בעבר, כדי לזייף מציאות ולייצר פרופגנדה היית צריך אולפנים, תקציבי עתק וצבא של עורכים. היום, כל מה שצריך זה מחשב חזק, חיבור לאינטרנט ופרומפט (הנחיה טקסטואלית) מספיק יצירתי.
הסרטונים ששוטפים את הרשתות החברתיות באיראן בשבועות האחרונים מוכיחים: המחאה ברחובות אמנם דוכאה, אבל במקביל, האיראנים נמצאים בעיצומה של מלחמת ה-AI הראשונה. זו כבר לא רק תעמולה, זו לוחמה פסיכולוגית על סטרואידים דיגיטליים.

"סליחה, נשרף לנו האלגוריתם"

באחד הסרטונים הכי מצחיקים שרצים ברשת, מופיע צעיר איראני שנראה כאילו הוא רגע לפני התקף לב. אבל הוא לא צועק על מחיר הלחם או על החופש בטהרן, הוא עצבני על רוחב הפס. "הם שרפו את השרתים של ה-AI!", הוא זועק למצלמה, "המשטר מייצר כל כך הרבה שקרים וזיופים ביום, שהמעבדים פשוט הרימו דגל לבן והתפגרו".
תחשבו על זה רגע - המכונה, זו שאמורה להיות מסוגלת לחשב את כל תולדות היקום בשנייה, פשוט חטפה "קצר" מוחי כי היא לא עמדה בקצב הייצור של הדיפ-פייק השלטוני. זה כנראה הרגע הראשון בהיסטוריה שבו הבינה המלאכותית אומרת למנהיג: "שמע, אפילו לי יש גבולות, אני לא יכולה לשקר כל כך הרבה במשמרת אחת".

הקרב על החיים (ועל המוות): הבובה על החוט הדיגיטלי

אבל הפייק יכול להיות אכזרי הרבה יותר משרתים קורסים. אחד הסרטונים המזעזעים מציג צעירה איראנית ש"מגיבה" לשמועות על מותה. על פניו, היא נראית בחיים, מסבירה שהכל בסדר, אבל מבט מקרוב חושף את האמת המצמררת: היא לא באמת שם.
זהו סרטון שנוצר על ידי המשטר באמצעות AI. הם לקחו צעירה שהפכה לסמל למחאה, והשתמשו בדמותה כדי להגיד "הכל טוב, חזרתי לשגרה". זהו שיא של אכזריות טכנולוגית: לקחת אדם, אולי כזה שבאמת נעלם או נאסר, ולייצר לו "כפיל דיגיטלי" שישקר בשמו. המשטר לא רק הורג אנשים, הוא גונב את הזהות ואת הקול שלהם כדי להכחיש את מותם.

האגדה על אמין מהדרי

בתוך כל הרעש של המלחמה התודעתית, יש רגעים שבהם ה-AI מפסיק להיות רק "פייק" והופך לכלי של הנדסת זיכרון, גם מצידם של מתנגדי המשטר. המקרה של אמין מהדרי (Amin Mahdari) הוא הדוגמה המושלמת לכך.
מהדרי, כבאי בן 24 מהעיר כראג', הלך להפגין נגד המשטר, וכשראה מפגין אחר פצוע על הרצפה, הוא לא חשב פעמיים והעמיס אותו על הגב כדי לנסות להציל אותו. ברגע הזה - רגע של חסד בתוך התופת - שניהם נורו למוות.
בסרטוני ההספד שהופצו ברשת, הרגע הזה עבר טרנספורמציה דיגיטלית: ה-AI ליטשה את תווי פניו, העצימה את הניגודיות של האש והעשן מסביב, והפכה את ההקרבה שלו לרגע קולנועי שובר לב.
ההוכחה הכי חזקה לכך שהמיתוס הזה עובד היא לא רק בלייקים, אלא בעור: צעירים איראנים וגולים ברחבי העולם כבר מקעקעים על גופם את דמותו של אמין הכבאי הגיבור. הבינה המלאכותית יצרה את הוויז'ואל, אבל האנשים הפכו אותו לחלק מהזהות שלהם.

חמינאי כזומבי: כשהפחד הופך לפארודיה

כמובן שיש גם סרטונים שבהם המנהיג העליון, עלי חמינאי, מוצג כ"זומבי" או כדמות מפלצתית. זהו הנשק של אלו שאין להם טילים - באמצעות פילטרים מתוחכמים, ה-AI מאפשר למתנגדי המשטר לנפץ את הילת היראה והפחד מהשלטון.

ואפרופו מוזיקה - שירי פארודיה על המצב באיראן, שהופקו מאלף ועד תו ב-AI, הופכים להמנוני רשת שמצליחים לעקוף את הצנזורה ולהיכנס ללב של כל צעיר עם סמארטפון. הקולות נשמעים אנושיים, הלחנים קליטים, והמסר חריף מתמיד.
בסופו של יום, בין אמין מהדרי שהפך למיתוס המנהיג שהפך לזומבי, המציאות במזרח התיכון הפכה לסרט קולנוע אחד גדול, שבו כולם שחקנים, כולם במאים, ואף אחד כבר לא יודע איפה נגמר הפרומפט, איפה מתחילה האמת ומתי לעזאזל טראמפ כבר יחליט לתקוף.
אפי בנאי, מומחה ומרצה על רשתות חברתיות באיראן