קיבלתם הודעה בוואטסאפ. סיפור קורע לב של רופא בסין שחולק אתכם את הנוסחה למנוע הדבקות בקורונה, סיפור מפחיד על קונספירציה חובקת עולם שכל מטרתה לפגוע בנו, צרור עצות מרופא מהולל מאוניברסיטה אמריקאית או סתם קטע אודיו של השכנה ששמעה מחברה שלה שעובדת בבית חולים. לפני שאתם מעבירים עצרו. האם תוכן ההודעה נכון?
אנחנו מקבלים המון הודעות בוואטסאפ, במיוחד בתקופה האחרונה. החברים והמשפחה מעבירים לנו מידע עם הכוונות הכי טובות בעולם. כולנו לחוצים, כולנו באי-ודאות, אבל המידע שמועבר במקרה הטוב לא מדויק ובמקרה הרע לא נכון. לפני שמתפתים להאמין, הנה כמה כללים פשוטים שיעזרו לנו להעריך אם להעביר הודעות הלאה או למחוק אותן:
1. ריבוי סימני פיסוק ושימוש מוגזם באימוג'י טקסט מקצועי של גורם המכבד את עצמו לרוב לא יכיל אימוג'י או סימני פיסוק מוגזמים. הסממנים הללו הם ניסיון לעורר בנו רגש ולעודד אותנו להפיץ את ההודעה. הודעות של גורמים רשמיים לרוב מנוסחות בצורה רשמית, מסודרת וזהירה.
2. ניסוח משובש הרבה מההודעות המזויפות שעוברות ברשת מקורן בהודעות מזויפות שתורגמו משפות זרות. התרגום בדרך כלל לא מושלם, ולפעמים זה אף תרגום מכונה (google translate), מה שבא לידי ביטוי בניסוח משובש, עם מלים באנגלית. ניסוחים כאלו הם נורה אדומה בקשר לאמינות המידע.
אפליקציית וואטסאפאפליקציית וואטסאפ
אל תמהרו להעביר הלאה
(צילום: shutterstock)
3. ניחוח קונספירטיבי אי הוודאות בנוגע למצב בכלל ולמחלה בפרט גורם לכל מני שמועות לצוץ: למשל מזימה סינית לפגוע בכלכלת המערב, נזק ביולוגי שיצא משליטה, מזימה חובקת עולם להצבת טכנולוגיות מתקדמות, דילול אוכלוסייה ועוד. בדרך כלל, ככל שתיאוריית קונספירציה מורכבת יותר ומערבת יותר אנשים, כך הסיכוי שהיא נכונה נמוך יותר. בעולם של היום קשה לשמור סודות, במיוחד אם יש להם הרבה שותפים. ניחוח קונספירטיבי מדליק גם הוא נורה אדומה גדולה מאוד מעל מהימנות ההודעה. בנוסף לכך האם יתכן שמסתירים את המזימה כל כך טוב, אבל אותו עריק סיני, או מקור עלום החליט לחלוק את המידע בוואטסאפ? לא סביר.
4. משרד הבריאות אמר הרבה הודעות נפתחות ב"וירולוג מפורסם מאוניברסיטת סטנפורד" או "מומחה מאוניבריסטת ג'ונס הופקינס", או "משרד הבריאות הצרפתי". זו פניה לסמכות. שימוש בדמות או בגוף מהימנים בשביל להעביר מידע לא מהימן. נתחיל מזה שגם אם כתוב שמשרד הבריאות אמר, זה לא אומר שמשרד הבריאות אכן אמר זאת. בדיקה זריזה בגוגל מאפשרת למצוא בקלות אם זו אכן הודעה של משרד הבריאות או של כל גוף אחר.
5. המלצות רפואיות יש הרבה הודעות שממליצות על פרקטיקות שונות ומשונות כמו נשימה עמוקה ככלי לאבחון קורונה, גרגור מי מלח, צריכת ויטמין סי, תבלינים שונים וכו'. נכון לכתיבת שורות אלו לא נמצא עדיין חיסון או טיפול יעיל נגד נגיף הקורונה חרף החיפושים הרבים. בסופו של דבר תימצא תרופה, יפותח חיסון והמחלה תמוגר. אם אתם מקבלים הודעה על טיפול או המלצה רפואית, ההמלצה החמה שלנו היא לבדוק אם זה נכון. אתר משרד הבריאות מכיל מידע עדכני עם המלצות רפואיות רלוונטיות לאוכלוסייה. המלצות שמתקבלות בוואטסאפ ולא מופיעות שם הן לא אמינות.
גבר עם מסכה וסמארטפוןגבר עם מסכה וסמארטפון
חפשו בגוגל
(צילום: shutterstock)
ואם אף אחד מהסימנים הללו לא מופיע? יכול להיות שתקבלו הודעה שנראית חשובה, נשמעת הגיונית, מנוסחת בצורה רהוטה ועל פניו נראית אמינה. רגע לפני שאתם מעבירים – חפשו בגוגל. יש מספר יוזמות לבדיקת מהימנות מידע כמו המשרוקית, לא רלוונטי וכמובן אתר מכון דוידסון וקבוצת הפייסבוק שלנו "זה נכון?". אם לא תמצאו התייחסות שם, תוכלו לחפש גם באנגלית, באתרי בדיקת עובדות כמו snopes ובאתר ארגון הבריאות העולמי. לפעמים לוקח זמן להתייחסות להופיע בהם.
ואם אין לי זמן או חשק לבדוק? פשוט מאוד. מוחקים את ההודעה ולא מעבירים הלאה.
כמו שאמר (לכאורה) הסופר האמריקאי מארק טוויין: "השקר יכול לעשות את דרכו סביב חצי-עולם, בעוד האמת עדיין לא סיימה לשרוך את נעליה".
ד"ר ארז גרטי הוא מנהל תחום תקשורת המדע במכון דוידסון