עיתונאי מפרסם תחקיר, משדר חומר שנוי במחלוקת או מתעמת עם דמות ציבורית. בתוך שעות שמו מופיע באלפי ציוצים, והשיח עובר מביקורת על עבודתו להאשמות בבגידה, קללות, קונספירציות ולעיתים גם איומים.
לפי מחקר חדש של ארגון "פייק ריפורטר", זהו דפוס שחזר שוב ושוב ברשת X בשנתיים האחרונות - ובחלק מהמקרים הגיע גם לבני משפחותיהם ולבתיהם של אנשי התקשורת. המחקר בחן את השיח כלפי עיתונאים וגופי תקשורת בישראל בין אוגוסט 2024 ליולי 2026. לפי הארגון, היקף השיח השלילי, המסית והפוגעני נגדם זינק בתקופה זו בלא פחות מ-404% לעומת השנתיים שקדמו לה.
לצורך המחקר נותחו יותר ממיליון ציוצים שפורסמו בידי כ-6,000 כותבים, שאותם פייק ריפורטר מזהה כתומכי ממשלת נתניהו המייצרים לרוב שיח ביקורתי כלפי עיתונאים וגופי תקשורת. במסגרת המחקר נבדקו גם מילים שמשויכות לשיח אלים ומסית על מנת להפריד אותו מהשיח הביקורתי הלגיטימי.
גם המספרים המוצגים ביחס לעיתונאים ולגופי התקשורת דורשים הסתייגות: הם מתייחסים להיקף השיח או למספר הציוצים סביב כל יעד, ולא בהכרח למספר הפרסומים השליליים נגדו. מחברי המחקר עצמם מציינים, למשל, כי במקרה של חיים לוינסון ייתכן שרוב השיח שנמדד היה דווקא ניטרלי.
לצד המגבלות הללו, בפייק ריפורטר טוענים כי ציר הזמן חושף תופעה עקבית: אירוע חדשותי מסמן את היעד התורן, ומיד לאחריו נרשמת עלייה חדה בפרסומים הנוגעים לעיתונאי שהיה במרכזו.
אירוע חדשותי, ואז מגיע הגל
אחת הדוגמאות הבולטות נרשמה באוגוסט 2024, לאחר שגיא פלג פרסם בחדשות 12 את הסרטון משדה תימן. ביום שלאחר השידור הופיעו 5,333 ציוצים שעסקו בעיקר בפלג ובפרסום.
בנובמבר אותה שנה נרשמו 4,368 ציוצים בעקבות דיווח של כתב ynet ו"ידיעות אחרונות" רונן ברגמן על התחקירים הפנימיים בצה"ל בנוגע למחדלי 7 באוקטובר. לפי המחקר, סביב הפרסום הופצו טענות שלפיהן ברגמן מקבל הדלפות מהצבא ופועל לסיכול פעילות צבאית ולפגיעה בממשלה.
הדפוס חזר גם לאחר עימותים טלוויזיוניים. במרץ 2025 נרשמה עלייה חדה בשיח בעקבות עימות בין פלג לדדי שמחי באולפן חדשות 12. חודש לאחר מכן הופיע גל נוסף בסמוך לעימות של אופירה אסייג וחיים לוינסון עם רמי דוידיאן, ולדיווחים על גניזת תחקיר של רביב דרוקר בעניינו.
לפי פייק ריפורטר, במקרים רבים השיח אינו נשאר בגבולות הביקורת על הכתבה, התחקיר או ההתבטאות. העיתונאים וגופי התקשורת מוצגים כמי שפועלים נגד המדינה, משרתים גורמים זרים או מנסים לפגוע בציבור ובממשלה.
המחקר אינו מוכיח שהחשבונות פועלים בתיאום או שמאחוריהם עומד גורם יחיד שמנהל את הפעילות. הוא כן מצביע על חזרה של חשבונות ומשפיעני רשת לאותם יעדים ועל זינוקים בפעילות סביב אירועים חדשותיים מסוימים.
המטרה משתנה עם סדר היום
העיתונאים וכלי התקשורת שנמצאים במוקד אינם נשארים קבועים. בשנה השנייה שנבדקה נרשמה ירידה בהיקף השיח סביב חדשות 12, אביעד גליקמן, כאן 11, בן כספית ורביב דרוקר. מנגד, השיח סביב לוסי אהריש, מיכאל האוזר טוב, רונן ברגמן, חדשות 13, דורון קדוש ויונית לוי גדל או נותר ברמה דומה.
בפברואר 2026, לדוגמה, נרשמה עלייה חדה בשיח סביב אהריש, יומיים לאחר שמרדכי דוד ואנשיו הגיעו לביתה והתעמתו עם בעלה, צחי הלוי. בחודש שלאחר מכן, בעקבות ביטול האישומים נגד לוחמי כוח 100, התמקד גל הפרסומים בעיקר בפלג ובחדשות 12.
לפי הארגון, השינויים הללו מראים כי הפעילות אינה מופנית רק כלפי רשימה קבועה של אנשי תקשורת. כאשר עיתונאי אחר הופך לחלק מאירוע פוליטי או ציבורי טעון, תשומת הלב יכולה לעבור אליו במהירות.
במכלול התקופה שנבדקה, חדשות 12 הוא גוף התקשורת שסביבו נמדד היקף השיח הגדול ביותר, עם יותר מ-211 אלף ציוצים. אחריו נמצאים אביעד גליקמן עם יותר מ-157 אלף וכאן 11 עם יותר מ-153 אלף. גיא פלג, בן כספית, ג'וש בריינר, "הארץ", חדשות 13, חיים לוינסון ורביב דרוקר נכללים גם הם בין היעדים הבולטים.
הנזק למערכת חדשות 12 בפעם השנייה, ומכתב האיום
(צילום: רועי קסטרו)
המחקר מיפה גם את הכותבים הפעילים ביותר. בראש הרשימה נמצא חשבון אנונימי בשם "ליכודניק. לאומי. ליברלי", שפרסם יותר מ-5,000 ציוצים על עיתונאים וגופי תקשורת בתקופת המחקר. אחריו נמצאים איש התקשורת אלי ציפורי והחשבון "רונית הביביסטית". ברשימת החשבונות הפעילים נכללים גם ינון מגל, נתי ייני, עמליה עוזר, שפי פז וגדי טאוב.
בחלק מהמקרים, המתקפה המתוארת במחקר חרגה מעבודתו המקצועית של העיתונאי ועברה לחייו האישיים. באפריל 2026 הופצה בערוצי טלגרם ידיעה כוזבת שלפיה עו"ד עדי שמחוביץ גליקמן, אשתו של אביעד גליקמן, נעצרה בחשד לקשר עם קבוצת האקרים איראנית. לא היה לדיווח כל בסיס.
באוגוסט הופצו שני סיפורים כוזבים נוספים על ילדיו של גיא פלג. באחד המקרים פורסמו פרטיה של בתו הקטינה לצד תמונה שלה בבגד ים. המחקר מתעד גם קללות, התבטאויות גזעניות, הטרדות מיניות ואיחולי מוות שהופנו כלפי אנשי תקשורת.
הפגיעה בבני המשפחה אינה רק הרחבה של ההכפשה. היא עלולה לייצר אפקט מצנן ולגרום לעיתונאים לחשוש לעסוק בנושאים מסוימים, לא רק בשל המחיר האישי שהם עלולים לשלם, אלא גם בשל האפשרות שהמתקפה תופנה כלפי הקרובים להם.
ציוץ של רותם סלע על הפייק סביב גיא פלג
(צילום: אינסטגרם)
לא נשאר רק ברשת
בכמה מהמקרים שנכללו במחקר, העוינות המקוונת לוותה גם בהטרדות במרחב הפיזי. בנובמבר 2025 נחסם גיא פלג והותקף בידי מרדכי דוד ואנשיו, ולמחרת נתלה נגדו שלט. בפברואר 2026 הגיעו דוד ואנשיו לביתה של לוסי אהריש. המחקר מזכיר גם מקרי השחתה של משרדי חדשות 12, "הארץ" וחדשות 13.
הממצאים אינם מוכיחים כי הפרסומים ברשת הובילו ישירות לאירועים הללו או כי הכותבים שנכללו במחקר אחראים להם. ואולם, בפייק ריפורטר סבורים כי הסמיכות בין סימון עיתונאים ברשת, החרפת השיח והופעת ההטרדות בעולם הפיזי מצביעה על סכנה שחורגת מוויכוח ציבורי חריף.
"כשעיתונאי שעושה את עבודתו הופך בתוך שעות למטרה של אלפי פרסומים מכפישים ומסיתים, זו כבר לא רק מתקפה אישית", נמסר מהארגון.
בפייק ריפורטר מזהירים כי לקראת הבחירות הפעילות עלולה להתגבר ולהיות מופנית כלפי עיתונאים ואחרים שייתפסו כמכשול. לדבריהם, הפגיעה אינה מסתכמת באנשי התקשורת ובחופש העיתונות, אלא עלולה לפגוע גם ביכולת הציבור לגבש עמדה ולקבל החלטות על בסיס מידע אמין.
