מצטרפת אירופאית ראשונה לגל החקיקה ששוטף את העולם: הפרלמנט בפריז אישר השבוע חוק תקדימי, שהופך את צרפת למדינה הראשונה באיחוד האירופי האוסרת באופן גורף את הגישה לרשתות חברתיות לילדים ובני נוער מתחת לגיל 15.
המהלך, שקודם על ידי הנשיא עמנואל מקרון כספינת הדגל של סוף כהונתו, ייושם בשני שלבים: החל מראשית ספטמבר ייחסם רישום של משתמשים חדשים, ועד ינואר 2027 ייסגרו כליל פרופילים קיימים של קטינים בפלטפורמות כמו טיקטוק, אינסטגרם וסנאפצ'ט. במקביל יורחב גם איסור השימוש בסמארטפונים בבתי הספר התיכוניים.
ניסוי חברתי וטכנולוגי
בעוד השרה לעניינים דיגיטליים, אן לה הננף, הצהירה כי הלוח הזמנים ריאלי בשל זמינותן של טכנולוגיות אימות גיל, החוק הצרפתי מציב את אירופה בפתחו של ניסוי חברתי וטכנולוגי ענק. ההחלטה הצרפתית מצטרפת למגמה עולמית שמנסה לבלום את השפעותיהם של האלגוריתמים הממכרים על בריאות הנפש של צעירים.
באוסטרליה כבר נכנס לתוקף בסוף השנה שעברה חוק דומה המטיל קנסות כבדים על חברות המאפשרות לילדים מתחת לגיל 16 להחזיק בחשבון (לא בהצלחה מרובה יש לומר); בארצות הברית, מדינות כמו פלורידה ויוטה העבירו חוקים המטילים מגבלות חריפות על גישת קטינים לפלטפורמות; וגם בקנדה דנים בימים אלו בהצעת חוק חדשה שתגביל את הגישה של ילדים לרשתות.
בבריטניה (שלא חלק מהאיחוד האירופי משנת 2020) מיושם חוק בטיחות ברשת המטיל אחריות משפטית על מנהלי החברות, וגם בישראל שבים ועולים בכנסת דיונים סביב הגנת קטינים במרחב הווירטואלי, אך לרוב ללא ה"שיניים" הנדרשות לפיקוח אפקטיבי.
כך או כך, האתגר הגדול של המהלך אינו חקיקתי אלא טכנולוגי. גם בשנות התשעים ובתחילת שנות ה-2000 ניסו להגביל גישה לילדים באמצעות אימות גיל שהתבסס על תיבת סימון של "אני מעל גיל 18" או הזנת תאריך לידה, אך המנגנון כידוע לא באמת עבד וכל ילד בן שש למד לעקוף אותו תוך שניות.
בהמשך נוסו מודלים של אימות באמצעות כרטיסי אשראי או הצלבת נתונים מול מאגרי אשראי ממשלתיים, אך אלו יצרו פגיעה קשה בפרטיות.
רשתות חברתיות
(Getty Images)
היום, הטכנולוגיה העדכנית המיועדת ליישום האיסור מתבססת על שני אפיקים מרכזיים: סריקות פנים ביומטריות המנותחות על ידי בינה מלאכותית להערכת גיל, וארנקים דיגיטליים ממשלתיים. טכנולוגיה זו מאפשרת למשתמש להוכיח לפלטפורמה שהוא מעל גיל 15 מבלי לחשוף את שמו, תאריך לידתו המדויק או מסמך הזיהוי שלו.
עם זאת, הספקנות בתעשייה חוגגת. המבקרים מצביעים על כך שכל מנגנון טכנולוגי שיושת על המשתמשים ייתקל במהירות בפתרונות מעקף פשוטים, החל משימוש ברשתות פרטיות וירטואליות (VPN) המציגות את המשתמש כאילו הוא גולש ממדינה אחרת, וכלה בהסתמכות על זהויות של אחים בוגרים או הורים.
מעבר לכך, דרישת האכיפה מטילה על הפלטפורמות אחריות לאסוף נתונים זיהויים רגישים עוד יותר על מיליוני אזרחים, מה שמייצר מאגרי מידע מפתים עבור האקרים ופוגע בזכות לפרטיות.
