מבקשים לרכב על הגל ולהקים סטארט אפ בינה מלאכותית שיכבוש את העולם? לפי מומחה הסטארטאפים של גוגל, דארן מאורי, שני סוגים של חברות לא שווים את המאמץ: כאלו שיוצרות "מעטפת" ממשק למודל AI קיים, וכאלו שמציעות גישה ממקום אחד למגוון רחב של מודלים ("אגרגציה").
את הדברים אמר מאורי, שמוביל את ארגון הסטארטאפים הגלובלי של גוגל בכל חברות הבת שלה, כמו גם בחטיבות כמו Cloud ו DeepMind- ו-Alphabet, בראיון שנתן בסוף השבוע לפודקאסט של המגזין TechCrunch.
"לתעשייה כבר אין סבלנות"
עם הקבוצה הראשונה, לדבריו, נמנים סטארטאפים ש"עוטפים" מודלים גדולים קיימים (כמו GPT, קלוד או ג'מיני) בשכבת מוצר או חוויית משתמש כדי לפתור בעיה מסוימת. דוגמה לכך היא סטארט אפ שמשתמש ב-AI כדי לעזור לסטודנטים ללמוד. "אם אתה באמת סומך רק על המודל שיעשה את כל העבודה ועליו בלבד - לתעשייה כבר אין הרבה סבלנות לזה".
במילים אחרות, סטארטאפים כבר לא יכולים לצפות להוסיף רק ממשק משתמש מעל GPT וליהנות מהצלחה, כפי שיכלו, אולי, באמצע 2024, כש-OpenAI רק השיקה את חנות ChatGPT שלה. האתגר כעת הוא לבנות מוצר בר-קיימא בעל ערך בפני עצמו.
לדברי מאורי, גם אגרגטורים של בינה מלאכותית הם תת-קבוצה של "חברות מעטפת": סטארטאפים שמאגדים מספר מודלים גדולים לשכבת ממשק אחת, כדי לנתב שאילתות ביניהם ולאפשר למשתמשים גישה למספר מודלים ממקום אחד.
"תתרחקו מזה", ממליץ מאורי. חברות כאלה, לדבריו, כבר לא זוכות לצמיחה, כי המשתמשים רוצים "קניין רוחני מובנה" כדי להבטיח שהם מנותבים למודל הנכון בזמן הנכון בהתאם לצרכיהם - לא בגלל מגבלות חישוב או גישה מאחורי הקלעים.
כמו בימיו הראשונים של מחשוב הענן
מאורי עבד בעבר שנים רבות ב-AWS (חטיבת הענן של אמזון) ובמיקרוסופט. לדבריו, המצב היום משקף את הימים הראשונים של מחשוב הענן בסוף שנות ה-2000 ותחילת שנות ה-2010, כאשר עסקי הענן של אמזון החלו לפרוח.
גם באותה תקופה קמה קבוצת סטארטאפים ששיווקה את עצמה כנקודת כניסה קלה לעולם ה-AWS, אבל כאשר אמזון בנתה בעצמה את הכלים הארגוניים שלה והלקוחות למדו לנהל בעצמם שירותי ענן ישירות, רובם לא שרדו.
מצד שני, מאורי אופטימי לגבי פלטפורמות "וייב קודינג" - פיתוח עצמי ב-AI ופלטפורמות למפתחים, שנהנים מהשקעות משמעותיות ומושכים לקוחות. הוא גם מצפה לצמיחה משמעותית של חברות שמספקות כלים ללקוחות לפיתוח עצמי ב-AI.
מעבר לבינה מלאכותית, הוא גם סבור שביוטכנולוגיה וטכנולוגיית אקלים חוות עכשיו פריחה, הן מבחינת השקעות הון סיכון והן מבחינת "כמויות הנתונים המדהימות שסטארטאפים יכולים לגשת אליהם כדי ליצור ערך אמיתי בדרכים שלא הכרנו קודם".
