פורטנייט, אחד ממשחקי הרשת הפופולריים בעולם, הוא גם הנקי ביותר מאנטשימיות, כך עולה מדו"ח חדש שפורסם אתמול (ד') של הליגה נגד השמצה, שבחן כיצד חברות גיימינג מתמודדות עם שנאה וקיצוניות נגד יהודים במשחקים שלהן.
אחרי פורטנייט, ברשימת המצטיינים מופיעים המשחקים Call of Duty ו-GTA Online. לפי הארגון, אלה המשחקים שהציגו את השילוב החזק ביותר בין מדיניות ברורה נגד אנטישמיות ושיח שנאה, לבין כלים מעשיים שמאפשרים לשחקנים להתמודד עם פגיעות בזמן אמת.
מנגד, המשחקים שנמצאו בתחתית הרשימה הציגו מדיניות חלשה יותר, או מערך מוגבל של אמצעי הגנה זמינים למשתמשים. המשחקים שקיבלו את הדירוג הנמוך ביותר הם Counter Strike 2, Clash Royale, וכן PUBG Battlegrounds.
הדירוג המקיף הראשון בתחום
לפי הליגה נגד השמצה, זהו למעשה הדירוג המקיף הראשון שבוחן את רמת האנטישמיות ואמצעי הבטיחות נגדה במשחקי רשת פופולריים. בארגון אומרים כי הוא נועד לתת להורים, לשחקנים, למחוקקים ולתעשייה עצמה תמונה ברורה יותר של רמת ההגנה שמציעים אותם משחקים.
הארגון מדגיש שהבדיקה שלו עוסקת לא ברמת האלימות או באופי העלילה, אלא בשאלה מה החברות עושות כדי להגן על שחקנים מפני שנאה והטרדה בסביבה המקוונת. בהתאם, הדירוג החדש מתמקד בכלי דיווח, חסימה, השתקה ואכיפה בתוך המשחקים עצמם ולא באילו מהמשחקים יש בפועל הכי הרבה אנטישמיות.
הציון במדד החדש חולק לשני מרכיבים מרכזיים. 40 אחוזים ממנו הוקדשו למדיניות, כולל כזאת שמתמקדת באנטישמיות ושנאה, קיצוניות וטרור, הצגת קוד התנהגות בתוך המשחק ודיווח של הסלמה לרשויות אכיפת החוק.
60 האחוזים הנותרים הוקדשו לכלים מעשיים בתוך המשחק, כמו חסימה והשתקה של שחקנים אחרים, דיווח על שיח קולי או טקסטואלי פוגעני, סימון שמות משתמש ותוכן בעייתי שנוצר בידי משתמשים, וגם בדיקה אם המשחק מונע מראש ניסיונות ליצור שמות אנטישמיים.
החוקרים העניקו נקודות בונוס על הליכי ערעור ברורים, בקרת הורים ושיתוף פעולה עם ארגון הליגה נגד השמצה, ולעומת זאת הפחיתו נקודות על תוכן מזיק בחנויות ציבוריות הקשורות למשחקים.
ועדיין, מאחורי המונחים היבשים האלה יש מקרים קונקרטיים מאוד. לצורך עריכת הדירוג, חוקרי הארגון שיחקו בפורטנייט, כמו גם ב-Overwatch 2 , ב-Valorant, וגם ב-Counter Strike 2, עם שמות משתמש כמו Proud2bJewish ו-Proud2bIsraeli (גאה להיות יהודי/ישראלי - ד״א).
הארגון דיווח כי כמעט מחצית מהסשנים כללו הטרדה או גילוי שנאה כלפיהם בגלל הכינוי שבחרו. בין השאר הם זכו למטר קללות גזעניות, שיבוש מכוון של המשחק, הודעות עם צלבי קרס ואפילו משפטים כמו "צריך לשלוח את היהודים לתאי הגזים".
החוקרים מצאו כי חברות משחקים נכשלות הרבה פעמים גם ברמת הסינון הבסיסית ביותר. ב-Call of Duty, למשל, נמצא שחקן מרכזי עם הכינוי "HeilHitler", וב-League of Legends שחקן עם השם "1488 gas em" (קוד המזוהה עם עליונות לבנה - ד״א).
החוקרים הדגישו כי שמות משתמש הם מן התכנים הקלים ביותר לסינון, ולכן עצם הופעתם מצביעה על כשל בסיסי. בדו״ח על המשחק רובלוקס משנה שעברה, 206 מתוך 350 פוסטים ופרופילים ציבוריים הוגדרו כאנטישמיים.
החוקרים תיארו שמות משתמש שמכחישים או מהללים את השואה, חולצות אווטאר עם תכנים של הכחשת שואה, קבוצות שבהן הופיעו סטריאוטיפים אנטישמיים קלאסיים ואיומי מוות על יהודים ועל ישראל, וגם "חוויות" שכללו העתקים של מחנות השמדה או אפשרות לשחק בתפקידי טרוריסטים פלסטינים.
שלושה מכל ארבעה ילדים יהודים חווה גזענות והטרדות
בדוח השנתי של הליגה השמצה על גיימינג נמצא כי שלושה מכל ארבעה ילדים ובני נוער יהודים בני 10 עד 17 חוו הטרדה במשחקי רשת, לרבות ביטויים אנטישמיים או גזעניים, ו-76 אחוזים מהמבוגרים היהודים דיווחו על חוויה כזו.
ולא מדובר רק בגיימרים כבדים. לפי מכון המחקר פיו, 85 אחוזים מבני הנוער בארה"ב משחקים במשחקי וידאו וכמעט תשעה מכל עשרה מבין בני הנוער שמשחקים עושים זאת עם אחרים, ברשת או פנים אל פנים. במילים אחרות, עבור רוב גדול של הצעירים כיום, גיימינג הוא לא רק בידור, אלא מרחב חברתי פעיל בו הם מבלים שעות ארוכות מדי יום.
בליגה נגד השמצה מסרו כי לפני פרסום הדירוג שיתפו את הממצאים עם כל החברות שנבדקו והזמינו אותן להגיב, וחלק מהחברות - Epic Games, Supercell וגורמים מטעם מיינקראפט - ניהלו עם הארגון דין ודברים כדי להבהיר סוגיות או לשפר מדיניות וכלים, בעוד אחרות כלל לא השיבו.
לפי החוקרים, מדובר אולי בנתון החשוב ביותר שעולה מהדו"ח, בוודאי עבור הורים מודאגים: המבחן האמיתי אינו רק מי כבש את פסגת הדירוג אלא שאלת האחריות, או מי מהחברות בכלל הסכימה לשבת לשולחן ולדון ברצינות על אכיפה והגנה מפני אנטישמיות.
