רצף המשברים סביב ביל גייטס מוביל לזעזוע עמוק בארגון שלו. מנכ"ל קרן גייטס, מארק סוזמן, הודיע על פיטורי ענק של עד 500 עובדים עד סוף העשור, לצד פתיחת חקירה חיצונית שתבחן את קשרי הקרן עם עבריין המין המורשע ג'פרי אפשטיין.
ההודעה הדרמטית, שנמסרה ישירות לצוות, מטילה צל על עתיד המוסד שנחשב לארגון הפילנתרופי הפרטי הגדול בעולם ומפעיל מיזמי ענק ברחבי העולם ובישראל. היא ממחישה את עוצמת הטלטלה שעובר מייסד מיקרוסופט לקראת התייצבותו הצפויה לשימוע בקונגרס בעקבות קשריו עם אפשטיין.
3 צפייה בגלריה
באחוזתו של ג'פרי אפשטיין במנהטן בשנת 2011, משמאל לימין: ג'יימס אי. סטיילי, אז בכיר ב-JPMorgan; שר האוצר האמריקאי לשעבר לורנס סאמרס; אפשטיין; ביל גייטס; ובוריס ניקוליץ', ששימש כיועץ המדעי של קרן גייטס
(רשתות חברתיות)
המהלך המתוכנן יכלול קיצוץ של כ-20% ממצבת כוח האדם הנוכחית, העומדת על 2,375 משרות. מטרת הקיצוץ הרשמי היא להגביל את ההוצאות התפעוליות לסכום מקסימלי של 1.25 מיליארד דולר בשנה.
סוזמן הסביר לעובדים במזכר פנימי כי מדובר ב"תקופה מאתגרת עבור הארגון במובנים רבים", והדגיש את "החשיבות הקריטית של נקיטת צעדים כואבים כעת". צמצום המשרות יתבצע בשלבים, כאשר מאתיים התקנים הראשונים יבוטלו עד סוף שנת 2027. בנוסף לפיטורים, הארגון בוחן צמצום משמעותי בהוצאות על נסיעות וסעיפים תקציביים נוספים.
פרשת אפשטיין לא מרפה
עננת הפרשה סביב ג'פרי אפשטיין ממשיכה כאמור להעיב על המוניטין של הארגון. משרד המשפטים האמריקאי שחרר בחודש פברואר למעלה משלושה מיליון מסמכים אישיים המעידים על תיאום וקשר שוטף בין גייטס לאפשטיין, שהתקיימו כולם לאחר הרשעתו של האחרון בעבירות מין בשנת 2008.
המסמכים כוללים יומני פגישות וחושפים התכתבויות על ניהול קשרים מחוץ לנישואים, וכן חיפוש טיפול תרופתי למחלת מין שגייטס לקה בה אחרי מפגש מיני, ללא ידיעת אשתו דאז, מלינדה.
גייטס כאמור צפוי להופיע בתחילת יוני בפני ועדת הפיקוח של בית הנבחרים למתן עדות רשמית בנושא. במהלך כינוס עובדים של הקרן, הוא התנצל על הקשר עם אפשטיין אותו כינה "טעות עצומה", והודה כי "הייתי די טיפש בזה שביליתי בחברתו" עם זאת, הוא הכחיש בתוקף מעורבות בפשעי המין של אפשטיין ואמר למשתתפים: "לא עשיתי שום דבר לא חוקי. לא ראיתי שום דבר לא חוקי".
3 צפייה בגלריה
ביל גייטס עם אישה שפניה הושחרו בתמונה שנחשפה ממסמכי אפשטיין
(צילום: House Oversight Democrats)
החקירה החיצונית על קשרי הקרן ואפשטיין הושקה באופן רשמי בחודש מרץ, בגיבויו המלא של גייטס ושל חברי הדירקטוריון העצמאיים. הבדיקה מתמקדת בהערכת המעורבות ההיסטורית של עובדי הארגון עם איש הפיננסים המנוח, ובבחינת המדיניות הנוכחית לאישור שותפויות.
הקרן הודתה שקבוצה קטנה של עובדים נפגשה עם אפשטיין לאחר שהבטיח לגייס משאבים למען תחום הבריאות העולמית, אך הבהירה שמעולם לא הוקמה קרן משותפת ולא הועברו אליו כספים.
זהות החוקרים החיצוניים לא פורסמה, אך ההנהלה מצפה לקבל עדכון ראשון על הממצאים במהלך הקיץ. הקרן מסרה באופן רשמי כי היא "מצרה על כך שעובדיה באו במגע עם אפשטיין בכל דרך שהיא".
התורמים הגדולים נוטשים
התפתחויות אלו משפיעות גם על התורמים הגדולים של הארגון. המיליארדר וורן באפט, שהעביר לקרן כמעט 43 מיליארד דולר מאז 2006, רמז בפומבי כי ייתכן שיעצור את תרומותיו העתידיות לקרן.
באפט, שנחשב עד לאחרונה לחבר קרוב של גייטס, הודה כי לא שוחח עמו מאז נחשפו הפרטים, והוסיף כי ישנם דברים רבים אודותיו שלא היה מודע עליהם בעבר. הוא הבהיר כי הוא ממתין לראות כיצד יתפתחו הדברים עם פרסום מסמכי משרד המשפטים והדיונים בקונגרס.
במקביל מלינדה פרנץ'-גייטס, גרושתו של גייטס, שעזבה את הדירקטוריון, ציינה כי לבעלה לשעבר "יש עדיין שאלות רבות שעליו להשיב עליהן" בנוגע לקשרים שקיים עם אפשטיין.
הארגון מחזיק כיום בקרן צמיתה בשווי 86 מיליארד דולר ומתמקד בבריאות ופיתוח גלובלי, בדגש על יבשת אפריקה. עם זאת, גייטס קיבל החלטה להביא לסיום הפעילות של הקרן ביום האחרון של שנת 2045.
גייטס הצהיר במאי האחרון כי בכוונתו לחלק את מרבית הונו, המוערך בכמאתיים מיליארד דולר, במהלך עשרים השנים הבאות. הוא הסביר כי ישנן יותר מדי בעיות דחופות בעולם מכדי להחזיק במשאבים אדירים לאורך זמן. הוא ציטט את התעשיין האמריקאי המנוח אנדרו קרנגי ואמר כי "אדם שמת כה עשיר, מת בחרפה", והבהיר כי אינו רוצה שיגידו עליו שמת עשיר.
במקביל לזעזועים בצמרת ובכוח האדם, הפעילות של הקרן בישראל נמשכת. היא העניקה בעבר עשרות מענקים לגופים כמו האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן, בר אילן, הטכניון, בית החולים שיבא ואוניברסיטת תל אביב - בעיקר בנושאי בריאות עולמית, מלריה, תזונת ילדים ומחלות זיהומיות.
לפני פחות מחצי שנה העניקה הקרן 2.5 מיליון דולר לחברת Converge Bio מתל אביב, לפיתוח יכולת גנומית מבוססת בינה מלאכותית לזיהוי תכונות של עמידות לחום וליובש בגידולים חקלאיים.
קודם לכן העניק הארגון מענק על סך 1.4 מיליון דולר לאוניברסיטת בן גוריון בנגב, במטרה לסייע במאמץ העולמי להכחדת נגיף הפוליו. המחקר, בהובלת פרופ׳ תומר הרץ, מתמקד בפיתוח דרכים חדשות למדידת תגובת מערכת החיסון לנגיף.
הבחירות האלה משתלבות במטרה המרכזית של הקרן לקדם חדשנות רפואית שתציל חיי אדם במדינות מתפתחות, פעילות שצפויה להימשך במתכונת מוגברת עד לסגירתה הסופית של הקרן.
