מגזין TIME בחר את איש השנה לשנת 2025 , והפעם מדובר בקבוצה של אנשים: "אדריכלי הבינה המלאכותית". זו לא הפעם הראשונה שהמגזין לא בוחר באדם מסוים כאיש השנה, ואין ספק: אם צריך לבחור את האדם שהשפיע הכי הרבה על העולם השנה, הוא יהיה שייך לעולמות הבינה המלאכותית.
מצד שני, קשה לבחור בין מנכ"לי חברות ה-AI הגדולות, שכן לכולם יש השפעה אחת גדולה ומשותפת - הפיכת הבינה המלאכותית לאירוע המשמעותי ביותר של זמננו.
ההזדמנויות המלהיבות והסכנות המטרידות
הבחירה בבינה מלאכותית משקפת את ההתלהבות של כולנו מהיכולות החדשות והכלים החדשים שמעצימים אותנו, ובו בזמן את החרדות שלנו מהסיכונים הגלומים בבינה המלאכותית ומההשפעות השליליות שיש לה בתחומים רבים.
"על כך שהביאו את עידן המכונות החושבות, על כך שהדהימו והדאיגו את האנושות, על כך שטלטלו את ההווה והתעלו מעל האפשרי, אדריכלי הבינה המלאכותית הם איש השנה לשנת 2025 של מגזין TIME", נכתב בציוץ של העיתון בפלטפורמת X.
הבינה המלאכותית נכנסה לחיינו כהרף עין והשתלטה על כל חלקה טובה. אנחנו עובדים עם AI, לומדים עם AI, מחפשים עם AI, מתייעצים איתה בענייני בריאות, מתכננים איתה טיול וקונים איתה בגדים או סמארטפונים. כלי פיתוח מבוססי AI מאיצים באורח חסר תקדים את קצב פיתוח התוכנה ושבבי המחשב בעולם, מה שמאיץ את פיתוח ה-AI עצמו.
בו בזמן כולנו מודאגים מאובדן מקום העבודה, אובדן הפרטיות, סרטוני דיפ-פייק והונאות רשת שלא ניתן לזהות, מהשפעה על בני נוער שמגיעה גם למקרי התאבדות. ומי שממש בעניינים מודאג מהשלב הבא בהתפתחות הטכנולוגיה – הבינה המלאכותית הכוללת, שעלולה להחליט במקומנו ולדעת מומחים גם להכחיד את האנושות.
העורך הראשי של טיים, סם ג'ייקובס, כותב בגיליון החדש: "איש השנה הוא דרך רבת עוצמה למקד את תשומת ליבו של העולם באנשים שמעצבים את חיינו. והשנה, לאף אחד לא הייתה השפעה גדולה יותר מאשר האנשים שדמיינו, תכננו ובנו את הבינה המלאכותית". כתבת השער של העיתון בוחנת כיצד הבינה המלאכותית שינתה את העולם ובהמשך יש ראיונות עם כמה ממי שמוגדרים הארכיטקטים של הבינה המלאכותית.
מכולם יוצא אחד
הגיליון החדש מציג אמנם שמונה אדריכלי AI, אך בכל זאת יש אחד שמוביל את הקבוצה. כתבת השער מתחילה עם ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, חברת השבבים והתוכנה הגדולה בעולם, שמבטיח עושר גם למדינות. "ישנה הנחה שהתמ"ג העולמי מוגבל ל-100 טריליון דולר" הוא אומר בריאיון, "בינה מלאכותית תגרום ל-100 טריליון דולר האלה להפוך ל-500 טריליון דולר".
הכתבה עוסקת גם בקשר בין ה-AI לפוליטיקה האמריקאית והעולמית, וכיצד חברות ה-AI התחרו זו מול זול וגם זו לצד זו, הימרו בסכומים של מיליארדי דולר על בניית התשתיות הפיזיות הגדולות בכל הזמנים, והשפיעו על מדיניות ממשלות ובראשן ממשל טראמפ שמוביל את המגמה.
טקס ההשבעה של טראמפ סימן את כל מובילי הטכנולוגיה החדשה שישפיעו על חיינו בשנים הבאות. היו שם מארק צוקרברג ממטא שגייס השנה את טובי הטאלנטים בתחום ה-AI תמורת סכומי עתק וסם אלטמן מ-OpenAI שהוביל את עלייתה של ה-AI וגם הוביל את החברה בדרך להשקעות ענק לפי שווי של 500 מיליארד דולר.
נכחו באירוע דריו אמודיי מאנתרופיק, שמפתח את ה-AI הבטוח ביותר (לפי הצהרותיו); אילון מאסק, הבעלים בין השאר של xAI ; דמיס הסאביס, מנכ"ל דיפמיינד של גוגל, שהטכנולוגיה שלה הובילה את פריצות הדרך ב-AI ; והמשקיע המיתולוגי מסאיושי סאן מסופטבנק, שהכספים שלו מתדלקים חלקים גדולים מעולם ה-AI.
"ארוחת צהריים על גורד שחקים"
כל אלה מוצגים בציור של הצייר הדיגיטלי ג'ייסון סיילר, בהשראת הצילום המפורסם "ארוחת צהריים על גורד שחקים" מ-1932, בו נראים 11 פועלים אוכלים ארוחת צהריים על קורת פלדה תלויה בגובה 256 מטרים מעל רחובות מנהטן.
בציור של סיילר מופיעים שמונת ה"אדריכלים" של ה-AI , חמשת המנכ"לים ועוד שתי נשים - פרופ' פיי-פיי לי מסטנפורד, "סנדקית הבינה המלאכותית" ומייסדת סטארט-אפ AI לאינטליגנציה מרחבית, ומנכ"לית חברת AMD ליסה סו, שהשבבים שלה הם התחרות היחידה מול שבבי אנבידיה.
3 צפייה בגלריה
מימין: אילון מאסק, מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי, ג'ף בזוס, לורן סאנצ'ז ומארק צוקרברג בהשבעה של דונלד טראמפ
(צילום: Saul Loeb, Reuters)
בציור השער השני של האמן פיטר קראותר מתוארת בנייה מבנה בצורת האותיות AI. אם תסתכלו מקרוב תזהו בין העובדים כמה מהדמויות שמככבות בכתבה הזו. את ההשראה לתמונה הוא קיבל מ- ChatGPT וג'מיני, שאותם הוא ביקש עשרות פעמים לצייר "תמונה של עצמך".
בשנת 2024 כיכב דונאלד טראמפ כאיש השנה של טיים, אחרי שנבחר לנשיאות, ממש כמו שקרה גם בקדנציה הקודמת שלו ב-2016. איש השנה הראשון של טיים היה הטייס צ'ארלס לינדברג שנבחר לככב על שער הגיליון בשנת 1927.
מאז נבחרו רבים, כולל כוכבת הפופ טיילור סוויפט, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, מנכ"ל טסלה, אילון מאסק, ועוד רבים. עוד כיכבו על השער של המגזין המחשב האישי (בשנת 1982) וכדור הארץ שבסכנת הכחדה (בשנת 1998).
