עבור ישראלים רבים, הבחירה הצרכנית בטלוויזיה חכמה מבלבלת במיוחד: בין המדפים, רובנו הולכים לאיבוד בתוך מונחים שיווקיים כמו QLED, OLED ו-NanoCell, מתחבטים בין 4K ל-8K, ולא תמיד מצליחים לעמוד על ההבדלים בין המותגים והטכנולוגיות השונות, כשנקודת ההכרעה מסתכמת, בדרך כלל, בתג המחיר. אל פלח השוק הזה בדיוק מכוונת שיאומי, יצרנית האלקטרוניקה הסינית שנקודת המכירה הבולטת שלה בכל סדרת מוצרים היא ה-Value for Money - תמורה גבוהה במחיר תחרותי.
הטלוויזיה החכמה של שיאומיהטלוויזיה החכמה של שיאומי
הטלוויזיה החכמה של שיאומי
(צילום: ynet)
אחרי שעשתה את זה בישראל עם טלפונים חכמים, שואבי אבק רובוטיים ושאר מוצרי בית חכם, השיקה שיאומי בתזמון די מדויק - שבועות ספורים לפני התפרצות נגיף הקורונה, את סדרת הטלוויזיות החכמות Mi TV 4S, הכוללת מסכים בגדלי 32, 43 ו-55 אינץ', כשבשבוע שעבר הצטרף גם דגם ה-65 אינץ'. קיבלנו מהמילטון, יבואנית שיאומי בישראל, את דגם ה-55 אינץ' הידוע גם בשם L55M5-5ASP לסקירה, שעדיין נמכר במחיר השקה - קצת פחות מ-1,800 שקלים. כדאי להגיד כבר עכשיו: אם המותגים החזקים דוגמת LG וסמסונג הם לא משהו שאתם מוכנים להתפשר עליו, אפשר למצוא דגמים מקבילים בתוספת מחיר שאינה זניחה - במחירים של 2,500-3,500 שקלים. את ההבדלים ברמות הביצוע ובאיכות הצפייה - כנראה לא תרגישו.
המפרט הטכני של הטלוויזיה כולל מסך LED התומך ברזולוציית 4K ו-HDR, זיכרון פנימי בנפח 2GB ונפח אחסון של 8GB, מערכת הפעלה אנדרואיד 9.0, עם תמיכה מובנית בכרומקאסט ועם הסייעת הקולית של גוגל, שמאפשרת מיזוג עם מוצרי בית חכם אחרים באותו אקוסיסטם. הגוגל אסיסטנט כידוע עדיין לא דוברת את שפת הקודש, אבל מצאתי שחיפושים פשוטים דווקא כן עובדים כשמגדירים את שפת הממשק בעברית - גם בגוגל אסיסטנט, וגם באפליקציות תומכות חיפוש קולי כמו יוטיוב. עדיין, שאילתות מורכבות יותר לא תוכלו לבצע, ואם אתם נוהגים לדבר ארוכות אל המכשירים שלכם, עדיף להישאר על השפה האנגלית.
Mi TV של שיאומיMi TV של שיאומי
Mi TV של שיאומי
(צילום: שיאומי)
הטלוויזיה החכמה תומכת בבלוטות' בתקן 4.2 (בין היתר, השלט מופעל באמצעותו), וכוללת שלושה חיבורי HDMI, שלושה חיבורי USB 2.0, חיבור אופטי, חיבור אוזניות 3.5 מ"מ, ושני רמקולים של 10W עם תמיכה בדולבי אודיו ו-DTS HD. החיבורים השונים ממוקמים בצורה די אסטרטגית, כך שאפשר יהיה להצמיד את הטלוויזיה לקיר בצורה נוחה ואלגנטית מבלי להסתבך עם כבלים שמציצים מכל מיני נקודות.
בשליפה מהקופסה, הטלוויזיה מרשימה למראה ונוחה להתקנה ולתפעול ראשוני. העיצוב - נקי ופשוט, עם שוליים דקים בצבע אפור מתכתי בגימור מוברש. ההפעלה הראשונית כוללת צימוד לשלט, חיבור לרשת ה-WiFi והגדרת חשבון גוגל. כל התהליך מרגע השליפה מהקופסה, ההתקנה ועד לפעולה של הטלוויזיה לא אורך יותר מ-20 דקות.
לשלט עצמו אין מראה יוקרתי במיוחד, אבל הוא פונקציונלי למדי וכולל כפתורים ייעודיים לנטפליקס ואמזון פריים (כצרכנית של שני השירותים האלה זו פגיעה בול), כפתור ייעודי לגוגל אסיסטנט, וכפתורים מהירים למסך הראשי ולמסך הגדרות המשתמש. כן מורגשת השהיה קלה בין רגע הלחיצה על כפתור בשלט לבין התגובה שמתקבלת על המסך, אבל מתרגלים לזה מהר ולא מדובר בהשהיה בלתי נסבלת.
אחרי הורדה והתקנה של אפליקציות מהחנות של גוגל, הדבר הבא שכדאי לעשות (ונכון לרוב הטלוויזיות החכמות), הוא לבטל את הגדרת ה-Motion Smooth - אותו מנגנון בלתי אפשרי להחלקת התנועה, שמגיע כאן בארבעה מצבים שונים (ואתם ככל הנראה תרצו אותו כבוי).
Mi TV של שיאומיMi TV של שיאומי
Mi TV של שיאומי
(צילום: שיאומי)
איכות הצפייה היא הפתעה נעימה במיוחד. הצבעים בהירים, ותכנים ברזולוציית 4K נראים על גביה בצורה די חדה ומפורטת - בטח בהתייחס לרמת המחיר שלה. עין בלתי מיומנת תתקשה להבחין בהמרה של הגוון השחור שאינו מובהק, ועבור הצופה הממוצע עדיין מדובר באיכות טובה למדי - על אף שאין כאן פאנל בטכנולוגיה מתקדמת. למעשה, יש כאן בדיוק את מה שצריך כדי לספק חוויה טובה ויציבה.
נקודת התורפה היא דווקא באיכות השמע, אבל באופן מוזר - בשימוש באפליקציות מוזיקה כמו ספוטיפיי, איכות השמע סבירה הרבה יותר מבצפייה בתכנים טלוויזיוניים. הגדרות הסאונד והאקולייזר לא הוכחו כיעילות במיוחד, ולא משנה כמה ניסיתי לשחק ולאזן אחרת - התוצאה שהתקבלה היתה די דומה, ולא מספיק טובה. זו פשרה משמעותית, אבל במאזן הסופי יכול להיות שמשתלם יותר להשקיע במקרן קול איכותי כדי להתגבר על העניין.
על הממשק של אנדרואיד TV אפשר לכתוב ספרים, אבל הבחירה של שיאומי להתמקד בו ולא ליצור כל מיני מעטפות חיצוניות מורכבות ומסובכות היא בחירה נכונה. התפריטים נגישים ונוחים לתפעול גם עבור אוכלוסיות פחות טכנולוגיות, מה שהופך את הטלוויזיה הזו לבחירה טובה - בעיקר אם בשנת 2020 אתם בדיוק עושים את המעבר למכשיר חכם.

מצוין כמסך שני

וזו אולי השורה התחתונה: הטלוויזיות החכמות של שיאומי (דגמי ה-43, 55 ו-65 אינץ' מגיעים עם אותו מפרט בדיוק) מהוות מכשירים מצויינים עבור הצופים הממוצעים - מי שהכיסים שלהם לא מספיק עמוקים כדי לפזר אלפי שקלים על מסך, אבל גם עבור מי שזנחו מזמן את ספקי הטלוויזיה המסורתיים. באופן אישי, אצלי בבית נהנים מטלוויזיה אינטרנטית בלבד כבר עשור לפחות, ולמטרה הזו המכשיר קולע בול.
מהצד השני - זה מכשיר טוב במחיר מצוין גם כמסך שני - לחדר ההורים, הילדים, ואפילו כמסך מחשב או כזה המתחבר לקונסולת משחק. ביקשתי מקולגה לחוות את דעתו, לאחר שהשמיש את דגם ה-43 אינץ' של שיאומי כמסך מחשב וקונסולת משחק, וזה מה שהיה לו להגיד: "הפיל שבחדר הוא קצב רענון המסך, שמוגבל ל-60Hz, מספר שיגרום לצקצוק קל בקרב גיימרים מושבעים. זה מחייב קצת התעסקות בהגדרות של כרטיס המסך, הדרייבר והטלוויזיה עצמה, כדי להגיע למצב של טקסט חד ותמונה חלקה. בנוסף, לעיתים אפשר לראות את ה-AI של שיאומי מנסה 'לפצות' על מצבי אקשן מהיר וחילופי צבעים פתאומיים, בסוג של מריחת טקסטורות". לדבריו, יש כאן טרייד-אוף משתלם בהתחשב בעובדה שמסכי גיימינג איכותיים מגיעים עם תג מחיר גבוה למדי, כך שמי שרוצה להשמיש את המסכים של שיאומי ומוכן לצלוח תהליך הגדרות - עשוי למצוא כאן סוג של בשורה.