בתקופות עבר שבהן עלויות הפיתוח של משחקי AAA היו קצת יותר שפויות, כמו בתקופת פלייסטיישן 2 למשל, מפתחות נהגו לחדש משחקים בצורות יצירתיות ולעיתים אף משונות, שלאו דווקא נועדו לרצות את הקהל הרחב.
אמנם איכות המשחקים הממוצעים כיום גבוהה בהרבה, אך יחד עם זאת נראה שתחום הגיימינג נכנס לתקופה של מעין מישוריות בתחום בה מלטשים את הקיים, אבל לא ממציאים מחדש. או במילים אחרות - משחקים כיום הפכו ברובם להרבה יותר צפויים.
זה לא אומר שאין יוצאי דופן, כמו למשל Expedition 33 המקורי והמצוין. גם סדרות משחקים שהופכות יותר ויותר מלוטשות, כמו Resident Evil 9 של קאפקום עצמה למשל, מצליחות להלהיב את הקהל. אבל הרוב נשאר כאמור די צפוי.
בהתאם, משחקים שכן מעיזים לחדש את הנוסחה מעוררים באופן מיידי מידה מוגברת של התרגשות ועניין סביבם. וזה בדיוק המקרה של משחק האקשן החדש מבית Capcom, "פראגמטה" (Pragmata).
משחקיות ועלילה
בכל הנוגע לחדשנות ותעוזה, פראגמטה הולך על כל הקופה. מדובר במשחק שמציע משחקיות חדשה ומרעננת, לא מתבייש בקונספט היצירתי שלו, ויוצר חוויה שאין דומה לה.
מדובר במשחק יריות בגוף שלישי, לא משהו שלא ראינו קודם, אבל עם מנגנון איכותי ומוצלח. בתור האסטרונאוט יו (Hugh, כמו השחקן יו ג'קמן. ד"ג), תנהלו קרבות עם מגוון רחב של נשקים כנגד מגוון לא פחות רחב של אויבים.
אחת הפונקציות המגניבות היא תרמיל הריחוף (Jet Pack) של יו, שמאפשרת לו תנועתיות גבוהה. זה עובד ומהנה בזכות עצמו, ולא רק בקרבות הירי.
מהצד השני ובמקביל לקרבות הירי, ישנה דמות נוספת אותה תשחקו בשם דיאנה - אנדרואיד בדמות ילדה שמתלווה ליו במסעו בבסיס הירח השומם והנטוש. עם דיאנה, כיאה לאנדרואיד שהיא, תנהלו קרבות האקינג.
האויבת העיקרית של יו ודיאנה היא, תחזיקו חזק, מערכת AI מסוכנת שהתמרדה ויצאה משליטה בשם IDUS. אותה מערכת שולטת בבסיס והיא אפילו מדפיסה רובוטים עוינים במדפסת תלת-ממד שאתם אמורים להילחם בהם.
כמובן, כל זה מסיבות מסתוריות שתגלו לאורך המשחק. משעשע לחשוב על כך שלמרות שמדובר במשחק מדע בדיוני, לא כל כך קשה לדמיין עתיד אמיתי בסגנון הזה.
כל קרב כולל למעשה מספר משימות במקביל - מצד אחד אתם צריכים לחמוק מתקיפות של אויבים, מצד אחר לירות בנקודות התורפה שלהם, ומצד שלישי אתם אמורים לפרוץ למערכות ההגנה שלהם, שחושפים את אותן נקודות התורפה.
קרבות ההאקינג עצמם מתרחשים בחלון דו-ממדי שמופיע לצד האויבים. בפשטות, מדובר במבוכים שאם תצליחו לפתור אותם, תפרצו את ההגנות של האויבים שלכם וכאמור תגלו את נקודות התורפה שלהם.
לצד מכשולים מסוגים שונים, תמצאו גם נקודות שיחזקו את אפקט הפריצה שלכם, כך שתוכלו להרוויח בונוסים כמו נזק רב יותר. זה דורש יותר מחשבה מהירה וריכוז, לא משימה פשוטה בזמן שאתם גם מתחמקים מהתקפות או יורים על אותו אויב.
וככל שהמשחק מתקדם, מתווספים רובדים אסטרטגיים חדשים לשכבה זו, שהולכת ונהיית מורכבת יותר ויותר. למשל, תוכלו למצוא ולקנות מודים שיכולים לבלבל או לעצור את האויבים שלכם, אבל כדי להשתמש בהם צריך לעבור במבוך - רעיון מעניין שמוסיף עוד אתגר.
התוצאה של השילוב הזה מפתיעה במידת ההצלחה שלה. כמה שהאקשן עצמו טוב, התוספת הזו הופכת את הקרבות לעוד יותר אינטנסיביים, וזה שואב וממכר ובעיקר מרענן מאוד.
בין הקרבות
בין הקרבות תשוטטו באזורים שונים בבסיס, שרחוק מלהיות כולו בנוי ממסדרונות מונוטוניים בלבד (יפים ומרשימים ככל שיהיו). הבסיס למעשה כולל כמה אזורים שנבדלים בצורה ניכרת זה מזה בנראות שלהם, כולל כמה שנראים כמו עיוות AI של העיר ניו יורק, עם טיימס סקוור מעניין ומוזר בו.
השלבים מחולקים לאזורים שמאפשרים לחקור בכמה כיוונים במקביל בחלק מהמקומות, בחיפוש אחר אתגרים מיוחדים או תיבות עם אוצרות שונים. לעיתים אף תמצאו מעברים שתוכלו לפתוח רק אחרי שתחזרו אליהם עם שדרוג מסוים.
הרגעים שבין הקרבות מהנים ועשירים לא רק בזכות תכנון השלבים המעולה, אלא גם בזכות האינטראקציות הרבות בין יו ודיאנה, שלמעשה סוג של מאמץ את ילדת האנדרואיד החמודה הזו.
הקשר בין יו לדיאנה בנוי היטב, השיחות ביניהם מרגישות טבעיות, כאשר גם הדיבוב והמשחק ברמה גבוהה מאוד. עם זאת, העלילה לא מצליחה לבלוט בצורה ניכרת לאורך מרבית המשחק, והפוקוס על שתי דמויות ומערכת היחסים סטייל אבא ובת שלהם לא באמת מסייעת למשחק או עומדת בציפיות.
בנוסף, קצת קשה להיקשר לדמות השטוחה של דיאנה. היא אמנם מתנהגת כמו ילדה, אבל היא לא מביעה פחד, חלומות או רצונות, ולוקח זמן רב לרקע שלה להיחשף, כך שמרבית הזמן התחושה היא שאין לה באמת אישיות.
האמת שגם לדמות של יו לא הייתה מזיקה עוד קצת אישיות. למרות זאת, האינטראקציות השונות בין הדמויות כן מניבות ערך מוסף לחוויה, ולפעמים אף כוללות רגעים מרגשים וחזקים.
ביצועים וגרפיקה
פראגמטה משתמש במנוע RE Engine, שאהוב על רבים בזכות גרפיקה מעולה לצד ביצועים טובים, וכך גם כאן. גם חומרה ישנה יחסית מסוגלת להריץ את המשחק בקצב פריימים גבוה, אפילו עם Ray Tracing פעיל (תלוי ברזולוציה ועד כמה החומרה ישנה כמובן).
כך או כך, המשחק נראה נהדר. חלק מהאזורים מצליחים להעביר תחושה ריאליסטית של חלל חיצון ואדמת ירח, וזה יפהפה ועוצר נשימה. אפילו המסדרונות השונים בתחנת הירח, בהם תמצאו פריטים רבים - כולם באיכות גבוהה ומראה משכנע - יפים תחת התאורה הנקייה והמשכנעת של המשחק.
מלבד Ray Tracing, המשחק תומך בכל הטכנולוגיות המתקדמות והחדשות של אנבידיה כדוגמת DLSS 4.5 עם MFG, וגם ב-Path Tracing (שזמינה רק בכרטיסי מסך של אנבידיה). הטכנולוגיה הזו משדרגת את התאורה ולוקחת אותה לרמה חדשה לחלוטין, כאשר האוויר והתאורה במשחק מרגישים בעלי נפח ממשי ואמיתי.
עם כרטיס מסך RTX 4080 ומעלה, תוכלו להנות מחבילת משחק שכוללת קצב ריענון גבוה, לצד האפשרות להפעיל Path Tracing ברזולוציה של 1440p עם DLSS באיכות Performance, מבלי לפגוע בביצועים יתר על המידה. זה שווה את המחיר תמורת השדרוג בתאורה לטעמי.
מעל הכל, פראגמטה הוא מסע כיפי, מלוטש ומקורי, שקל מאוד להמליץ עליו. המשחקיות זורמת, והקרבות מתעלים למדרגה חדשה בזכות ממד ההאקינג הנוסף, הרחוק שנות אור מלהיות רק גימיק. אמנם העלילה קצת מפספסת את הציפיות, אך אין ספק שמדובר במשחק ממכר שקשה להתנתק ממנו.
ציון: 9/10
