ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב (יום ב') כי הממשלה צפויה לאשר הלילה תקנות חירום שיאפשרו "צעדים דיגיטליים" להתמודדות עם הקורונה. זאת, לאחר שהיוזמה נבלמה מוקדם יותר בכנסת. "דנו בממשלה במשך שש שעות בנושא הזה", אמר נתניהו, "כל השרים ביקשו להבטיח פיקוח קפדני על הנושא כדי שלא ייעשה בו שימוש לרעה. היועמ"ש נענה לבקשתנו ונאשר את השימוש בצעדים דיגיטליים לפרק זמן מוגבל של 30 יום".
הצהרת נתניהו הערב

באגודה לזכויות האזרח מחו על תוכניתו של נתניהו ומסרו כי "הותרת ההכרזה על מצב חירום בתוקף מאז קום המדינה מהווה סכנה חמורה לזכויות האדם ומעניקה כוחות בלתי מוגבלים לממשלה. הודעת נתניהו כי בכוונתו לעקוף את הפיקוח הפרלמנטרי ולהתקין תקנות שעת חירום שיסמיכו את השב"כ לאתר היכן שהו חולים מגשימה סכנה זו". ועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון, שהייתה אמורה לאשר את התוכנית שעליה הכריז נתניהו במוצאי שבת, סיימה את דיוניה בשעה 16:00 מבלי שאישרה את המהלך. בשעה זו התפזרה הכנסת ה-22 ואיתה כל ועדות הכנסת. ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ה-23 תוקם רק בעוד ימים אם לא בשבועות.
האם עומד שיקול פוליטי מאחורי אי-אישור מהלך ראש הממשלה נתניהו? בראש ועדת המשנה למודיעין עמד גבי אשכנזי מכחול לבן ובידו הייתה היכולת להחליט אם לסיים את הדיון באישור או לא. ההסבר הרשמי שמסרה הוועדה הוא שהבקשה הגיעה בשעת צהריים והדיון התחיל כשעה וחצי לפני פיזור הכנסת. במהלך הדיון דיברו מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, סיגל סדצקי, וכן המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ציבורי חוקתי), רז נזרי. בוועדה ביקשו "ללמוד לעומק את הבקשה, לשמוע את גורמי המקצוע, ולאפשר לחברי הכנסת לבחון את נחיצותה, היקפה ונקודת האיזון המתבקשת בין שמירת בריאות הציבור לשמירת זכויות הפרט... חברי הוועדה, אשר חשו כי הנושא החשוב לא מוצה ונותרו סוגיות רבות, אשר דורשות המשך דיון והעמקה, ועל כן החליטו שלא להצביע על בקשת הממשלה".
העברת הדיון לוועדת המשנה למודיעין נועדה לאפשר את קיום הדיון ללא חשיפת פרטי התוכנית. כפי שפורסם ב-ynet, מעקב השב"כ אחר מיקום חולי הקורונה נועד לאפשר התרעה לכל מי שנחשפו לחולים בדרכם. "היתרונות שהשב"כ מביא למאבק בנגיף הקורונה הם חסרי תחליף. מדובר כאן בהצלת חיים ממש כמו בזמן לחימה בטרור", אומר גורם בכיר המעורה בתוכניות להפעלת האמצעים הטכנולוגיים למאבק בהתפשטות הקורונה.
במערכת הביטחון הופתעו מהביקורת שהושמעה באמצעי התקשורת כנגד התוכנית לגייס את השב"כ למאבק בקורונה. הציפייה שם היתה, שהציבור יקבל בהערכה את היכולת הטכנולוגית המתקדמת שתאפשר להפחית את התפשטות המחלה ולהתריע בפני אזרחים על חשיפה למחלה.
עובד בצוות חיטוי במנילה, הפיליפיניםעובד בצוות חיטוי במנילה, הפיליפינים
יש חשש שנדבקת בקורונה
(צילום: AP)
לפי התוכנית, השב"כ יעקוב אחר חולי קורונה מאותרים והמסלול שעשו עד שנכנסו לבידוד או אשפוז. הטכנולוגיה תאפשר לשב"כ לזהות את כל האנשים שנמצאו בטווח הידבקות מהחולה לאורך מסלול התנועה שלו, וכך ניתן יהיה לדווח להם ישירות למכשיר הטלפון שנחשפו למחלה ושעליהם להיכנס לבידוד או להיבדק.
עם זה יש לציין, שהאישור שניתן לשב"כ יאפשר חשיפה של מיקומי כל משתמשי הסלולר בישראל. באמצעות מערכות בינה מלאכותית ניתן יהיה להצליב במהירות רבה את מיקומם של כל האנשים שנמצאו בטווח סיכון, אך גם לדעת איפה כל אחד מהם נמצא בכל רגע מנקודת ההידבקות.
החולים עצמם אמורים להיות בבידוד ואמצעי המעקב יוכלו לזהות יציאה אסורה מהבידוד, כך שמדובר באמצעי אכיפה מובהק על החולים. כמו כן יש אפשרות לעקוב אחר המסלול שעשה החולה עד שאותר, ולהשוות אותו למסלול עליו דיווח שעשה. כזכור היו מקרים של חולים שלא דיווחו אמת, ומנעו בכך התרעה כלפי אזרחים שנחשפו למחלה בגללם. ההחלטה אם להשתמש במידע הרטרואקטיבי היא בסמכותה של ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
נדב ארגמןנדב ארגמן
ראש השב"כ, נדב ארגמן
(צילום: אוהד צויגנברג )
כמה מהחששות שהועלו בימים האחרונים הוכחשו על ידי גורמי ביטחון. כך למשל החשש שתהיה "חדירה" לטלפונים של כלל הציבור, או החשש שמדובר באמצעי אכיפת בידוד על מי שנדרשים להיכנס לבידוד בגלל חשש לחשיפה לווירוס. לא תהיה כניסה למידע בתוך הטלפונים של האזרחים, כמו למשל תוכן שיחות הטלפון וגם לא שיחות וואטסאפ. לא יעשה שימוש במידע ביומטרי, קרי זיהוי פנים באמצעות מצלמות במרחב הציבורי.
על פי חוק השב"כ משנת 2002 מותרת לשב"כ הגישה לנתונים הסלולריים של הציבור, ובמקרה זה המשימה שהוגדרה היא שימוש בנתוני המיקום של האזרחים בלבד, מה שנדרש כעת כדי לאתר את הנחשפים לסיכון ההידבקות. הנתונים על מסלולי החולים והאזרחים שנחשפו יימסרו למשרד הבריאות ולא יפורסמו. המשימה מוגבלת בזמן ולאחר 30 יום יימחקו נתוני המעקב אחר האזרחים.
וושינגטון אנטנות סלולריות אנטנה סלולרית ישראל התקינה ב ארצות הברית  ריגול הבית הלבןוושינגטון אנטנות סלולריות אנטנה סלולרית ישראל התקינה ב ארצות הברית  ריגול הבית הלבן
אנטנות סלולריות
(צילום: shutterstock)
גורמים אומרים ל-ynet כי השב"כ לא יזם את הפעילות ואפילו העדיף להימנע ממנה, אלא שהמשימה הוטלה עליו במסגרת דיוני הממשלה בנושא. מדובר בפרוייקט לא גדול מבחינת כוח אדם, שייעשה יש לצפות תוך שמירה על חשאיות המידע. מאגר הנתונים, אגב, ישמר במחשבי השב"כ ולא יועבר למשרד הבריאות כדי למנוע דלף נתונים לאורך הדרך.
תוכנית המעקב, שאושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, עוררה ביקורת רבה מצד מומחי הגנת פרטיות, שהביעו חשש לפגיעה קשה בפרטיות ולשמירת נתונים אישיים על אזרחים בידי השב"כ. בהכנת הכתבה השתתף איתמר אייכנר
פרסום ראשוני: 17:23 , 16.03.20