אחרי שה"אקונומיסט" הבריטי כבר השווה את מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, ללהטוטן על חד-אופן, שחייב כל הזמן לזרוק לאוויר כמה שיותר כדורים - מסמכים פנימיים של החברה מלמדים, כי היא צפויה לספוג הפסד כבד של 14 מיליארד דולר בשנת 2026, וכי לא תראה רווחים עד 2029. ההערכה הזו חמורה פי שלושה מההערכות האנליסטים עד כה.
במקביל, לפי פרסום ב-The Information המסתמך על אותם מסמכים - אם לא יחול שינוי כלשהו, ההפסדים הכוללים של OpenAI צפויים להימשך עד סוף 2028, ויסתכמו ב-44 מיליארד דולר.
רק אז, ב-2029, אחרי שלוש שנים, היא תוכל להתחיל לייצר הכנסות עתק בסגנון אנבידיה - כ-100 מיליארד דולר, ורווח של 14 מיליארד. לשם השוואה, בשנת 2025 היו לאנבידיה, המחזיקה במונופול כמעט מוחלט על שוק השבבים ל-AI, הכנסות של כ-130 מיליארד דולר.
מאיפה יגיע הכסף?
לפי ההערכה בחברה, קצת יותר מ-50% מההכנסות בעוד 4 שנים יגיעו מ-ChatGPT, כ-20% ממכירות מודלים של בינה מלאכותית למפתחים, ועוד כ-20% מ"מוצרים אחרים". לא ברור מהם בדיוק ה"מוצרים האחרים", אך ככל הנראה מדובר בכאלה שטרם חדרו לשוק במלואם כמו מחולל הווידאו סורה (Sora), מנוע החיפוש של OpenAI המתחרה בחיפוש של גוגל, עוזרי מחקר בבינה מלאכותית ועוד.
The Information מוסיף במקביל, כי למרות המחסור הנוכחי במזומנים, OpenAI מתכננת להשקיע סכום מדהים של 200 מיליארד דולר עד סוף העשור, 60% עד 80% ממנו באימון ובהפעלת מודלים של בינה מלאכותית.
OpenAI גייסה עד כה ממשקיעיה 60 מיליארד דולר, יותר מכל חברה פרטית אחרת. על-פי הפרסום, בפני המשקיעים החברה מציגה "מדד רווחיות" שלא כולל חלק נכבד מההוצאות הגדולות שלה, בעיקר המיליארדים שהיא מוציאה מדי שנה על אימון מודלים שפתיים גדולים.
לפי מדד זה בלבד, OpenAI צופה כי תהפוך לרווחית כבר ב-2026. רק בשבוע שעבר השלימה החברה סבב גיוס נוסף של 6.6 מיליארד דולר לא רק ממשקיעיה הוותיקים אלא גם ממשקיעים חדשים, כמו סופטבנק, Fidelity ו-MGX.
עם זאת, לפי המסמכים שחושף המגזין, נראה ש-OpenAI "שורפת" הרבה פחות כסף ממה שחשבו בעבר. במחצית הראשונה של השנה, למשל, היא שרפה כ-340 מיליון דולר. אבל ההערכה היא, שהליך שריפת המזומנים עלול להאיץ בצורה חדה בשנים הקרובות. המסמכים מרמזים גם, כי מיקרוסופט מקבלת כיום נתח של 20% מהכנסות OpenAI - גבוה ממה שחשבו בעבר.
ההוצאה הגדולה ביותר: שכר העובדים
ההוצאה התפעולית הגדולה ביותר של OpenAI היא על עובדיה; הוצאות השכר של החברה השנה צפויות להגיע לכ-700 מיליון דולר, לא כולל שכר מבוסס מניות. בשנה הבאה היא מתכוונת להגדיל את מספר העובדים, מה שיכפיל כמעט את ההוצאות ל-2 מיליארד דולר.
אלטמן טוען, כי OpenAI תצליח לצמצם את הוצאותיה בין השאר, כיוון שהמודלים החדשים שלה כבר יהיו זולים יותר לאימון. בחברה סבורים, כי עלות ה"הסקה" (Inference) - השלב שבו המודל כבר סיים את תהליך הלמידה שלו ומתחיל "לעבוד" באמת - יורדת במהירות. בניגוד לשלבי האימון שנדרשו עד כה, שהם כבדים מאוד מבחינת כוח מחשוב - השלב שבו המודל "מסיק" מהי התוצאה הנכונה בהתבסס על מה שלמד בעבר דורש הרבה פחות כוח מחשוב.
מול הלחצים הכלכליים העצומים, החברה אינה יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור. בסוף 2025, כשהתברר כי ג'מיני המתחרה של גוגל מגלה סימני צמיחה מהירים על חשבון ChatGPT, הורה אלטמן לאנשיו להפסיק כל עיסוק אחר ולהתמקד בשיפור הצ'אט.
אלטמן יודע, כי עם כל הכבוד להישגיו המדהימים עד כה - בניגוד לגוגל, אין לו מערכת הפעלה, מנוע חיפוש פופולרי או מערכת הפצה משומנת שיתמכו במוצר שלו; הוא חייב, איכשהו, להמשיך לג'נגל ללא הפסק על תלת האופן, על שפת התהום.
