כמו על חפיסת סיגריות: מדינת ניו יורק תחייב רשתות חברתיות להציג תוויות אזהרה על נזק אפשרי לבריאות הנפש, במיוחד עבור משתמשים צעירים. המושלת קאת׳י הוקול חתמה אמש (ו׳) על החוק והוא מכוון לפייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, רדיט וכל פלטפורמה שמפעילה מנגנונים שמאריכים זמן שימוש, בהם "פיד ממכר", הפעלה אוטומטית של תוכן, גלילה אינסופית, ספירת לייקים, התראות ופושים.
לפי נוסח החוק החדש, האזהרה אמורה להופיע בכל פעם שמשתמש נכנס לפלטפורמה שמוגדרת כממכרת, ולא רק פעם אחת בעת ההרשמה. נאסר להסתיר את האזהרות, והצגתן תהיה בלי אפשרות לדלג עליהן או לעקוף אותן.
התזמון, התדירות ומשך ההופעה של האזהרה ייקבעו בהמשך, והטקסט עצמו ייקבע בידי נציב בריאות הנפש של ניו יורק בהתייעצות עם מומחי בריאות וחינוך, עם סמכות לעדכן את הנוסח מדי שנה.
בדברי ההסבר לחקיקה נכתב כי הרעיון נשען גם על קריאתו של ראש שירותי בריאות הציבור של ארצות הברית בזמנו, ד״ר ויווק מרת׳י, להוסיף תוויות אזהרה לרשתות החברתיות, נוכח "נזקים משמעותיים" לדבריו למשתמשים צעירים.
החוק מצטט הערכה שלפיה בני נוער בגילים 12 עד 15 שמבלים יותר משלוש שעות ביום ברשתות חברתיות מצויים בסיכון כפול לחרדה ולדיכאון, ומוסיף כי נכון לקיץ 2023, זמן השימוש הממוצע בקבוצה הזו מגיע ל-4.8 שעות ביום.
במסמכי ההסבר מופיעה גם הטענה שהגירוי שמייצרות הרשתות מפעיל מרכזי תגמול במוח בדפוס שמזכיר התמכרות לסמים או להימורים, והוקול עצמה משווה שוב ושוב את התוויות לאזהרות מוכרות על טבק, אלכוהול ואריזות שעלולות לסכן ילדים.
האכיפה תתבצע בידי לשכת התובעת הכללית של ניו יורק, לטישיה ג׳יימס. החוק מאפשר לה להגיש תביעות ולבקש פיצויים, כולל קנסות של עד 5,000 דולר לכל הפרה.
החול תקף גם אם החברה עצמה פועלת מחוץ למדינה, כל עוד השימוש מתרחש כולו או חלקו בניו יורק - אבל הוא לא חל כשמשתמש נמצא פיזית מחוץ לגבולות המדינה. לפי נוסח החקיקה, החוק ייכנס לתוקף 180 יום אחרי שהיועצת המשפטית של המדינה תשלים את תקנות האכיפה נדרשות. בחברות מטא, אלפבית, טיקטוק וסנאפ טרם מסרו תגובה.
המהלך מצטרף למגמה רחבה יותר של הידוק הפיקוח על אפליקציות בקרב קטינים. מוקדם יותר החודש אוסטרליה הלכה צעד נוסף קדימה ואסרה על ילדים מתחת לגיל 16 להשתמש באינסטגרם, טיקטוק, יוטיוב, סנאפצ’אט ופייסבוק.
האחריות הוטלה על החברות עצמן, לא על ההורים או הילדים, כשלפי הרגולטור האוסטרלי, פלטפורמות שלא ינקטו “צעדים סבירים” למניעת חשבונות כאלה עלולות להיקנס עד 49.5 מיליון דולר אוסטרלי, בערך 106 מיליון שקלים. מדינות כמו דנמרק ומלזיה הודיעו על כוונה לאמץ מודל דומה, ובאירופה בריטניה, גרמניה וצרפת כבר הגבילו גישה של קטינים לפיצ’רים מסוימים ברשתות.
