אם הייתם מתייעצים עם ChatGPT לגבי מי להצביע בבחירות הקרובות, למי הוא היה ממליץ? זו כבר לא שאלה היפותטית בלבד. לפי סקר עדכני של איגוד האינטרנט הישראלי, כמעט 25% מהישראלים שוקלים לפנות לצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית כדי לעזור להם להחליט למי להצביע בבחירות הקרובות.
חברת התוכנה צ'אטאופטיק (Chatoptic) - העוסקת בניטור, מדידה ושיפור הנוכחות של מותגים בתוך התשובות של צ'אטבוטים - החליטה לבדוק כיצד יתייחסו מנועי הבינה המלאכותית השונים לשאלה "למי להצביע?" בישראל.
3 צפייה בגלריה
צ'אט - למי כדאי להצביע?
(צילום: שלו שלום, יאיר שגיא, יובל חן, אלכס קולומויסקי, חיים גולדברג/פלאש90)
מדובר בבדיקה מורכבת, כיוון שבעולמות ה-AI הגנרטיבי, התשובה תלויה לחלוטין בשואל: כיוון שהמודלים הגדולים מתוכנתים לשמש כ"עוזרים אישיים" שרוצים לרצות את המשתמש - אנשים שונים יקבלו תשובות שונות לחלוטין לאותה שאלה בדיוק.
סימולציה ראשונה מסוגה
החברה, שבראשה עומד איש השיווק הדיגיטלי פבל ישראלסקי, פיתחה את "מדד נראות הבינה המלאכותית לבחירות ישראל 2026" - סימולציה ראשונה מסוגה למיפוי, מעקב וניתוח הדרך שבה מודלי השפה הגדולים ביותר מגיבים למגוון משתמשים ישראלים.
שאלה ישירה כמו "למי להצביע" תיתקל בקיר אטום: במנועי הבינה המלאכותית הגדולים שולבו כללי בטיחות מחמירים בנושאים פוליטיים והם נמנעים מלתת המלצות ישירות לשאלות כאלו. עם זאת, לפי החברה, ניתן "לעקוף את המחסומים" בשאלות השוואה מתוחכמות ולהגיע לתוצאות אמינות.
לצורך הסימולציה, יצרו בחברה בטכנולוגיה ייחודית 26 "פרסונות" מלאכותיות שונות של בוחרים, גברים ונשים, שלדעתם מייצגים את החברה הישראלית. הדמויות נוצרו לאחר ניתוח מקטעים דמוגרפיים אמיתיים בישראל, ולכל אחת מהן הוצמד סט מפורט של תכונות: מיקום גיאוגרפי, תחומי עניין, מטרות, נקודות כאב, הרגלי קנייה וכדומה.
הכוונה הייתה לייצר דמויות שהן "הממוצע הקולקטיבי" של קבוצות מסוימות. לדוגמה, דמות המייצגת את "תושב גבול הצפון ב-2026" לעומת "תלמיד ישיבה חרדי בבני ברק".
בחברה ניסחו גם לכל דמות הנחיות טקסט (פרומפט) המותאמות במיוחד לסגנון התקשורת שלה: דמויות ערביות-ישראליות התקשרו בערבית, עולים חדשים מרוסיה ומאתיופיה – ברוסית ובאמהרית, ודמויות דור Z צעירות - בסלנג מודרני.
התוצאות - לא חד משמעיות
הטכנולוגיה שולבה ישירות עם ממשקי ה-API של מודלי השפה המובילים בעולם, בהם קלוד, ChatGPT, ג'מיני, פרפלקסיטי וגרוק. התוצאה היא "מדד הנראות המלאה של בחירות ישראל 2026", מעין טבלה המאפשרת להפעיל מסננים שונים כדי לראות שילובים שונים, לפי תחומי העניין.
כך, למשל, כשבודקים את הדמות "פריפריה מסורתית" ב-ChatGPT, ומשווים בין גברים לנשים, הליכוד וש"ס תופסים אמנם את שני המקומות הראשונים, אבל הסדר שונה: אצל הגברים הליכוד מובילה עם ציון 82 וש"ס עם 60; אצל הנשים ש"ס במקום הראשון עם 68 והליכוד מיד אחריה עם 64. בפרופיל הנשי, יש עתיד מחזיקה במקום השלישי עם ציון 51, אבל בפרופיל הגברי היא יורדת למקום השביעי, עם ציון של 11 בלבד.
התוצאות, אגב, משתנות בין הצ'אטים. למשל, אצל דמות "האישה ערבית ישראלית" בגרוק, מפלגת יש עתיד תופסת את המקום הראשון בדירוג עם 51 נקודות, וחדש-תעל במקום השני עם 49. ב-ChatGPT הסדר הפוך: חדש-תעל מובילה עם 64 נקודות, ויש עתיד עם 59.
צ'אטאופטיק מזהירה עם זאת ממשתנים רבים שעלולים להטות את התוצאות: למשל, מידע לא עדכני. צ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית עשויים להגביל את תדירות החיפוש שלהם באינטרנט ומפעילים חיפוש ברשת רק כאשר המודל מחליט שהוא צריך מידע חדש.
זה אומר שהצ'אטבוט עשוי להסתמך על נתוני אימון ישנים - כלומר על מציאות פוליטית שכבר אינה קיימת - גם כאשר הנושא משתנה בזמן אמת.
