוחה שיש להם יתרון עליי. חששתי מזה מאד. כשהתחלקתי ללמודים הבנתי שזה פשוט לא נכון", מאששת את הדברים רונה כרמי, תלמידת כיתה י"א בתיכון הנדסאים בהרצליה. רונה לומדת ל-5 יחידות בבגרות בפיזיקה, 5 במתמטיקה, 5 באנגלית ו-5 בביו טכנולוגיה וכל אלה בנוסף למקצועות החובה בבגרות.
"בהתחלה ההורים כיוונו אותי לכיוון המדעי, אבל יש לי חשיבה ריאלית וכבר בחטיבה ידעתי שאעסוק במקצועות ריאליים", אומרת רונה ומספרת שאינה לבד. בכיתה שלה יש בנות רבות שלומדות מתמטיקה באופן מוגבר. "גם בפיזיקה אנחנו, הבנות, כחצי, אבל אני מניחה שיש לזה גם קשר לאופי הריאלי של בית הספר".
רונה מעידה שבבית תמיד קיבלה עידוד לאופי הלימודים שבחרה. "דווקא מהסביבה שמעתי תמיהה על הבחירה בכל כך הרבה מקצועות ריאליים, ועל כמות השעות שאני נדרשת להשקיע בהם. אני חושבת שזו זכות לשבת בכיתות המוגברות. יש לנו עומס גדול, אבל בסך הכל ממש כיף לי ומעניין לי מאד. היה נחמד אם היינו יכולים רק ללמוד את המקצועות המוגברים, ללא מקצועות החובה", אומרת רונה ומספרת שהיחס אל הבנות בבית הספר שוויוני לחלוטין. "אף אחד לא נותן לנו תחושה של נחיתות. להיפך", היא אומרת.
יש לה גם מסר לבנות שמתלבטות: "בנות חייבות לדעת שהן לא פחות טובות ושיש להן סיכוי להצלחה, ממש כמו לכל אחד אחר. אין כלל קשר בין גברים ונשים והיכולת שלהם להצליח. כדאי לא לפחד מהמקצועות האלה, הם לא קשים יותר מהמקצועות ההומניים, אם יש מורים מתאימים. זה נכון, יש הרבה עבודה ושיעורים אבל מי שאוהבת ומתחברת לזה, שלא תהסס. זה דורש השקעה אבל זה אפשרי ומהנה".
רונה מקווה להשתלב במודיעין, בשירותה הצבאי. "אחר כך אני מקווה לעסוק במקצוע מתמטי והשאיפה הרחוקה יותר היא לעשות שליחות ציבורית. כשהיא נשאלת אם יש דמות ראויה לחיקוי עבורה היא מפתיעה בתשובתה: "הילה קורח היא דמות כזו - גם אשת תקשורת, גם רופאה, גם אמא. וואו, זה מטורף. גל גדות של המציאות", היא צוחקת.
הסללה והפנמה של סטראוטיפים כמעצור לתלמידות
את המחזור ה-6 של "מהנדסות העתיד" מלווה צוות חוקרים בהנהגתן של פרופ' רונית קרק, ראש המגמה החברתית ארגונית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן, מומחית למגדר ומנהיגות וד"ר ענת בביץ, פסיכולוגית קלינית וחוקרת התפתחות קריירה של נשים, יועצת בבתי ספר ופעילה במיזמים חברתיים לקידום בנות למדעים. הפרויקט יאפשר לצוות לאסוף נתונים נוספים עבור מחקר בנושא קידום תלמידות למקצועות מדעים.
צומת מסוכן
השתיים מסכימות שצומת בחירת המקצוע מתחיל בהסללה והפנמה של סטראוטיפים, נורמות, ומסרים שמקבלות ילדות בגיל צעיר. "זה מתחיל ממתנות, שבנות מקבלות, עבור דרך דימויים בטלוויזיה, הסביבה הנשית שהן רואות והאופן הלא מודע שיוצר אצלן תפיסה לא מודעת של הטיה", אומרת פרופ' קרק. "החברה מעבירה לנו מסרים, שאנחנו מפנימות, על הקשר בין נשים ונשיות לטכנולוגיה, מדע וכסף".
במקצועות הכימיה והביולוגיה יש רוב נשי. במתמטיקה, כחצי מהכתות הוא נשי, אבל במקצועות הפיזיקה, מדעי המחשב וההנדסה עדיין חסרות תלמידות. רק שליש מהן יושבות במקצוע הפיזיקה ורק רבע לומדות מדעי המחשב.
"מערכת החינוך, המשפחה והחברה שותפות בסיבות לנתונים אלה", אומרת ד"ר בביץ. "קיים פער בתפיסה של תלמידות בין הערכים והשאיפות שלהן ומה שעולם הטכנולוגיה מייצג מבחינתן – מטריאליזם, אנטי חברתיות וכזה שאינו עוסק בבני אדם. הן מחפשות משמעות. דווקא בפריפריה ילדות רואות בהייטק מקפצה חברתית כלכלית, אבל במרכז ילדות מקבלות עידוד לממש את עצמן ואת עולם ההיי טק הן תופסות ככזה שאינו כולל אותן מלכתחילה", היא אומרת.
"המסרים הלא מודעים משפיעים על בחירות של ילדות. כדי לשנות את הבחירה החברתית דרושה כוונה של המערכת – בחינוך, במשפחה, בתעשייה עצמה ובתקשורת. מתי נראתה ידיעה על אקזיט בהיי טק בה כיכבו נשים בתמונה הראשית?", אומרת פרופ' קרק.
השפעת מערכת החינוך
המערכת בה מתחוללת ההכוונה העיקרית היא מערכת החינוך. "מערכת החינוך מעצימה את המוניטין הגרוע של העולם הטכנולוגי כי היא הפכה את המגמות האלה למגמות מצוינות וגאונות. הבנות לא תופסות את עצמן ככאלה, אבל גם בית הספר לא תמיד תופס אותן ככאלה, וזה הרבה יותר גרוע כי זה מתחיל מבתי הספר היסודיים. הן מגיעות לכיתה ט', כשהן משוכנעות שאינן מספיק טובות ושהמגמות הללו לא בשבילן", אומרת ד"ר בביץ ומספרת שתוכניות הלימודים הללו נבנו כתובעניות מאד וזה מעמיד תלמידים רבים - בעיקר תלמידות - בקונפליקט בין לימודים לשעות פנאי "בנות מחשיבות פעילות חברתית יותר מבנים וזה מאד קריטי על הבחירה שלהן", היא אומרת ומציינת, שאפשר לעשות את זה אחרת.
"חשוב לשבץ דמויות מודל בלימודי פיזיקה ומתמטיקה, לטפל בפורשות הרבות בדרך ולהבין שבנות מחפשות יותר משמעות והבנה מבנים", אומרת פרופ' קרק. באופן מפתיע, לדעתה, חשוב ליצור הפרדה מגדרית של קבוצות לימוד בתוך המסלולים הבעייתיים, כדי לאפשר לבנות להיפגש זו עם זו ולחוש שאינן מיעוט, שהן חלק מקבוצה. "חשוב גם לגייס את הבנים לתהליך המודעות של שילוב הבנות", היא אומרת.
הורים, התפקיד שלכם קריטי
מגמות בחירת מקצועות ריאליים מקבלים תפנית מפתיעה כשמדובר בהבדל בין מרכז לפריפריה. דווקא בפריפריה יש יותר בנות שבוחרות במקצועות ריאליים מתוגברים מהמרכז. "במחקרים גילינו, שבפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית או בקבוצות אתניות שונות ובתי ספר מוחלשים, יותר בנות לומדות פיזיקה מבנים. הילדים במגמות אלה מכריזים על הבחירה מתוך רצון להתקדם כלכלית וחברתית", מפתיעה ד"ר בביץ. ומה קורה במרכז המבוסס יותר? "התלמידות דיברו איתנו על מימוש עצמי בלבד והבנים דיברו על מימוש עצמי, אבל גם על יכולת פרנסה עתידית. זו עדיין תפיסה חברתית רווחת", היא אומרת.
פרופ' קרק מסבירה שיש הרבה השפעה גם על מה שרואות הבנות בבית; בחירות אחיות ואחים גדולים יותר, בחירות ההורים, ובעיקר עד כמה הדבר חשוב דווקא לאבות בבית.
תפקיד תעשיית ההיי טק
דרכן של התלמידות מוגבל לשנות הלימוד בבית הספר. אחר כך עוברת האחריות לצומת הקריטי של התעסוקה עצמה. השתיים רואות שינוי ביחס לנשים בתעשיית ההיי טק אבל לא בטוחות שבאופן מספק.
"יש שינוי משמעותי בתעשייה, גם החברות עצמן מאד משתנות. עובדה, אנחנו כאן בגלל התעשייה האווירית", אומרת פרופ' קרק. יש גיוס ספציפי של נשים והכוונה הזו היא התקדמות ושינוי עצום. פעם היינו צריכים לשכנע ארגונים לגייס נשים, היום הם פונים אלינו. יש הרבה עמותות, גופים ותכניות שונות שקמות לקידום בנות ונשים לכיוון זה".
"השינוי הוא חוץ מערכתי. לא רואים דבר ממנו במערכת החינוך, שלא עוסקת בזה כלל. השינוי מחוץ למערכת מתבטא בפעילות רבה לשיתוף נשים ונערות בהייטק. האינטרס של הפעילויות האלה נובע מצרכים של המערכת, כמובן, אבל זה לא משנה. אם זה יביא נשים לתעשיות הטכנולוגיות - מה טוב", מסכימה גם ד"ר בביץ.
איך מגיעים לבנות?
לפרופ' קרק יש רעיונות מקוריים איך אפשר לעשות את זה מול בנות בגיל המתאים. "צריך להבין מה משפיע על ילדות כאלה, להביא מודלים צעירים להתחברות ולהזדהות ולעשות את הקמפיינים היכן שהן נמצאות - בטיקטוק ובאינסטגרם, למשל". ד"ר בביץ חושבת שהמסרים צריכים להיות בהם עולם הטכנולוגיה הוא בעל פוטנציאל של הטבה עם האנושות, שכן זה נושא שמדבר לליבן.
פרופ' קרק ופרופ' בביץ גם יחד מרגישות שיש עוד הרבה עבודה חברתית שצריכה להיעשות, שאין הרבה שינוי בשטח. "יש פעילות של מורים ומורות בודדים ובודדות, שעושים את השינוי ונלחמים במערכת כדי שחזונם יתממש. אנחנו חייבים שיהיו עוד כמותם", אומרת ד"ר בביץ.
בשיתוף התעשייה האווירית
