חברת OpenAI נמצאת בשיחות עם הממשל האמריקאי על הענקת נתח של 5% ממניותיה למדינה. המהלך חסר התקדים, שמוביל מנכ"ל החברה סם אלטמן, נועד להרגיע את המתיחות הגוברת בין ענקיות הטכנולוגיה לבין וושינגטון תחת הנהגתו של הנשיא טראמפ, ולייצר מנגנון של חלוקת עושר עם הציבור האמריקאי.
לפי דיווחים ראשוניים, אלטמן וראשי החברה מציעים מודל שבו כלל מפתחות הבינה המלאכותית הגדולות בארצות הברית יעבירו נתח דומה של מניותיהן לקרן השקעות ציבורית ריבונית, במתכונת הדומה לקרן הנפט של אלסקה, המחלקת דיבידנדים ישירים לאזרחים.
לחץ רגולטורי הולך וגובר
אלטמן כבר קיים פגישות בנושא עם הנשיא טראמפ, שר המסחר הווארד לוטניק ושר האוצר סקוט בסנט. במקביל וכפי שדיווחנו כאן, אלטמן נפגש גם עם הסנאטור הדמוקרטי ברני סנדרס, המקדם מצידו הקמת קרן עושר לאומית שתמומן באמצעות מס חד-פעמי של 50% על מניות חברות ה-AI הגדולות - כלומר הלאמה בפועל של מחצית מהמניות שלהן
היוזמה הנוכחית מגיעה על רקע לחץ רגולטורי כבד ומתגבר מצד הממשל האמריקאי על חברות הטכנולוגיה, בעיקר משיקולים של ביטחון לאומי. רק לאחרונה הטיל הממשל שורת הגבלות על המודל החדש "מיתוס 5" ו"פייבל 5" של חברת אנת'רופיק, בשל חששות הרשויות מגישה של אזרחים זרים לטכנולוגיה.
המגבלות הובילו בפועל להורדה מהאוויר של שני המודלים, כאשר חזרתם בימים האחרונים התאפשרה רק לאחר שאנת'רופיק ביצעה שורה של שינויים והגיעה להסדרים ביטחוניים קפדניים עם הממשל.
הצעד של OpenAI מסמן תפנית היסטורית ביחסי הון-שלטון בעמק הסיליקון. חברות טכנולוגיה אמריקאיות נמנעו באופן מסורתי מהלאמה חלקית או ממעורבות ממשלתית ישירה במבנה הבעלות שלהן. אם המהלך של אלטמן יתממש, הוא עשוי לחייב חקיקה מיוחדת בקונגרס ולשנות מן היסוד את חוקי המשחק של השוק החופשי בארה"ב.
ברני סנדרס לאחר הפגישה עם מנכ"ל OpenAI סם אלטמן
(רויטרס)
ברקע: ההכנות לקראת ההנפקה
מעבר להיבט הפוליטי, העיתוי של המגעים אינו מקרי. OpenAI ואנת'רופיק נמצאות שתיהן בעיצומן של הכנות לקראת הנפקה ראשונית לציבור (IPO) בבורסה האמריקאית, כאשר הערכות השווי של שתי החברות כבר נושקות לרף הדמיוני של טריליון דולר.
הענקת נתח לממשלה לפני ההנפקה עשויה להעניק להן הגנה רגולטורית קריטית, אך היא גם מעוררת שאלות קשות בנוגע לתחרות חופשית. החברות כמו גוגל ומיקרוסופט, המפתחות מודלים משלהן (כמו ג'מיני ו-Copilot), מחזיקות במבני בעלות ציבוריים מסורתיים ומורכבים בהרבה, ולא ברור אם יוכלו או ירצו להצטרף ליוזמה מעין זו.
למרות שמעורבות הממשלתית בעולמות הטכנולוגיה אינה יוזמה חדשה, היא לרוב התרחשה בכיוון ההפוך. רשת האינטרנט עצמה החלה בפרויקט צבאי אמריקאי (ARPANET) לפני שהופרטה ויצאה לשוק החופשי 30 שנה לאחר מכן.
גם מערכת הניווט הלווייני הגלובלית (GPS) פותחה על ידי משרד ההגנה האמריקאי. ההבדל המרכזי הפעם הוא שהיוזמה מגיעה מתוך המגזר הפרטי, כמעין "תעודת ביטוח" פוליטית וכלכלית מפני הליכי פירוק או הגבלות ממשלתיות.
כך או כך, המגעים בוושינגטון עדיין מוגדרים כראשוניים ותיאורטיים בלבד, אך עצם קיומם מוכיח כי ענקיות הבינה המלאכותית מבינות שהכוח שצברו גדול מכדי שהמדינה תאפשר להן לפעול ללא פיקוח ישיר.
