סיפורה של רוזי, כלבת רחוב שאומצה ממקלט בסידני, אוסטרליה, עשוי להירשם בדפי ההיסטוריה לא רק כסיפור הצלה מרגש, אלא כנקודת מפנה בדרכו של המדע המודרני. כאשר רוזי אובחנה עם סרטן תאי פיטום (Mast Cell Cancer) סופני בשנת 2024, הבעלים שלה, יזם הטכנולוגיה פול קונינגהם, סירב להשלים עם גזר הדין.
במקום להסתפק בטיפולים הווטרינריים הקונבנציונליים שנכשלו, הוא גייס לעזרתו את הבינה המלאכותית כדי לעשות את הבלתי יאומן: לתכנן חיסון mRNA מותאם אישית שילחם בגידולים של הכלבה שלו.
התוצאה הדהימה לא רק את קונינגהם עצמו, אלא גם את בכירי החוקרים באוסטרליה ובעולם - לאחר טיפול בחיסון הניסיוני, הגידולים של רוזי, שהיו בגודל של כדורי טניס, הצטמצמו בחצי תוך שבועות ספורים.
הדמוקרטיזציה של המדע
קונינגהם, מהנדס מחשבים וחלוץ בתחום למידת מכונה, לא הגיע מהביולוגיה, אך הוא הבין שנתונים הם שפה. הוא השתמש ב-ChatGPT כדי לבנות תוכנית עבודה ולפענח נתונים גנטיים מורכבים. הצעד הראשון היה ריצוף ה-DNA של רוזי - תהליך שבו הושווה ה-DNA הבריא של הכלבה לזה של הגידול הסרטני כדי לזהות את המוטציות הספציפיות.
בעזרת אלגוריתמים מתקדמים ותוכנת AlphaFold של Google DeepMind, טכנולוגיה שחוללה מהפכה ביכולת לחזות מבני חלבונים\ הצליח קונינגהם לזהות את ה"מטרות" על גבי התאים הסרטניים. המידע הזה הועבר למכון ה-RNA של אוניברסיטת ניו סאות' ויילס (UNSW), שם המדענים, שהתרשמו מהיסודיות של "מדען האזרח", ייצרו את חיסון ה-mRNA המותאם אישית.
השימוש ב-mRNA לטיפול בסרטן אינו רעיון חדש, אך המקרה של רוזי מייצג את "הדמוקרטיזציה של המדע". בעוד שקונינגהם פעל באופן עצמאי, ענקיות הפארמה נמצאות במרוץ חימוש דומה: למשל חברת "מודרנה" (Moderna) בשיתוף עם Merck נמצאת בשלבים מתקדמים של ניסויים קליניים בחיסון mRNA מותאם אישית לחולי מלנומה. התוצאות מראות ירידה משמעותית בסיכון לחזרת המחלה.
באירופה, חברת BioNTech הגרמנית, שפרצה לתודעה עם חיסון הקורונה, חוקרת עשרות חיסוני mRNA לסוגי סרטן שונים, תוך התמקדות בגידולי לבלב וריאות. בסין חברות ביוטכנולוגיה מקומיות משלבות כלי עריכה גנטית כמו CRISPR עם בינה מלאכותית כדי להאיץ פיתוח תרופות אונקולוגיות, בתמיכה ממשלתית נרחבת.
בישראל ניתן למצוא סטארטאפים כמו Nucleai משתמשים בבינה מלאכותית לניתוח סריקות פתולוגיות כדי לחזות אילו חולים יגיבו טוב יותר לטיפולים אימונותרפיים, בדומה לניתוח הנתונים שביצע קונינגהם או ביולוג'יק, שגם היא משתמשת בבינה מלאכותית לפיתוח תרופות.
טכנולוגיית ה-mRNA, שהפכה לשם שגור בזמן מגפת הקורונה, מבוססת על מחקרים שהחלו כבר בשנות ה-80. החוקרים קטלין קריקו ודרו וייסמן (זוכי פרס נובל) פתרו את הבעיה המרכזית: איך להחדיר את ה-mRNA לגוף מבלי שמערכת החיסון תשמיד אותו מיד.
בהתאם, שילוב בינה מלאכותית בתהליך מקצר זמנים שבעבר ארכו שנים - לחודשים ספורים. לפי המחקרים האחרונים בתחום, היכולת של AI לעבד מיליארדי שורות של קוד גנטי ולמצוא בהן את ה"טעות" (המוטציה) היא המפתח לרפואה מותאמת אישית.
אך למרות ההצלחה המדהימה של רוזי הכלבה, המדענים נותרים זהירים. המכשול העיקרי במעבר שבין חיסון לבע"ח לבין חיסון לבני אדם אינו רק טכנולוגי, אלא גם רגולטורי, והבירוקרטיה הכרוכה באישור ניסויים בבני אדם סבוכה בהרבה מהתהליך שעברה רוזי.
עם זאת, פריצת הדרך של קונינגהם מוכיחה כי השילוב בין נחישות אישית לכלי בינה מלאכותית נגישים יכול לשבור קירות שהיו בעבר בלתי עבירים. רוזי, שחזרה לרדוף אחרי ארנבים בפארק עם פרווה מבריקה ואנרגיה מחודשת, היא ההוכחה החיה לכך שהעתיד של רפואה מבוססת AI כבר כאן.
