הדור שלנו, שמתעניין בסמארטפון החדש שלו, מקסימום בלפטופ שמשמש אותו לעבודה, לא ממש מבחין ברלוונטיות של מחשבי-על עבורו. אבל אם אתם מתעניינים במאמצים למציאת תרופה לקורונה או לפיתוח מכונית אוטונומית שלא תתנגש בכל מה שזז, יכולות עיבוד הנתונים הפנטסטיות של מחשבי העל עשויות מאוד לעניין. מחשב העל של קריי בא לעולם בשנות ה-80 של המאה שעברה, ונחשב אז לנשק אסטרטגי שעיקר ייעודו לפיתוח ופיתח צפנים. מחשבי העל של 2021 משמשים לבינה מלאכותית, סימולציות סבוכות, פיתוח תרופות וחיסונים והם עדיין נחשבים לנשק אסטרטגי.
חברת IBM חלשה שנים רבות על תחום פיתוח מחשבי העל, כשאחריה נשרכות חברות יפניות, סיניות וגם קריי. אבל שינויים שעבר השוק מעידים על המגמה: עוצמות המחשבים עלו בצורה מדהימה ומהירות עבודתם, שנמדדה בטראפלופס (TFLOPS) עברה לפטאפלופס ואפילו לאקספלופס - 10 בחזקת 18 חישובים מתמטיים בשנייה. אם תרצו: מאות קוודריליונים (מאות אלפי טריליונים) של חישובים בשנה.
8 צפייה בגלריה
NVIDIA מחשוב על
NVIDIA מחשוב על
מחשב-על של אנבידיה
(צילום: Nvidia)
מגמה שניה: חברות שנחשבו יצרניות מחשבי PC נכנסו לתחום, הבולטת בהן אנבידיה (Nvidia) ואחריה Dell ו-HP, ונכנסה טכנולוגיה סופר מהירה לתקשורת בין מעבדי המחשב - טכנולוגיית אינפיבנד של מלאנוקס הישראלית, שרבות מיצרניות מחשבי העל משתמשות בה. אחר כך רכשה אנבידיה את מלאנוקס ושינתה את כללי המשחק.
יש לעולם מחשבי העל טבלת דירוג, כמו ליגת העל בכדורגל. כרגע מובילה את הטבלה Fugaku היפנית, כניסה חדשה מ-2020. אחריה שני כוכבי מחשבי העל, Summit ו- Sierra של IBM, שהורגלו לאוויר הפסגות מאז שנת 2018. למקום הרביעי ירד Sunway הסיני הוותיק, יליד שנת 2016 ולמקום החמישי עלה מחשב סלין (Selene) הצעיר והחצוף של חברת אנבידיה האמריקאית. אבל ישראל, גם אם תחפשו היטב, לא נמצאת בטבלת 500 המובילות במחשוב-על, ולמעשה אין בה ולו מחשב-על אחד לרפואה, או למדע בכלל.
זה הרקע לשיחה עם גלעד שיינר, מהישראלים הבכירים באנבידיה, שמשמש בחברה בתפקיד סגן נשיא בכיר למחשוב-על וקישוריות. באפריל 2020 הושלם המיזוג בין אנבידיה ומלאנוקס, שהצטרפה לשלוחות שמחזיקה אנבידיה בישראל. כשחושבים על טכנולוגיית אינפיבנד, התקשורת הסופר-מהירה של מלאנוקס, אפשר להבין את הנדוניה שקיבלה אנבידיה בעסקה הזו: מרבית מחשבי העל, בין אם של אנבידיה ובין אם של המתחרות, מבוססים על אינפיבנד.
8 צפייה בגלריה
NVIDIA מחשוב על
NVIDIA מחשוב על
מעבד אנבידיה שפותח עבור יונדאי
(צילום: Nvidia)
מחשב סלין החדש שלכם עלה למקום החמישי בדירוג 500 מחשבי העל החזקים בעולם. מה זה אומר בתכלס?
"הדירוג זה דבר נחמד, אבל אתה לא בונה מחשבים בשביל הדירוג, אתה בונה מחשבים בשביל להגיע להישגים טכנולוגיים. לאנבידיה מאוד חשוב להראות, שאם אנחנו מספקים את הטכנולוגיה אנחנו גם יכולים לבנות את המחשבים וכך להבין מה הבעיות, מה חסר, מה צריך לדור הבא. צריך גם לזכור שהמחשבים האלה משמשים כדי לפתח את הדורות הבאים של מחשבי העל".
אם מחשבי IBM סיארה וסאמיט נמצאים במקומות מעליכם, מה זה אומר שהם יכולים לעשות יותר מכם?
"זה אומר שהמחשב שלהם יותר גדול. IBM סיפקה את המחשבים למעבדות Oak Ridge ו-Livermore אבל מי שמחזיק בהם הן מעבדות המחקר האלה, של משרד האנרגיה בארה"ב, שמשתמשות בהם להרצת מחקרים, בין השאר בתחום הקורונה. במקרה של אנבידיה, אנחנו מחזיקים את המחשב הזה, אנחנו בנינו לעצמנו את המחשב ואנחנו מריצים עליו את המחקר שלנו, ולכן אנחנו יכולים להתקדם יותר מהר מכל אחד אחר. כל לקוח יכול להזמין מחשב כזה בתוך שבועיים-שלושה מהרגע שקיבל את הרכיבים הוא יכול להקים מחשב-על".
8 צפייה בגלריה
NVIDIA גלעד שיינר
NVIDIA גלעד שיינר
גלעד שיינר. ישראל צריכה מחשב-על
(צילום: Nvidia)
כמה זה יעלה לו?
"אפשר לחשב את זה. המחשב בנוי מיחידות עיבוד DGX, שבכל אחת שמונה שבבי GPU, וביניהם מחברת תקשורת אינפיניבנד. מחיר קופסה כזו הוא 250,000 דולר בערך, ובמחשב-על כזה יש 500 קופסאות".
מה שמסתכם ב-125 מיליון דולר ואולי מסביר למה הסינים מובילים את העולם עם 214 מחשבי-על, אחריהם ארה"ב עם 113 מחשבי-על, יפן, צרפת, גרמניה ואילו ישראל בכלל לא נמצאת ברשימה. עניין של תקציב?
"ישראל לא נמצאת וזו בעיה. אנחנו בתור מלאנוקס ניסינו להשפיע בעשר השנים האחרונות בעניין הזה וגם פנינו לגופים ממשלתיים והצענו לעזור. מלאנוקס הרי נמצאת בשמונה מתוך עשרת המקומות הראשונים ברשימת מחשבי העל".
8 צפייה בגלריה
NVIDIA מחשוב על
NVIDIA מחשוב על
יחידת DGX של אנבידיה
(צילום: Nvidia)
למה זה חשוב?
"זה לא סוד, שאם אתה כמדינה רוצה לקדם יכולת טכנולוגית אתה רוצה שיהיה לך כזה משאב. זה לא רק למחקר, זה גם ליצירת חברות וסטארטאפים חדשים. היום חוקר או סטארט-אפ שצריך לעשות מחקר רציני צריך ללכת למרכזי מחשוב בחו"ל. אז הכסף של המחקר ילך לגרמניה, לצרפת, לארה"ב או לאמזון ובכל מקרה הוא לא יקבל את יכולות המחשוב שהיה יכול לקבל אם זה היה בארץ. אתה יכול לראות איפה נמצאים מחשבי העל ותראה שהם נופלים במדינות הכי מתקדמות ברמה הטכנולוגית. ולכן חשוב שיוקם דבר כזה בארץ".
אתם מוכרים בכל העולם. למה חשובה דווקא ישראל עבורכם?
"זה חשוב לנו כי אנחנו משתמשים בכוח עבודה ישראלי. מאוד חשוב לנו שמחקר בטכניון ובבאר שבע ובתל אביב ובירושלים יהיה מספיק חזק, כי בעצם אנחנו קולטים את האנשים האלה אחר כך כעובדים".
8 צפייה בגלריה
NVIDIA מחשוב על
NVIDIA מחשוב על
מחשב-על של אנבידיה, במעבדת Argonne לחקר הקורונה
(צילום: Nvidia)

התחרות בפתח

גופי התכנון המדעיים בישראל עושים את כל המאמצים להביא מחשב-על לישראל. בסוף 2020 אישר פורום התשתיות הלאומיות למחקר של האקדמיה הלאומית למדעים את המלצות ועדת הבדיקה בראשות ד”ר ארנה ברי לבחינת צורכי המדינה בבינה מלאכותית ובתשתית מחשוב. הוועדה המליצה על הקצאת 5.2 מיליארד שקל לאורך חמש שנים, מתוכם 270 מיליון שקל להקמת מחשב-על. זה לא יקנה לישראל "סלין" או "סאמיט", אבל זו התחלה.
"הוועדה של ארנה ברי היא טובה ונכונה, ואנחנו מקווים שבסוף ייבנה מחשב-על בארץ", אומר שיינר, "כשאתה מקים מחשב כזה ומוכר את השימוש בו לחוקרים בארץ, אתה יכול להשתמש בכסף הזה כדי לבנות את המחשב הבא בתור. כיום זה עולה המון כסף לשלוח את המידע לארה"ב או גרמניה, ועל מחשב כזה תקבל אפקטיביות יותר גבוהה. זו טעות להשתמש בענן ציבורי במקום במחשב בארץ".
המלצות הוועדה עוד לא אושרו בממשלה, אבל אולי אם תוקם ממשלה סופסוף יאושר הפרויקט, מה שאומר התמודדות במכרז, למשל מול IBM ואינטל. אנבידיה מסוגלת לתת למדינה את הדברים שאינטל מבטיחה לה, למשל תעסוקה והמשך פיתוח בישראל?
"מלאנוקס היא היום חלק מאנבידיה וחלק חשוב מהפיתוח של אנבידיה נמצא בארץ, כל תחום התקשורת. אם אתה רוצה להקים מחשוב רב-ליבות מתקדם מקבילי, אתה צריך את הרשת המהירה שמחברת את יחידות העיבוד, ואת זה מפתחת מלאנוקס. עכשיו אנחנו מקדמים את הרכיב שנקרא בלופילד, או DPU, שהוא עתיד העיבוד המהיר, ומאפשר להכניס אבטחה שאין לאף חברה אחרת. נציג את מעבדי ה-DPU בכנס GTC 2021 של אנבידיה בתחומי הבינה המלאכותית, עולמות התקשורת, מחשוב העל וה-Data Centers.
"מעבר לזה אנבידיה מספקת אלפי מקומות עבודה בישראל ויש המון תרומה לחברה. אנחנו היינו בין אלה שתרמו מספר מכונות הנשמה לבתי חולים בתחילת הקורונה ועובדי החברה בישראל תרמו חצי מיליון שקל שהועברו לארגון שמסייע לאנשים שנפגעו כלכלית מהקורונה".
8 צפייה בגלריה
NVIDIA מחשוב על
NVIDIA מחשוב על
כרטיס בלופילד DPU
(צילום: Nvidia)

מריצים את האלגוריתם של פייסבוק

אנבידיה צומחת בקצב מהיר בתקופה האחרונה. בחודש שעבר פרסמה תוצאות כספיות נאות: הכנסות החברה בשנת 2020 הגיעו ל-16.68 מיליארד דולר, עלייה של 53% לעומת השנה הקודמת. החברה ממשיכה להפיק הכנסות נאות מתחום הגרפיקה למשחקי מחשב ממנו צמחה, ופלטפורמות המשחקים ומרכזי הנתונים של החברה השיגו הכנסות שיא. ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, אמר: "העבודה החלוצית שלנו בתחום המחשוב המואץ מובילה לכך שגיימינג הופך להיות תחום הבידור הפופולרי ביותר בעולם, לכך שמחשבי על הופכים להיות נגישים עבור כל החוקרים, ולעלייתה של הבינה המלאכותית ככוח החשוב ביותר בטכנולוגיה. אלפי חברות בעולם משתמשות בכלי הבינה המלאכותית של אנבידיה לפיתוח מוצרים מבוססי ענן בעלי יכולות AI, אשר ישנו את התעשיות הגדולות בעולם. מלאנוקס הרחיבה את טביעת הרגל שלנו במרכזי הנתונים".
8 צפייה בגלריה
NVIDIA ג'נסן הואנג
NVIDIA ג'נסן הואנג
ג'נסן הואנג. עבודה חלוצית
(צילום: Nvidia)
אז העולם כולו רץ לבינה מלאכותית. אתם מרגישים את הביקושים ברכישת מחשבים?
שיינר: "הבינה המלאכותית הולכת להיכנס לכל חברה בעולם. זאת אומרת שלכל חברה יהיה מחשוב-על ולכן פיתחנו את ה-DPU שיאפשרו לחברות לאמץ בינה מלאכותית, זה יהפוך אותה לנגישה הרבה יותר לחברות שלא יודעות היום איך להתעסק עם מחשוב-על".
איפה אתם רואים את השימושים העיקריים במחשבים שלכם?
"עם המחשבים האלה עשו מחקרים שנתנו הבנה איך הווירוס מתחבר לתאים, באמצעות סימולציה של התהליך. זה נעשה במעבדות מחקר בארה"ב שהשתמשו ב-GPU וגם בתקשורת שלנו - מוסד המחקר בטקסס וגם מרכז מחקרי הבריאות של NIH. למעשה רוב הסימולציות של ביו-טכנולוגיה רצות על טכנולוגיה שלנו".
8 צפייה בגלריה
NVIDIA וביידו נהיגה אוטונומית
NVIDIA וביידו נהיגה אוטונומית
מכונית ניסויים בנהיגה אוטונומית של אנבידיה וביידו הסינית
(צילום: Nvidia)
מה מלבד זאת?
"עניין הרפואה הוא מאוד חזק: מחשב רואה את כל מקרי הרפואה בעולם ועל סמך המסקנות של ה-AI אפשר לתת טיפול מונע הרבה יותר חזק. "יש סימולציה של בניית רכבים וכמעט כל יצרני הרכב משתמשים בטכנולוגיה שלנו לסימולציה של בניית רכבים. גם הנושא של נהיגה אוטונומית נכנס עכשיו ואנבידיה הכריזה על שיתופי פעולה עם מרצדס, יונדאי, Volvo, אאודי וגם כמה סטארטאפים ישראליים. מרכזי חיזוי מזג אוויר משתמשים במחשוב על לחיזוי סופות בצורה יותר מדויקת כדי לדעת אזור צריך לפנות. וכמובן כל הנושא של הבינה המלאכותית, הבנת שפה, המלצות פרסומת".
אז אתם בעצם המנוע שמריץ את האלגוריתם המפורסם של פייסבוק או גוגל?
"בדיוק. המנוע שלנו מאיץ את האלגוריתם של פייסבוק ושל מיקרוסופט, ושל אחרים. בכל מבחני הביצועים שעושים לגבי AI, אנבידיה יוצאת במקום ראשון, אז ברור שאתה צריך את המחשב הכי חזק כדי לעשות את הבינה המלאכותית הכי חזקה".
איפה אתם עומדים בשאלת השימוש ההוגן בבינה מלאכותית? המחשבים שלכם כל כך חזקים, יש דברים שראוי שלא לעשות איתם?
"אפשר להיכנס לכל מיני דיונים פילוסופיים, אבל יש נקודה אחת רלוונטית לחומרה: מערכת ה-DPU שמכניסה מנגנוני הגנה בחומרה, ברשת, נותנת הגנה הרבה יותר חזקה על מידע פרטי ואישי, למשל מידע רפואי. בעניין של זיהוי פנים אין בעיות פילוסופיות: אם יש מכונה שמזהה לי את הפנים בשדה תעופה ואני לא מבזבז זמן בהחתמת דרכונים, אז אני לא צריך יותר מזה. אתה הולך לעשות קניות, אוסף את מה שאתה רוצה ויוצא ומשלם כי אתה מזוהה, אז אין לי שום דבר להסתיר ומבחינתי זה מעולה. וגם אם משתמשים בזה כדי למצוא אנשים שעושים את הדברים הלא נכונים, מבחינתי אין פה בעיה אתית".