פעם, כשהיו אומרים לנו "בינה מלאכותית", היינו חושבים על מחשב אינטליגנטי, כזה שאפשר להתייעץ איתו בענייני כספים וגם לנהל שיחת נפש לפני השינה. אפשר לומר שבשנה האחרונה התפוגג הדימוי הרומנטי של הבינה המלאכותית (AI) והיא הוצגה תחת אורה הקר של הביקורת: אמצעי לעשיית רווחים לחברות, כלי לאיסוף נתונים תוך פגיעה בפרטיות והפגנת גישה מוטה וגזענית, וכן – זירה אסטרטגית שהמעצמות נאבקות בה על שליטה בעולם העתיד לבוא.
ממש עכשיו מתרחשים שני תהליכים מנוגדים: מהצד האחד היכולות של הבינה המלאכותית הולכות ומתעצמות. מהצד האחר המודעות לאתיקה של הבינה המלאכותית הולכת ומתרחבת. מה תהיה התוצאה של מאבק האיתנים הזה? אולי בינה מלאכותית הוגנת. מומחים מעריכים ששנת 2021 תהיה שנת פריצת הדרך של ה-AI, לא מעט בהשפעתה של הקורונה, שיצרה צרכים חדשים של האנושות, כמו למשל הימנעות ממגע אנושי. הריחוק החברתי הוא שעתה היפה של הבינה המלאכותית.
10 צפייה בגלריה
בינה מלאכותית א-מגדרית
בינה מלאכותית א-מגדרית
בינה מלאכותית
(אילוסטרציה: Shutterstock)
דו"ח של חברת המחקר IDC שהתפרסם השבוע מצא שההכנסות של תעשיית הבינה המלאכותית העולמית – תוכנה, חומרה ושירותים - ימשיכו לגדול ב-2021 להיקף כולל של 328 מיליארד דולר ובשנה הבאה הן צפויות לחצות את קו חצי טריליון הדולר. דו"ח אחר של IDC קבע שההוצאה העולמית על AI תוכפל בארבע השנים הקרובות ותגיע ל-110 מיליארד דולר ב-2024. החברות משתמשות ב-AI כדי להתייעל וכדי להגדיל את היקף המכירות. בשנים הקרובות אנחנו נפגוש פחות ופחות אנשי שירות לקוחות ויותר ויותר מערכות בינה מלאכותית. זו היא תחילתה של מהפיכת ה-AI.

הטרנדים החמים

אפשר לראות כמה תחומי בינה מלאכותית, שמובילים את המהפכה ממש מול עינינו:
חוויית משתמש
מתחת לביטוי המצוחצח הזה מסתתרת אסטרטגיה של שימוש בבינה מלאכותית כדי לתת למשתמש בדיוק את מה שהוא רוצה, או חושב שהוא רוצה, ולתקשר איתו באמצעות צ'טבוטים, עוזרים דיגיטליים וסוכנים חכמים. לפי IDC, שני ענפי הכלכלה שישקיעו הכי הרבה ב-AI השנה יהיו המסחר והבנקאות. חברות המסחר, מאמזון ועד חנות הנעליים השכונתית, יטמיעו עוד ועוד בינה מלאכותית, שמוכיחה עצמה כמגדילת מכירות. הבנקים משקיעים הון בהרחקת הלקוחות מהסניפים באמצעות במתן ייעוץ ושירותים אוטומטיים, איסוף נתונים כפייתי על הלקוחות וכן, גם מערכות חכמות למניעת הונאות, עוד רעה חולה של התקופה.
10 צפייה בגלריה
פרויקט ניאון של סמסונג
פרויקט ניאון של סמסונג
סוכנים חכמים, סינתטיים, של חברת ניאון (סמסונג)
(צילום: סמסונג)
השבחת העובדים
המעסיקים, בעיקר הגדולים שבהם, הבינו בשנה הזאת שמערכת AI יכולה לנהל ולטפל בעובדים הרבה יותר טוב מאנשי משאבי אנוש. זה מתחיל במערכות בינה מלאכותית לקליטת עובדים, שיודעות כל כך הרבה דברים על המועמדים לעבודה, שהן ממש מייתרות את הצורך בראיון קבלה לעבודה. זה ממשיך בכלים להכשרת עובדים, להגברת הפרודוקטיביות של העובדים ולאוטומציה של המשימות שלהם, כשמצד שני הן מעמיקות לעקוב ולפקח על העבודה של העובדים.
10 צפייה בגלריה
אופן ספייס ריק
אופן ספייס ריק
יותר בינה מלאכותית, פחות עובדים
(צילום: Shutterstock)
עליית הדיפ פייק
טכנולוגיית הדיפ פייק, הווידאו הסינתטי בכינויה המקצועי, נולדה בסך הכל לפני שנתיים ככלי מפוקפק לייצור סרטוני פורנו. עכשיו היא הופכת לטכנולוגיה לגיטימית, אחת מ-30 טכנולוגיות שעומדות לטלטל את העולם לפי דו"ח הטרנדים החמים (hype cycle) של גרטנר.
10 צפייה בגלריה
סטיב בושמי כג'ניפר לורנס
סטיב בושמי כג'ניפר לורנס
הפנים של סטיב בושמי על הגוף של ג'ניפר לורנס. משחקי דיפ פייק
(צילום מסך)
במהלך השנה האחרונה נעשה שימוש בדיפ פייק בסרט דוקומנטרי על קהילת הלהט"ב ברוסיה. הבמאי הגן על זהות המרואיינים באמצעות הטמעת פניהם של להט"בים מתנדבים ממדינות אחרות במקום פני המרואיינים, תוך שמירה על הבעות הפנים והכאב שהם חשים. היה סרט שתיעד אירוע שלא היה: נאום של הנשיא ניקסון בעקבות כישלון הנחיתה על הירח של אפולו 11. חברת Hulu הפיקה סרטונים עם כוכבי ליגות הספורט, שכלל לא הגיעו לאולפן אלא הושתלו באמצעות דיפ פייק. והיו גם סרטונים פוליטיים לקראת הבחירות בארה"ב שבהם נראו ולדימיר פוטין וקים ג'ונג-און מדברים בזכות הדמוקרטיה.
אבל קפיצת הדרך הגדולה ביותר של הדיפ פייק נעשתה בסדרה Sassy Justice של טריי פרקר ומאט סטון, יוצרי סאות' פארק. זו סדרת סאטירה מושחזת, שנעשית כולה באמצעות דיפ פייק. הכוכב הוא הבלש סאסי, שפניו הם פני דונלד טראמפ והוא מראיין דמויות סינתטיות כמו ג'ארד קושנר (שמוטמע על ילד), מארק צוקרברג שמשווק טיפולי דיאליזה, אל גור, ג'ולי אנדרוז, איוונקה טראמפ ואפילו דונלד טארמפ עצמו. איכות הדיפ פייק כה משובחת, שאלמלא הטקסטים הקורעים אפשר היה לטעות ולחשוב שאלה האנשים עצמם. והעתיד רק מתחיל.
10 צפייה בגלריה
דיפ פייק Sassy Justice
דיפ פייק Sassy Justice
החוקר סאסי מראיין את ג'ארד קושנר. Sassy Justice
(צילום מסך)
זיהוי שפה
בשנה האחרונה הגיעה יכולת התקשורת המילולית של הבינה המלאכותית (Conversational AI) לשיאים חדשים. טכנולוגיות זיהוי שפה טבעית (NLP) מאפשרות לקרוא ולהבין טקסטים ברמה טובה יותר מבני אדם, וזה עוד כלום לעומת יכולת כתיבת הטקסטים של מערכת GPT-3 של חברת OpenAI. באוגוסט האחרון עלה לכותרות סטודנט אמריקאי בשם ליאם פור, שהשתמש ב- GPT-3 כדי ליצור בלוג שלם, כתוב כולו בידי מחשב. הבלוג היה כה מעניין, שרבים ביקשו להצטרף אליו כמנויים.
בינה מלאכותית שמייצרת טקסטים? האפשרויות הן אינסופיות. כבר היום יש מערכות שמסכמות באופן אוטומטי טקסטים ארוכים, עולם העסקים ישתמש ביכולות האלה לייצר תקצירים, סיכומי מידע על לקוחות, תסריטי שיחות מכירה. אנחנו כבר נמצאים בשלב שבו לא ניתן להבחין אם הטקסט שאנחנו קוראים הוא אותנטי או סינתטי. בשילוב יכולת הבנת הטקסטים של הבינה המלאכותית אנחנו קרובים ליום שלא נדע אם אנחנו מקבלים שירות מאדם או ממכונה.
10 צפייה בגלריה
בינה מלאכותית
בינה מלאכותית
בינה מלאכותית כותבת טקסטים
(אילוסטרציה: Shutterstock)
מחקר רפואי
חברות התרופות הולכות ומרחיבות את השימוש בבינה מלאכותית. כך למשל חברות כמו פייזר ומודרנה הצליחו לפתח חיסונים לקורונה בזמן קצר. הצד האחר של המחקר הרפואי הוא בחינת השפעות התרופות באמצעות כמות עצומה של נתונים על החולים, מרגע היוולדם ועד לסוף הטיפולים בהם, וזה כבר לא בריא לפרטיות. קחו למשל את חברת Machine Intelligence, שסרקה את כל התרופות הקיימות כדי למצוא מחלות שהן יכולות לרפא בנוסף להתוויה המקורית. החברה השתמשה בכלי למידה עמוקה (deep learning) וניתוח שפה טבעית כדי לסרוק 1.2 מיליון כתבי תביעה של חולי לב כנגד חברות ביטוח, כמות טקסט עצומה שמפרטת את כל שלבי הטיפול ומאפייני המחלה. אז אמנם מדובר בפלישה לפרטיות החולים, אבל החברה זיהתה שש תרופות חדשות לטיפול בחולי לב. אז אולי זה מחיר הוגן.

מבוא למוסר של AI

בשנה החולפת הרתיעה והחשש מבינה מלאכותית הגיעו לשיאים חדשים. המכוניות האוטונומיות של טסלה שמתנגשות מדי פעם, והאלגוריתם של פייסבוק שגורם לנו להתמכר לגלישה בין פרסומות לא השתוו לאימה שהטילו מערכות המעקב וזיהוי הפנים ברחובות, במקומות עבודה, מול סטודנטים בזמן מבחנים, משמשות לסינון עובדים, בוחנות מבקשי הלוואות. זו בינה מלאכותית לא נחמדה.
10 צפייה בגלריה
מעקב קורונה
מעקב קורונה
עוקבים אחרינו ברחוב
(צילום: Shutterstock)
חשיפה של עוולות AI הוציאו אנשים לרחובות ב-2020. סטודנטים שזעמו על השימוש בבינה מלאכותית לקבלת סטודנטים ללימודים יצאו להפגנות תחת הקריאה Fuck the Algorithm. משרד הפנים הבריטי נאלץ תחת הביקורת להפסיק להשתמש במערכת AI לסינון נכנסים למדינה, שהעניקה מסלול כניסה מהיר לתושבי מדינות לבנות ועשירות. מערכת AI לתעדוף מתחסנים בבית החולים של סטנפורד בארה"ב אישרה רק לשבעה מבין 1,300 רופאים להתחסן.
הזעם יצא גם על מערכות נתוני אשראי, שהפכו למפלצות שעלולות לדרדר אנשים אל מותם. הוספת יכולות AI למערכות שבוחנות את ההיסטוריה של מבקש הלוואה הוסיפה כמויות עצומות של נתונים, לא כולם הוגנים. המערכות האלה מחליטות מי יוכל לקנות מכונית, מי יוכל לשכור דירה, מי יתקבל לעבודה, למי יתאפשר לאמץ ילד. אנשים עם ציון ירוד, רובם לא לבנים ולא עשירים, לעולם לא יצליחו להשתחרר מהקלון.
על הרקע הזה חברת גרטנר מציינת תחום חדש בעל פוטנציאל גבוה: בינה מלאכותית אחראית (Responsible AI). מדובר בחברות שיעניקו שירות של הפיכת ה-AI של הלקוחות להגון. הכלים שלהם יגבילו את השימושים ב-AI לכאלה שהם מוסריים ואתיים והם ימנעו אפלייה וגזענות באמצעותו. על רקע תהליכי רגולציה וחקיקה בעולם, שיטילו קנסות כבדים על שימוש לא מוסרי בבינה מלאכותית, השירות של חברות אלה עשוי יהיה לחסוך ללקוחות הוצאות גבוהות.
10 צפייה בגלריה
דיפ פייק Sassy Justice
דיפ פייק Sassy Justice
מארק צוקרברג כסוחר דיאליזה. Sassy Justice
(צילום מסך)

אסטרטגיית AI

ממשלות חושבות על בינה מלאכותית ככלי אסטרטגי במרוץ בין האומות. דו"ח חדש של ארגון Center for Data Innovation בוושינגטון מוצא, שארה"ב ממשיכה להוביל את המרוץ העולמי לבינה מלאכותית, אבל סין כבר נושפת בעורפה ומצמצמת את הפער, כשהאיחוד האירופי משתרך הרחק מאחור. ההערכות כעת הן, שממשל ביידן מתכוון להקציב סכומים גבוהים כדי לשמר את מקומה של ארה"ב בחזית המרוץ לבינה המלאכותית.
10 צפייה בגלריה
עומדים בתור למבחני קבלה לאוניברסיטה בסין. הפער מצטמצם
עומדים בתור למבחני קבלה לאוניברסיטה בסין. הפער מצטמצם
עומדים בתור למבחני קבלה לאוניברסיטה בסין. הפער מצטמצם
(צילום: AFP)
ישראל, אף שאנחנו אוהבים לחשוב על עצמנו כמעצמת הסטארט-אפ, לא מהווה שחקן משמעותי בזירת ה-AI העולמית. דירוג CB Insights של 100 הסטארטאפים המובילים בתחום ה-AI מצא ש-65 מהם נמצאים בארה"ב, שמונה בבריטניה, שמונה בקנדה, שישה בסין ורק שלושה בישראל. דו"ח אחר דירג את ישראל במקום ה-20 בעולם מבחינת ההיערכות הממשלתית לקידום AI. המספרים האלה עומדים בניגוד משווע ליומרה של גורמים בישראל להגיע לנתח שוק של עשרה אחוזים ויותר מהשוק העולמי.
המדיניות הממשלתית הישראלית תקועה. אחרי הוועדה לקידום תעשיית הבינה המלאכותית בישראל בראשות הפרופסורים יצחק בן ישראל ואביתר מתניה, ואחרי הוועדה לתשתיות הבינה המלאכותית בראשות ד"ר ארנה ברי, ואחרי הוועדה לאתיקה ורגולציה של הבינה המלאכותית בראשות פרופ' קרין נהון, נותרנו עם שורת של המלצות שטרם אושרו בממשלה.
השבוע נערך כנס הבינה המלאכותית של אוניברסיטת תל אביב, עם אלפי משתתפים בזום מ-75 מדינות בעולם. לבינה המלאכותית הישראלית, שמשולבת באבטחת מידע, יש כנראה שם טוב בעולם. באירוע הזה הכריזה האוניברסיטה על הקמת מרכז רב-תחומי לבינה מלאכותית ומדעי הנתונים בראשות פרופ' מאיר פדר, שמטרתו להכשיר דור חדש של חוקרים ומומחים. פרופ' בן ישראל אמר בפתיחת הכנס: "התוכנית האסטרטגית הלאומית שהתבקשנו להכין בתחום הבינה המלאכותית הוגשה לראש הממשלה. מדינת ישראל חייבת להיות בעמדת הובלה עולמית בתחום".
10 צפייה בגלריה
פרופ' יצחק בן ישראל
פרופ' יצחק בן ישראל
פרופ' יצחק בן ישראל
(צילום: א.מ.ת)
בן ישראל אומר שהוועדה בראשותו המליצה להתמקד בתחומי הבריאות, החקלאות, התחבורה, הביטחון ובמגזר השירותים לציבור, כולל השירותים הממשלתיים לאזרח. ועדת ברי המליצה על הקמת תשתית מחשוב-על, עידוד מו"פ בתחומים מסוימים כמו AI שקורא עברית, הכשרת כוח אדם ורכישת ציוד מתקדם לאקדמיה. תקציב הפרויקט המוצע: 5.26 מיליארד שקל בחמש שנים, מתוכו 500 מיליון שקל עוד השנה.
ד"ר אביב זאבי, סמנכ"ל תשתית טכנולוגית ברשות החדשנות ומי ששימש מרכז ועדת ברי, אומר שהוועדה התאימה את ההמלצות לצרכים המשתנים ללא הרף. כך למשל יינתנו פחות תקציבים ל-AI בתחום המחקר הביולוגי ובתחום השיווק, פשוט כי הם נהנים מתקציבי הון סיכון פרטיים.
למה בכלל הממשלה צריכה להתערב בתחום הבינה המלאכותית?
"אנחנו לא יורים באפלה, הסתכלנו לתוך הנתונים כדי לראות באילו דברים אנחנו צריכים להתערב ובאילו. למשל אתה לא צריך להזרים עוד כסף לחברות הזנק לפתוח כלים של בינה מלאכותית כי יש כבר מספיק כסף ומספיק חברות בתחום. אבל יש דברים שלא עובדים היטב, למשל האקדמיה שמגיבה לאט לצורכי השוק, אין מספיק חוקרים ודוקטורנטים ויש הרבה פחות מחקר פורץ דרך, וחלק גדול מהחוקרים כבר מועסקים על ידי חברות, ולצערנו לא על ידי החברות הנכונות. אנחנו מסתכלים על כשלי שוק בתשתיות, ברגולציה, באסטרטגיה".
מה הסיכוי שנראה שחרור של תקציבים ממשלתיים שמניעים את ה-AI הישראלי?
פרופ' בן ישראל: "נתקענו עם בחירות ואז הקורונה ואז בחירות שוב. אני מחכה שזה יעבור. אני מקווה שתוך שבועות ספורים הממשלה תאמץ את ההמלצות ותאפשר לשחרר את צווארי הבקבוק. אנחנו מדינה יחסית קטנה ויכולים להתקדם במהירות אם נשחרר את צווארי הבקבוק".