גוגל מצאה דרך חדשה להכניס בינה מלאכותית לכיתות הלימוד, גם כשבתי הספר מנסים להרחיק אותה: מוסדות חינוך בארה"ב שיסרבו לאפשר לתלמידיהם להשתמש בכלי AI יאבדו גם את הגישה למנוע החיפוש של גוגל דרך החשבונות הבית-ספריים. ההחלטה, שעליה הודיעה החברה אמש (ג'), הפכה בתוך שעות לעימות פוליטי, כשראש העיר ניו יורק זוהראן ממדאני האשים את גוגל בשימוש בכוחה בשוק החיפוש כדי לכפות את הטכנולוגיה על ילדים.
"גוגל מנסה להשתמש בכוחה המונופוליסטי כדי לדחוף בינה מלאכותית לבתי הספר הציבוריים שלנו", כתב ממדאני ברשת X. "לאף תאגיד לא צריכה להיות הסמכות להכתיב כיצד אנחנו מחנכים את ילדינו. בתי הספר הציבוריים שלנו קיימים כדי לשרת תלמידים, לא כדי להגדיל את שולי הרווח של ענקיות הטכנולוגיה".
"החיפוש וה-AI שלובים זה בזה"
המשמעות המעשית היא שתלמיד שרוצה לחפש מידע לעבודה בהיסטוריה, לשיעורי בית במדעים או למצגת בכיתה, עלול לגלות שגוגל חסום בפניו. במקום תוצאות חיפוש תופיע הודעה מטעם בית הספר שהשירות אינו זמין. ההגבלה נוגעת לחיפוש באמצעות החשבונות שמספקים בתי הספר, לא לחסימת האינטרנט כולו או למנועי חיפוש אחרים.
לכאורה, ההכרזה דווקא נועדה דווקא להרגיע את המתנגדים ל-AI בכיתה. בתחילת 2027 מתכננת גוגל להשבית כברירת מחדל את הגישה לג'מיני, לכלי המחברות שלה, לתכונות הבינה המלאכותית ב-Classroom וגם לחיפוש עצמו בחשבונות תלמידים מגיל הגן ועד סוף התיכון. מנהלי בתי הספר יוכלו לבחור אילו שירותים להפעיל. אלא שיש אפשרות אחת שהם לא יקבלו: להשתמש בחיפוש הרגיל של גוגל בלי תכונות בינה מלאכותית.
גוגל הבהירה לאחר פרסום ההודעה כי אפשר להפעיל חיפוש בלי להפעיל בנפרד את ג'מיני, אבל החיפוש עצמו עדיין יכלול רכיבי AI, ובהם תשובות וסיכומים אוטומטיים שמופיעים מעל הקישורים לאתרים. בית ספר שרוצה למנוע לחלוטין חשיפה לבינה מלאכותית יצטרך לוותר על החיפוש. "החיפוש והבינה המלאכותית שלובים זה בזה באופן עמוק", הסביר כריס פיליפס, סגן נשיא החברה לתחום החינוך.
ההחלטה משמעותית במיוחד לנוכח אחיזתה של גוגל בבתי הספר האמריקניים. מחשבי הכרומבוק שלה נפוצים בכיתות, ותלמידים ומורים משתמשים מדי יום בג'ימייל, במסמכים ובמערכת Google Classroom להגשת מטלות ולניהול שיעורים. לפי נתוני החברה, כ-150 מיליון תלמידים ומורים ברחבי העולם משתמשים ב-Classroom. לכן, מה שעשוי להיראות כשינוי קטן בתפריט ההגדרות, הופך להחלטה שמשפיעה על הרגלי הלמידה של מיליונים.
העימות החל עוד באוגוסט, כאשר גוגל הפעילה אפשרויות של ג'מיני בתוך Classroom בבתי ספר שכבר אישרו שימוש בצ'אטבוט, בעוד שמנהלים ומורים טענו שהחברה הקדימה אותם בקבלת החלטות חינוכיות. בספטמבר הגבילו שתי מערכות החינוך הגדולות בארה"ב, בניו יורק ובלוס אנג'לס, את השימוש בבינה מלאכותית יוצרת במכשירים בית-ספריים. בניו יורק הוחל איסור זמני על כלים הפונים לתלמידים עד כיתה ח', ובלוס אנג'לס הוכרזה הקפאה לשנה.
חשש גלובלי מפגיעה באיכות הלמידה
מאחורי ההתנגדות עומד חשש מוכר להורים גם בישראל: ילדים יכולים לקבל מצ'אטבוט תשובה מוכנה בתוך שניות, במקום לקרוא, להשוות מקורות ולנסות לפתור בעיה בעצמם, כאשר כלי AI עלולים גם להמציא עובדות בביטחון מלא.
בגוגל משיבים שהכלים דווקא יוכלו לשמש מורים לתכנון שיעורים ותלמידים לקבלת עזרה אישית. לשם כך היא מציגה את Guided Learning, מצב "למידה מודרכת" שאמור להוביל תלמיד צעד אחר צעד אל הפתרון במקום להגיש לו אותו.
אלא שגם ההבטחה הזאת כבר מעוררת ספקות. גרסת הצרכנים של "למידה מודרכת" יכולה להפיק למשל חיבור היסטורי מפורט לבקשתך, אף שהמוצר נועד לכאורה למנוע קיצורי דרך כאלה. גוגל טוענת שהגרסה הבית-ספרית, שנבחנת כעת, תכלול מגבלות נוספות ושמורים יוכלו לעיין בתמלילי השיחות של תלמידיהם עם הבוט.
לצד ממדאני, לינה חאן, לשעבר יו"ר נציבות הסחר הפדרלית בממשל ביידן, טענה כי גוגל מנצלת את המונופול שלה בחיפוש כדי לאלץ בתי ספר לאמץ AI. לדבריה, בתי משפט כבר קבעו שהחברה הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים, אך היא אינה משנה את דרכיה.
הסנאטור העצמאי ברני סנדרס הסתפק במילה אחת לתיאור המהלך: "סחיטה". הביקורת חוצה מחנות פוליטיים: שני סנאטורים משני צדי המתרס, הדמוקרט ריצ'רד בלומנטל והרפובליקני ג'וש האולי, דרשו ממנכ"ל גוגל סונדר פיצ'אי הסברים על הסכנות שבהכנסת הבינה המלאכותית לכיתות.
גם בקרב אנשי החינוך יש מי שמברכים על השבתת כלי הבינה המלאכותית כברירת מחדל, אך מתקשים להבין מדוע גוגל מסרבת לספק חיפוש ללא סיכומים שנכתבו בידי מכונה.
גוגל מצדה מתעקשת שהיא מעניקה לבתי הספר "יותר אפשרויות בחירה, לא פחות", ומבטיחה לעדכן את החיפוש כך שהבינה המלאכותית תסייע לתלמידים להבין את הדרך לתשובה במקום לספק אותה מיד. אלא שלפחות אפשרות אחת החברה עדיין מסרבת להציע: שימוש במנוע החיפוש שלה ללא בינה מלאכותית.






