לא רק בידוד חברתי: המאבק במשבר הקורונה העולמי רותם אליו טכנולוגיות מתקדמות בתקווה שאלה יאפשרו את עצירת התפשטות הנגיף, ויספקו שורה של פתרונות. החל מפיתוח מהיר של מכונות הנשמה, דרך אוטומציה של בדיקות מעבדה, ניטור חולים ואיתור מוקדי הדבקה, ועד לפיתוחי ביומד שחותרים למציאת טיפול רפואי וחיסונים. עכשיו, גם טכנולוגיית העיבוד הקולי נכנסת למשוואה, במטרה לנסות ולהציע אבחון ראשוני באמצעות דגימות קול.
2 צפייה בגלריה
טכנולוגיה בימי קורונה
טכנולוגיה בימי קורונה
זיהוי סימפטומים באמצעות דיבור
(אילוסטרציה: Shutterstock)
"הסימפטומים הראשוניים לקורונה הם לרוב במערכת הנשימה העליונה, כלומר בגרון, והם כוללים שיעול וקצת בצקת במיתרי הקול", מסביר פרופסור עמי מויאל, נשיא מכללת אפקה להנדסה בתל-אביב, ומייסד המרכז לעיבוד שפה במכללה. "לפני כשבועיים קיבלנו פנייה ממשרד הביטחון בשאלה מה אפשר לעשות עם טכנולוגיה לעיבוד קולי בהקשר של ההתמודדות עם הקורונה, ונרתמנו מיד. דיברנו עם רופאים מומחים כדי לנסות ולהגדיר את הפרויקט".
התסמינים הספציפיים של הקורונה מאפשרים לטכנולוגיות של עיבוד קולי, שכבר היום משמשות לאבחונים רפואיים - של אלצהיימר ודיכאון למשל, לשמש בתפקיד מרכזי בדרך לאבחון ראשוני של הנגיף. "הרעיון הוא שבסופו של דבר תהיה לנו אפליקציה לסלולר שבאמצעותה אנשים ידברו, ולחלק מהמשתמשים היא תתריע בסוף השיחה שקיימים סימפטומים ראשוניים ותמליץ על בדיקה לקורונה", אומר פרופ' מויאל. "אנחנו עובדים על כלי עזר לסינון ראשוני, שיכול לסייע גם באיתור של קבוצות באוכלוסיה".
2 צפייה בגלריה
פרופ' עמי מויאל
פרופ' עמי מויאל
אבחון ראשוני. פרופ' עמי מויאל
(צילום: מיכל גשרי)
האתגר האמיתי הוא בעובדה ש-COVID-19 הוא נגיף חדש לגמרי. "אין מספיק דאטה בעולם. אין ספרות מחקרית. אנחנו כל הזמן מקבלים נתונים בזמן אמת. אנחנו גם יודעים שחלק מהתסמינים הראשוניים חופפים למחלות אחרות, למשל שפעת. לכן החלטנו לפנות לתהליך שבו אנחנו עושים שימוש בבינה מלאכותית ובעיבוד דיבור, שכולל דגימות של אנשים בריאים, דגימות של חולי שפעת ודגימות של חולי קורונה מאומתים בשלבים מוקדמים. המחשב ילמד את המאפיינים של כל קבוצה, וידע לסווג בהסתברות טובה כל דובר חדש לאחת משלושת הקבוצות", מסביר פרופ' מויאל. איסוף הדגימות עשוי לקחת קצת זמן, אולם לטענת מויאל מרגע שהשלב הזה יושלם בתוך שבוע יוכלו לדעת אם המערכת עובדת בצורה טובה.
סטארט-אפ נוסף שמתבסס על טכנולוגיה לזיהוי קולי הוא Cordio, שכבר פיתח טכנולוגיה לזיהוי הדרדרות במצבם של חולים עם אי-ספיקת לב. את הפיתוח הזה מנסים להסב עכשיו למעקב מרחוק, באמצעות עיבוד קולי, אחר חולי קורונה מאומתים, כדי לוודא שלא חלה הדרדרות במצבם. הפתרון הזה רלוונטי לחולים מאומתים שעוד לא הגיעו לאשפוז בבית החולים, ואמור לסייע לצוותים רפואיים לבצע מעקב אחריהם מרחוק, ובכך למנוע עומסים בבתי-החולים.
הפיתוח של Cordio אמור להתחיל ניסוי קליני בבית החולים רמב"ם במהלך השבועיים הקרובים. דגימות הקול מתבצעות באמצעות אפליקציה סלולרית, והמערכת מנתחת את הדגימות ומבצעת הערכה לגבי התקדמות המחלה. בנוסף, היא צפויה להיות יעילה גם במעקב אחרי חולים שהחלימו.