החשיפה האחרונה של חברת "ווימו" (Waymo), חברת הבת של אלפבית-גוגל שמפתחת רכבים אוטונומיים, מעוררת גלים בענף הרכב האוטונומי ומעלה שאלות נוקבות על מהותה של "בינה מלאכותית".
במהלך שימוע שנערך לאחרונה בקונגרס האמריקאי, הודה מאוריציו פנייה, מנהל הבטיחות הראשי של החברה, כי המכוניות המוגדרות כ"אוטונומיות לחלוטין" מסתמכות באופן קבוע על סיוע אנושי מרחוק, כאשר חלק ניכר מאותם "מפעילים" ממוקמים אלפי קילומטרים מהרכב, בפיליפינים למשל.
הגילוי הצית דיון ציבורי ופוליטי סוער בארה"ב. הסנאטור אד מארקי, מהמבקרים החריפים של המהלך, טען כי העובדה שגורמים מעבר לים משפיעים על תנועת כלי רכב בכבישי ארה"ב מהווה "פרצת אבטחה חמורה". החששות נעים בין סיכוני סייבר ועד לשאלת הכשרתם של המפעילים הפיליפינים, שאינם מחזיקים בהכרח ברישיון נהיגה אמריקאי או בהיכרות עם חוקי התנועה המקומיים.
"ייעוץ במקרים חריגים"
ב-Waymo ממהרים להרגיע. בחברה מדגישים כי המפעילים בפיליפינים אינם "נוהגים" ברכב באמצעות הגה ודוושות וירטואליים. תפקידם מוגדר כ"סיוע בצי" (Fleet Assistance) - הם מספקים "ייעוץ" למערכת כאשר היא נתקלת במצבים חריגים כמו אזורי בנייה מורכבים, חסימות משטרתיות או התנהגות כביש בלתי צפויה של הולכי רגל. על פי החברה, הבינה המלאכותית היא זו שמקבלת את ההחלטה הסופית על הביצוע, בעוד האדם מספק רק את ה"נתיב המוצע".
אולם, המציאות בשטח מורכבת יותר. הדיווחים חושפים כי ללא העיניים האנושיות במנילה, ציי הרכב של Waymo בערים כמו סן פרנסיסקו ופניקס היו עלולים להיתקע במבוי סתום בתדירות גבוהה בהרבה. זוהי תזכורת לכך שהטכנולוגיה, שנחשבת לחוד החנית של עולם ה-AI, עדיין זקוקה ל"עבודה שחורה" של קבלני משנה בשכר נמוך כדי לתפקד כראוי.
3 צפייה בגלריה
רכבי Waymo תקועים בסן פרנסיסקו בהפסקת חשמל
(צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב של Kevin Chen)
השוואה למתחרות חושפת גישות שונות בתכלית. טסלה, המובילה במכירות רכבים עם מערכות נהיגה עצמית (FSD), נוקטת בגישה של "ראייה בלבד" (Vision-based), המסתמכת על מצלמות בלבד ללא חיישני לייזר (Lidar). בניגוד ל-Waymo, טסלה דורשת נהג אנושי מאחורי ההגה בכל רגע נתון, מה שמעביר את האחריות, ואת המפעיל מרחוק, אל מושב הנהג עצמו.
מנגד, חברת Cruise (שבבעלות GM), שחוותה לאחרונה קשיים רגולטוריים לאחר תאונות קשות, הסתמכה גם היא על מרכזי בקרה אנושיים, אך הנתונים שנחשפו הראו כי המערכת שלה נזקקה להתערבות אנושית בכל כמה קילומטרים בודדים - נתון שהחברה ניסתה להצניע.
טכנולוגיה מרשימה, גם אם לא מושלמת
הטכנולוגיה שנמצאת בבסיס ה-Waymo Driver מהדור השישי היא מרשימה לכל הדעות. הרכבים מצוידים ב-13 מצלמות, 4 חיישני לידאר ו-6 יחידות מכ"ם, המאפשרים לרכב "לראות" לטווח של עד 500 מטרים בכל מזג אוויר.
שורשיה של הטכנולוגיה הזו נעוצים עוד ב-2009, בפרויקט "Chauffeur" הסודי של גוגל, שצמח מתוך תחרויות של DARPA (סוכנות המחקר של הפנטגון) בראשית שנות ה-2000. שם, במדבריות קליפורניה, נולדו האלגוריתמים הראשונים שניסו לנווט ללא מגע יד אדם.
במבט היסטורי, עולם הרכב עבר כברת דרך ארוכה ממערכות ה"קרוז קונטרול" של שנות ה-50 ועד לניסוי ה-Firefly המפורסם של גוגל ב-2015 (מכונית ללא ההגה ודוושות). אך החשיפה הנוכחית מדגישה שגם בשנת 2026, החלום על רכב אוטונומי "טהור" עדיין רחוק.
המערכות של Waymo אמנם מתקדמות עשרות מונים מאלו של המתחרות הסיניות (כמו ביידו) או האירופיות. עבור הנוסע הממוצע בסן פרנסיסקו, העובדה שמישהו בפיליפינים עוזר לרכב להחליט אם לעקוף משאית זבל אולי אינה משנה, אך עבור ענף הטכנולוגיה והרגולטורים, מדובר בקו פרשת מים.
אם אפילו ענקית כמו גוגל זקוקה ל"גיבוי אנושי" מרחוק כדי לשמור על בטיחות, ייתכן שהעידן שבו המכונית באמת תנהג את עצמה עדיין נמצא הרחק מעבר לאופק, למרות כל ההבטחות וההדגמות המרשימות.
