עד כמה אנחנו חשופים לשימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים בידי רשויות האכיפה בישראל? האגודה לזכויות האזרח הגישה בחודש שעבר שתי עתירות ראשונות מסוגן, לפי חוק חופש המידע, בדרישה ממשטרת ישראל ומצה"ל לספק מידע לציבור בנוגע לשימושים שנעשים בטכנולוגיות מבוססות זיהוי פנים בתחומי ישראל ובשטחים. זאת לאחר שבקשות קודמות נדחו על הסף בידי שני הגופים, שסירבו לאשר או להכחיש אם בכלל נעשה על-ידן שימוש בטכנולוגיות אלה.
משבשים זיהוי פנים כפוימשבשים זיהוי פנים כפוי
זיהוי פנים במרחב הציבורי
(אילוסטרציה: Shutterstock)
"הסירוב של משטרת ישראל ושל צה"ל לספק מידע לציבור בנושא של טכנולוגיה מבוססת זיהוי פנים הוא חריג במישור הבינלאומי", אומר עו"ד גיל גן מור, מנהל היחידות לזכויות אזרחיות וחברתיות באגודה. "במקומות אחרים בעולם גופי משטרה וצבא משקפים את המידע הזה לציבור מיוזמתם, מסבירים איך נעשה שימוש בטכנולוגיה, לאילו צרכים ובאילו מגבלות. צריך לזכור שזו טכנולוגיה שמטבעה מאפשרת מעקב המונים - היא לא ממוקדת רק בגורמי פשיעה, פוטנציאל הפגיעה שלה הוא בכולם".
עוד על טכנולוגיה לזיהוי פנים:
העתירות הוגשו לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, והן אינן ממוקדות בחקירות ספציפיות - אלא בבקשה לקבלת מידע רחב שיאפשר למחוקק להסדיר את השימוש בטכנולוגיות לזיהוי פנים - עוד לפני ששימושים אלה גדלים לממדי ענק. "בלי שקיפות אנחנו לא יכולים לדעת מה עושים עם הטכנולוגיה הזו, במה היא מזיקה ובמה היא תורמת, מי מפקח על השימוש בה ובאילו באמצעים? אנחנו לא רוצים לקום בבוקר ולגלות שהיא כבר נמצאת בשימוש נרחב ורק אז להתחיל לשאול את השאלות החשובות", מסביר גן מור.
גזענות מובנית בבינה מלאכותיתגזענות מובנית בבינה מלאכותית
גזענות מובנית בבינה מלאכותית
(אילוסטרציה: Shutterstock)
בשנתיים האחרונות העולם המערבי עסוק ביתר שאת בהשלכות של שימוש במידע ביומטרי, אמצעים טכנולוגיים למעקב המונים, איסוף מידע והטיות (Bias) של אלגוריתמים. באגודה לזכויות האזרח החליטו לתקוף את הנושא כבר בשנה שעברה, אז פורסמו בכלי תקשורת בינלאומיים תחקירים הנוגעים לשימוש בלתי חוקתי בטכנולוגיה לזיהוי פנים, בין היתר על ידי רשויות האכיפה בישראל ובשטחים.
הטכנולוגיה של חברת AnyVision הישראלית נמצאת במוקד התחקירים האלה. כך למשל, תחקיר של NBC הדגים כיצד הטכנולוגיה מאפשרת מעקב המוני אחר תושבי הגדה המערבית ונמצאת בשימוש גם במזרח ירושלים (מהחברה נמסר אז בתגובה כי היא "אינה מפעילה מערכת לזיהוי פנים קבוע בשטחי יהודה ושומרון מחוץ למחסומים וכל אמירה שכזו מהווה לשון הרע").
בחודש מרץ האחרון הודיעה ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט כי היא מושכת את השקעותיה ב-AnyVision, לאחר חקירה פנימית הנוגעת להפרה אפשרית של כללי האתיקה בשימוש טכנולוגי. החברה הודיעה אז כי "לפי הראיות הזמינות הטכנולוגיה של AnyVision לא שימשה בעבר ולא משמשת היום למעקב המוני בשטחים כפי שנטען בכלי התקשורת", אולם בחרה למכור את אחזקותיה בכל זאת. בהמשך, ובעקבות מחאת השחורים בארה"ב על מותו של ג'ורג' פלויד בידי שוטר, מיקרוסופט, IBM, אמזון וחברות נוספות הודיעו כי הן משעות את השימוש בטכנולוגיה לזיהוי פנים עד לבחינה מעמיקה של הרגולטור.
החשש מפני שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לזיהוי פנים הוא מקיף: העובדה שטכנולוגיות אלה משמשות בצורה רחבה למעקב אחרי כולם מהווה פגיעה בזכויות בסיסיות כמו הזכות לפרטיות ולתנועה. "בעבר כדי לבצע מעקב היה דרוש צו של שופט, ואילו היום המערכות האלה השתכללו כל כך, שאפשר בלחיצת כפתור לקבל כמויות עצומות של מידע", מסביר גן מור. בנוסף, קיים חשש מפני הטיות וחוסר דיוק של הטכנולוגיה. אלגוריתמים לזיהוי פנים מפלים באופן מובנה נשים, שחורים ומיעוטים אחרים - ובכך מסייעים להפוך אותם למטרות קלות.
"במובנים מסוימים יכול להיות שזו באמת טכנולוגיה שיכולה לעזור בפשיעה קשה ובמקרים ספציפיים, אבל צריכה להיות פה שקיפות", מסביר גן מור. "יש פוטנציאל מאוד פוגעני לגבי האפשרות שלנו לשמור על הפרטיות שלנו, להתנייד באופן אנונימי בלי ש'האח הגדול' ידע בכל רגע נתון איפה היינו ועם מי דיברנו. יש פה קפיצת מדרגה טכנולוגית שלצד היתרונות שלה יש גם הרבה מאוד סכנות, ובהיעדר שקיפות ופיקוח - היא יכולה להביא אותנו מהר מאוד לחזון דיסטופי של מדינת מעקב".
מטעם משטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מפעילה מגוון אמצעים טכנולוגיים המאפשרים לה הגנה מיטבית לאזרח הנורמטיבי ושיפור הטיפול המשטרתי בתחומי האחריות - מניעת עבירות וחשיפתן, גילוי עבריינים ושמירה על שלום הציבור וביטחונו, שירות והגנה מיטביים לאזרח הנורמטיבי. כל פעילות מבוצעת בהתאם להוראות הדין. מטבע הדברים איננו מפרטים אודות אמצעים אלה המסייעים בשמירה על שלומו ובטחונו של הציבור ומענה לעתירה יימסר כמקובל בבית המשפט".
מצה"ל נמסר כי אין באפשרותם לספק מידע עד להכרעת בית המשפט.