מבקר המדינה התריע, ועדת נגל הזהירה, אבל עכשיו דירוג בינלאומי חושף מצב לימודי הבינה המלאכותית בישראל: האוניברסיטאות בישראל מפגרות בתחום ומדורגות נמוך מאוד בהשוואה לעולם. ואולי זו הסיבה למצבו העגום של ההייטק הישראלי בתחום ה-AI בעולם.
רק 3 מתוך 1,000 נכנסו לדירוג
לפי נתוני דירוג שנגחאי לנושאי מחקר (GRAS) שאנחנו מביאים כאן, רק שלוש אוניברסיטאות בישראל נכנסו לדירוג 1,000 האוניברסיטאות המובילות בעולם בתחום הבינה המלאכותית: הטכניון, שמדורג בין 100 ל-150 בעולם, אוניברסיטת תל אביב שמדורגת בין 200 ל-300, ואוניברסיטת בן גוריון בנגב, שמדורגת בין 300 ל-400. האוניברסיטה העברית, מכון וייצמן ושורה של מוסדות השכלה גבוהה ישראלים נוספים לא הצליחו להיכנס לרשימה בכלל.
דירוג שנגחאי נחשב לדירוג האוניברסיטאות המוביל בעולם והאוניברסיטאות עושות מאמצים רבים כדי להיכלל בו במקומות גבוהים, וחלקן אף מצליחות. המדד נחלק לדירוג כללי ולדירוג של תחומי הלימוד השונים.
כך למשל הטכניון מדורג במקום ה-21 בעולם בהנדסת חלל ותעופה, במקום ה-43 בהנדסת חשמל, ובדירוג הכולל הוא ממוקם במקום ה-97 בעולם. האוניברסיטה העברית מדורגת במקום ה-15 בעולם במתמטיקה, במקום ה-16 בתקשורת, ובדירוג הכולל במקום ה-88 בעולם.
מכון ויצמן מדורג במקום ה-38 במתמטיקה ובדירוג הכולל במקום ה-71 בעולם. על רקע זה בולט עוד יותר המיקום הנמוך של האוניברסיטאות הישראליות בתחום ה-AI – כולן מתחת ל-100 המובילות בעולם וחלקן כלל לא נכללות בדירוג.
"בעיה רצינית לישראל"
בטכניון גאים בכך שהם המוסד המוביל בישראל ב-16 תחומי מחקר שונים, אבל מודים שבתחום הבינה המלאכותית יש בעיה. פרופ' דני רז, הדיקן היוצא של הפקולטה למדעי המחשב וכיום משנה בכיר לנשיא הטכניון, אומר בשיחה עם ynet: "יש פה בעיה רצינית למדינת ישראל בגלל ההישענות הגדולה מאוד על משאבי מחשוב. אנחנו נהיה במקום אחר אם נקבל את התקציבים המתאימים.
"חשוב להבין שהמיקום שישראל נמצאת בו היום הוא בזכות חוקרים מצוינים, שנאלצים להתמודד עם בעיה ומחסור באמצעי מחשוב. בעולם, חברות כמו אנבידיה, מטא, גוגל וכו' מחזיקות במרכזי נתונים ענקיים, אבל הנגישות של משאבים כאלה לחוקרים ישראלים היא מאוד בעייתית בגלל עלויות מאוד גבוהות".
מי שאחראית לרמת הלימודים האקדמית בישראל היא המועצה להשכלה גבוהה, ובתוכה הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) שאחראית על תכנון, פיתוח ותקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה.
יו"ר ות"ת, פרופ' עמי מויאל, אומר שעם כניסתו לתפקיד באוגוסט השנה זיהה "כשל ברמת התשתיות" והוא פועל כדי לתקנו. בשיחה עם ynet הוא מגלה כי במסגרת חוק ההסדרים, שאושר בשבוע שעבר, הוחלט להקציב 1.3 מיליארד שקל לתחילת הקמתו של מחשב-על אקדמי חדש, בהיקף 1,000 שבבי GPU שיתחילו לעבוד כבר השנה. מדובר בתוכנית חמש-שנתית שבסופה יעמוד לרשות האקדמיה בישראל מחשב-על בהיקף של 5,000 שבבי AI.
"מיום כניסתי לתפקיד הבנתי שיש לאקדמיה הישראלית מרכזי נתונים מאוד קטנים, וכל אוניברסיטה קונה לעצמה משאבים באופן עצמאי. אני כבר ארבעה חודשים עובד על זה ביחד עם אגף התקציבים, רשות החדשנות ולאחרונה גם עם ראש מטה ה-AI במשרד ראש הממשלה ועם האוניברסיטאות, ואני שמח על ההישג. אנחנו כבר ערוכים פרקטית לזה שבינואר יהיו משאבים לרשות החוקרים", הוא אומר.
לדבריו, כדי לשפר את מעמדה של האקדמיה הישראלית בתחום ה-AI, נדרשים מאמצים להגדלת מספר החוקרים והמרצים: "המשאב השני שצריך ב-AI הם אנשים - חוקרים מובילים בתחום.
"ברגע שיהיו תשתיות, לחוקרים הקיימים יהיה יותר קל, וגם לחוקרים נוספים יהיה יותר קל להיכנס לתחום. צריך להכשיר תוספת של מדענים ולתת אוריינטציה ל-AI ולמידת מכונה לכל הסטודנטים". לדבריו תוכניות "אור" ו"בראשית" להשבת מדענים לישראל הצליחו להחזיר 22 מדענים בשנה הנוכחית, ולהערכתו תוספת משאבי המחשוב תמשוך עוד הרבה יותר חוקרים בשנה הבאה.
מויאל מוסיף: "אני עוסק בתחום AI ולמידת מכונה כבר הרבה שנים ויש לי הרבה קולגות בארה"ב, ועם הזמן הם כולם עברו לתעשייה. אם אנחנו לא נשכיל ליצור תשתיות מחקר, משאבים ויכולות מחקר באקדמיה, תהיה לנו את אותה בעיה. יש היום מאבק בינלאומי גדול על טאלנטים בין אקדמיה לתעשייה, וגם בין אזורים גאוגרפיים ומדינות".
מצעד האיוולת
ההשקעה במחשב על חדש לאקדמיה רק ממחישה את מצעד האיוולת שמתנהל בישראל בנושא ה-AI. רק בחודש מאי האחרון השיקו רשות החדשנות ומשרד החדשנות והמדע את מחשב העל הישראלי הראשון בהשקעה של 160 מיליון שקל.
קבוצת נביוס, שזכתה במכרז להקמתו, תשקיע 340 מיליון שקל נוספים. המטרה המוצהרת של הפרויקט הייתה להגדיל את זמינות כוח העיבוד לחוקרים ולחברות בישראל. שרת החדשנות והמדע גילה גמליאל אמרה אז: "אנחנו בונים תשתית עצמאית וחדשנית שתאפשר לישראל לא רק להתמודד עם אתגרי העשור הבא - אלא להוביל אותו".
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות אמר אז: "מדובר ברגע מכונן: מחשב העל שיקום כאן בישראל יאפשר לכל חוקר, יזם וחברה גישה לכוח חישוב מהשורה הראשונה". אבל מתברר שההשקעה הזו לא מתקרבת אפילו לצרכים האמיתיים של החוקרים.
"זה פרויקט להקמת דאטה סנטר קטן של 2,000 שבבים, במסגרתו מוקצים לאקדמיה 300 שבבים", אומר פרופ' מויאל, "אני טענתי כבר אז ש-300 זה כלום ושום דבר. אם אני מריץ מודל AI גדול אחד, צריך מאות שבבים למספר חודשים. הכמות שניתנה מספיקה אולי לחוקר אחד רציני. אי אפשר להגיע רחוק עם זה".
פרופ' רז מסכים: "הפרויקט ייתן לנו יותר משאבי מחשוב יותר ממה שיש לנו היום, אבל הוא לא יביא אותנו לאותה כמות ה-GPU שיש לסטודנט בסטנפורד או ב-MIT. אז יש התקדמות אמנם, אבל הדרך לשם עדיין ארוכה".
חשוב להבין - חוות השרתים של חברות ה-AI הגדולות מגיעות להיקפים של 100,000 שבבי AI ואפילו יותר. עם זאת, גם 1,000 שבבים זו התחלה מבטיחה לאקדמיה בישראל. "עכשיו, עם הכסף שקיבלנו כדי להגיע ל-5,000 שבבים, ועם מפת דרכים מאוד מסודרת, לחוקרים בישראל יהיו מאות שבבי GPU זמינים כבר בינואר-פברואר, ועד סוף השנה הבאה כבר יהיו 1,000", אומר מויאל.
הרבה וועדות, מעט החלטות
דו"ח מבקר המדינה שפורסם השנה מתאר שורה של כשלים ממשלתיים שהובילו להידרדרות של ישראל בכל מדדי ה-AI בעולם. בין אותם כשלים ניתן למצוא מתן עדיפות נמוכה לנושא, תקצוב נמוך, פיזור סמכויות ופוליטיזציה.
אבל אם יש תחום שישראל מצטיינת בו, זה בהקמת וועדות לבחינת נושא ה-AI. ב-2020 הגישה את מסקנותיה ועדת "המיזם הלאומי למערכות נבונות בטוחות" בראשות פרופ' יצחק בן ישראל ופרופ' אביתר מתניה. ממשלת נתניהו לא דנה בהן כלל. בהמשך הוקמה "ועדת בינה מלאכותית ומדעי הנתונים" בראשות ד"ר ארנה ברי, שהמלצותיה יושמו על ידי ממשלת בנט, אך הן לא הביאו להישגים ישראלים בולטים.
דו"ח מבקר המדינה שפורסם השנה מתאר שורה של כשלים ממשלתיים שהובילו להידרדרות של ישראל בכל מדדי ה-AI בעולם
באוגוסט האחרון הגישה את המלצותיה "הוועדה הממשלתית להאצת תחום הבינה המלאכותית", בראשותו של פרופ' יעקב נגל. בין ההמלצות: הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, הקמת מחשב-על לאומי בהיקף 60,000 שבבי AI (בעלות של קרוב ל-20 מיליארד שקל) בתוך שנתיים-שלוש, השקעה בהון האנושי כולל השבת טאלנטים מחו”ל והגדלת השקעות המדינה ל-5 מיליארד שקל בשנה. אך האם תהיה ממשלה בישראל שתקציב את הסכומים הנדרשים על פי ההמלצות האלה, זו כבר שאלה אחרת.
לא הכל שחור
הכל מסכימים, שתשתית מחשוב אינה מספיקה כדי לשפר את לימודי ה-AI בישראל, ושנדרשים הרבה יותר מרצים, חוקרים ומהנדסי AI. מבקר המדינה פרסם דו"ח מיוחד ממנו עלה שהאוניברסיטאות בישראל לא מכשירות מספיק מומחי AI והפערים בין הצרכים להיצע מגיעים לאלפי עובדים.
פרופ' יואב שוהם מאוניברסיטת סטנפורד, יו"ר הוועדה המדעית של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ומנכ"ל ומייסד משותף של חברת ה-AI הישראלית AI21 Labs, אומר בשיחה עם ynet: "דירוגים כמו שנגחאי לא באמת משקפים את המעמד היחסי של ישראל, אבל זה לא אומר שאין מקום לשיפור משמעותי.
"בישראל יש 80-70 חוקרים בתחומי הליבה של AI, יש כאלה שאומרים 120. זה לא מספר גבוה, זה בערך מספר חוקרים שיש בסטנפורד בתחום. ישראל תמיד הייתה קטנה בכל תחום, אבל בתחומים מסוימים היא הצליחה מעל המשקל היחסי שלה. גם ב-AI זה ככה, אבל צריך להגדיל את הנפח - צריך לפחות להכפיל את מספר הפרופסורים והחוקרים בתחום ה-AI. הגדלת המסה הקריטית כאן, גם ביכולות המחשוב, בהחלט יכולה לשים את ישראל על המפה כמובילה בתחום ה-AI".
יש גם טענה שהמדידה של דירוג שנגחאי את תחום ה-AI, שנערכת בפעם הראשונה, לא קראה נכון את יכולות האקדמיה הישראלית. למעשה, הדירוג החדש תפס בהפתעה מוסדות מחקר רבים בעולם. בדירוג העולמי מופיעה אוניברסיטת Nanyang מסינגפור במקום הראשון, ובעשיריה הראשונה מדורגות שלוש אוניברסיטאות קנדיות, שתיים סיניות ורק שלוש אמריקאיות, וזאת למרות שתחום ה-AI מובל בבירור על ידי ארה"ב.
פרופ' רז אומר שדירוג ה-AI התבסס על חמישה פרמטרים: סגל עילית, פרסומים בכנסים מדעיים, זכיות בפרסי טיורינג, שיתופי פעולה בינלאומיים במחקר (שבהם הטכניון מדורג ראשון בישראל) וגם פרסומים בכתבי עת מדעיים וציטוטים ממאמרים.
לדבריו, חזית המחקר ב-AI מתנהלת בעיקר בכנסים ולא בכתבי עת, ועל המדד להתאים את עצמו לכך. "אני מאוד שמח שאנחנו מובילים במדינת ישראל, אבל הייתי שם את זה בפרופורציה - אם הם לא מכניסים את המשקולות הנכונים במדד, אז זה לא ממש מבטא את המחקר. אני מאמין שבשנה הבאה אתה תראה שונות מאוד גדולה בצמרת ה-AI בעולם".
יש גם טענה שהמדידה של דירוג שנגחאי את תחום ה-AI, שנערכת בפעם הראשונה, לא קראה נכון את יכולות האקדמיה הישראלית
ומה זה אומר לגבי ההייטק?
האם הדירוג הנמוך של האקדמיה הישראלית בתחום לימודי ה-AI עלול להרתיע חברות בינלאומיות מלהקים בישראל מרכזי מחקר ופיתוח בתחום ה-AI או מלהשקיע בחברות AI ישראליות?
פרופ' מויאל: "אני לא יכול לשלול את זה. כשחברה בינלאומית מחליטה איפה להקים שלוחה, היא בוחנת מדענים ובעיקר את המשאב של מהנדסים ובעלי תארים מתקדמים. אם אנחנו לא נהיה בטופ, יכול להיות שזה יוריד לנו את הדירוג. אבל אני ממש מקווה שבשנה הקרובה תהיה תזוזה.
"הממשלה החליטה לאמץ את המלצות ועדת נגל ולהשקיע ב-AI , והוקם מטה ה-AI במשרד ראש הממשלה. נכון שזה לא קשור לות"ת, אבל אנחנו המנוע צמיחה ואם אנחנו נעבוד נכון ומהר, אין סיבה שלא נראה תוצאות".
פרופ' שוהם: "זה שצריכים יותר חוקרים עם יותר משאבים באקדמיה, זה מוסכם. ובוודאי שהמצב הנוכחי משפיע גם על המעמד האקדמי של ישראל וגם על היזמות שיוצאת מהאקדמיה. אבל זה לא מעבר לזה, זה לא שאנשים שעסקו ב-AI עד עכשיו הייתה להם פחות מודעות לפוטנציאל היזמי כאן".
פרופ' רז טוען שבמפגש שקיים הטכניון עם 25 חברות מובילות בישראל, בהן אנבידיה, גוגל ומטא, עלה שיש שביעות רצון מהכשרת הסטודנטים בארץ, עם צורך לשיפור בתחום ה-AI. "זה לא שבגלל מדד שנגחאי אותן חברות לא יפתחו עכשיו סניף בישראל", מסביר רז.
"הם יודעים כמה מוכשרים המהנדסים שיוצאים מפה והם משקיעים כאן למרות שהשכר בישראל לא נמוך. העומק של הבוגרים שלנו ושל פקולטות אחרות טובות בארץ, ימשיך להשאיר אותנו להרבה שנים, כל עוד נוכל להשקיע באקדמיה את מה שצריך", הוא מסכם.
