האם השעות הארוכות שעושים הילדים של 2026 מול המסכים באמת פוגעות בבריאותם הרגשית והמנטלית של ילדים? מחקר עדכני, שפורסם בכתב העת JAMA Network Open, מצא שהתשובה כנראה מורכבת משנדמה.
החוקרים, כותבי המאמר, עקבו אחרי ילדים במשך עשור, מילדות מוקדמת ועד גיל ההתבגרות. הם חשפו תמונה מגוונת למדי לגבי האופן שבו סוגים ורמות שונות של שימוש במסך קשורים להתפתחות הפסיכולוגית והחברתית שלהם. מהנתונים עלה כי לא נמצא קשר עקבי בין שימוש מוגבר במסכים לבין התפתחות רגשית, התנהגותית או חברתית ירודה של הילדים - במיוחד לאחר שלתמונה נכנסו משתנים נוספים, כמו תפקוד המשפחה.
מסקנות לא חד משמעיות
בעשרים השנים האחרונות הפכו מכשירים דיגיטליים ומבוססי מסך, כמו טלוויזיות וסמארטפונים, לחלק בלתי נפרד מחיי הילדים - ובמקרים רבים גם מחיי המבוגרים. ההשפעות של החשיפה הנרחבת למסכים אינן חד משמעיות, ולעתים חוקרים שונים מציגים מסקנות שונות. לפי מחברי המחקר הנוכחי, הסיבות לסתירות נובעות בחלק מן המקרים ממדגם קטן מדי של נבדקים, משימוש במתודולוגיות בדיקה שונות, וכן מההבדלים בין שלבים התפתחותיים שונים של הילד.
המחקר ביקש לסגור את הפער הזה באמצעות בחינת הקשרים בין שימוש ממושך במסכים לבין ההתפתחות הפסיכולוגית והחברתית של הילד בשלוש נקודות זמן: בגיל 5, בגיל 10 ובגיל 15 שנים. המחברים גם בדקו האם שימוש במסך בגיל 5 קשור לתוצאות פסיכו-סוציאליות הבאות לידי ביטוי כבר בגילים 10 ו-15.
המחקר בוצע באמצעות ניתוח של "קבוצת לידה" גדולה בסקוטלנד, תוך שימוש בנתונים ממחקר אחר, נאספו בשנים 2009-2010, 2014-2015 ו-2019-2020. הניתוח כלל 3,786 ילדים בגיל 5, 3,126 בגיל 10, ו-2,598 בגיל 15.
שימוש במסך מחוץ לבית הספר דווח על ידי ההורים או על ידי הילדים עצמם. ההתפתחות הפסיכו-סוציאלית הוערכה באמצעות שאלון שהושלם על ידי ההורים. השאלון מודד קשיים רגשיים, קשיי התנהגות, היפראקטיביות, קשיים בקרב בני אותו גיל וציון חברתי. והניתוחים לקחו בחשבון את תפקוד המשפחה וגורמים נוספים, שעשויים להשפיע על התוצאה.
המחברים בנו מדד "ציון קושי" כולל. ציון של 14 ומעלה סווג כ"מעל הממוצע" וכמעיד על סיכון גבוה גבוה יותר לקשיים, וציון של 7 ומטה סווג כ"מתחת לממוצע" - מה שמעיד על סיכון לבעיות חברתיות.
ילדים נרגעים באמצעות שימוש בטאבלט
(צילום: Shutterstock)
הם מצאו, בין השאר, כי השימוש היומי החציוני במסך מחוץ לבית הספר עלה משעתיים בגיל 5 ל-3 שעות בגיל 10. שיעור הילדים שמבלים 3 שעות או יותר ביום מול מסכים היה 25% בגיל 5, ועלה ל-52.4% בגיל 10. בגיל 15, 28.4% מבני הנוער בילו 3 שעות או יותר ביום ברשתות החברתיות ובאפליקציות מסרים.
בגילאי 5 ו-10, לא נמצא קשר בין שימוש במסך לבין קשיים רגשיים או התנהגותיים מעל הממוצע, לאחר שנלקחו בחשבון גם גורמים "משבשים" אחרים. רק ילדים שביצעו פעילות גיימינג גבוהה מאוד נמצאו בעלי סיכויים גבוהים יותר להפרעה נוירולוגית: ילדים שנהגו לשחק במשך 5 שעות או יותר ביום "זכו" בציון 14 ומעלה.
בסך הכל, הממצאים מצביעים על כך שיש צורך בראיות נוספות כדי להגדיר "שימוש בריא" במסך וכדי לפתח הנחיות שמעבר להגבלת זמן המסך בילדות. מחקרים עתידיים בנושא חייבים להתייחס לסוג התוכן, לגיל החשיפה, הסביבה, המכשיר בו משתמשים, ומעורבות ההורים והמטפלים.
עם זאת, מבקרי המחקר טוענים כי גם הוא מוטה. למשל: זמן השימוש במסך דווח על ידי ההורים או הילדים, בעוד שההתפתחות הפסיכולוגית וההתנהגותית הוערכה באמצעות שאלון שמילאו ההורים; והקבוצה הייתה ברובה לבנה, עם ייצוג נמוך לקבוצות מוחלשות ולמשקי בית חד-הוריים.
