האם ההתלהבות לאמץ במהירות בינה מלאכותית בעסקים, ופיטורי עובדים נרחבים, מביאים באמת לחיסכון משמעותי בתעשיית הטכנולוגיה? לפי סקר חדש של חברת רואי החשבון KPMG - אחת מארבע חברות ראיית החשבון והייעוץ הגדולות בעולם - מספר עצום של מנהלי תאגידים בינלאומיים מתמודדים בימים אלה עם "הלם חשבונות" שהם מקבלים על שימוש מוגבר בבינה מלאכותית.
להחליף הון אנושי ב-AI עשוי להתברר כהחלטה יקרה יותר משימור העובדים
(צילום: shutterstock)
מתברר, שאם בעבר נהגו חברות הבינה המלאכותית לסבסד את מחיר מודלי השפה הגדולים שלהם באמצעות חוזים שכללו מחירים שנקבעו מראש - העלייה בעלויות כוח החישוב העצום הנדרש בחוות השרתים כדי להריץ את ביצועי הבינה המלאכותית, משנה כיום את כל מגזר הטכנולוגיה וגורר עליית מחירים דרמטית.
רק לפני כמה חודשים מנכ"לים עוד הכריחו את עובדיהם להשתמש בבינה מלאכותית ככל האפשר למשימות כמו קידוד, בתופעה שאף זכתה לכינוי "טוקן-מקסינג". אמזון החלה אפילו לדרג עובדים לפי מספר ה"טוקנים" של AI שהם עושים בהם שימוש, כאילו הם מתחרים במשחק וידאו, עד שגילתה שחלקם מפעילים סוכני בינה מלאכותית למשימות חסרות תועלת רק כדי לשפר את הישגיהם; מטא עודדה שימוש מוגבר בבינה מלאכותית של עובדיה בכך שהתייחסה אליו בהערכות הביצועים שלהם.
כעת כולם מתחילים להסס: אחרי שעובדיהם כבר התמכרו לכלי קידוד מבוססי AI, מתברר שעלויות השימוש בטכנולוגיה יוצאות משליטה.
דוח KPMG, שפורסם לראשונה על-ידי ה-Register הבריטי, מאתרי החדשות והטכנולוגיה הפופולריים בעולם, סקר 2,145 מנהלים בכירים מ-20 מדינות, ומצא כי 29 אחוזים מהם הופתעו מהעלויות הגוברות הקשורות לבינה מלאכותית. ובמילים אחרות – לפחות שליש מהמנהלים הבכירים בעולם נסחפו בהייפ הבינה המלאכותית בלי לתכנן מראש איך להשתמש בה בצורה יעילה ומושכלת – מציאות שהולכת ומתבהרת עכשיו, "כשהמונה פועל".
מנהל באנבידיה הודה לא מכבר, שהוא מוציא על עלויות AI עבור צוות המחקר שלו יותר משהוא משלם לעובדים עצמם. ב"אקסיוס" דווח על חברה לא מזוהה, שבזבזה 500 מיליון דולר בחודש אחד על דמי שימוש ב"קלוד" כיוון שפשוט לא הטילה על העובדים מגבלות שימוש ברישיונות. ומחקר חדש מצא, מצא שהעסקים "המבוססים ביותר על AI" מוציאים כ-7,500 דולר לעובד מדי חודש על בינה מלאכותית.
ממצאי הדוח מדגישים את החשד, לפיו מספר מדאיג של מנהלי חברות בעולם התייחסו עד כה לבינה מלאכותית כ"פיתרון להחלפת דברים" – עובדים למשל - בלי תכנון מושכל, בלי להבין את כל המשמעויות, ובניתוק מן המציאות.
לפי ה-Register, חוסר ההבנה של המנהלים ב"כלכלת הבינה המלאכותית" – תחום חדש, שטרם צבר ותק וניסיון - מהווה כיום מכשול מרכזי להטמעה מוצלחת שלה במקומות עבודה. "ככל שמודלי תמחור מבוססי שימוש (בניגוד לתמחור שנקבע מראש – י.ו) הופכים לנפוצים יותר - ארגונים רבים מתחילים עכשיו לבנות את היכולות הנדרשות לחיזוי, ניטור וניהול יעיל של ההוצאות בתחום ה-AI", כותבים מחברי הדו"ח.
החדשות הרעות הן, טוען האתר, שהמצב הזה יצר שוק פיננסי עולמי, שלפי מדדים מסוימים נראה גרוע יותר מהתקופה שלפני השפל הגדול.
הבינה המלאכותית — או ליתר דיוק המיתוס סביבה — מיושמת כיום בעולם גם ככלי משמעתי במקומות עבודה: בגלל החשש לאבד בגללה את מקומות עבודתם, עובדים רבים חוששים להתמקח על שכר והטבות. מנהלים רבים נעזרים בה לא רק כהצדקה לפיטורים נרחבים, אלא גם להרתעת עובדיהם.
