בצעד חסר תקדים שעשוי לטלטל את שוק השבבים העולמי, OpenAI חתמה בימים האחרונים על עסקאות ענק עם סמסונג ו-SK hynix לאספקת מאות אלפי ווייפרים (Wafers, פרוסות סיליקון) מדי חודש. המטרה: הקמת תשתית ה-AI הגדולה בהיסטוריה, הכוללת גם מרכזי נתונים צפים בלב ים.
השיא עוד לפנינו
אם חשבתם שמרוץ החימוש של הבינה המלאכותית מתקרב לשיא, תחשבו שוב. דיווחים חדשים מסוכנויות הידיעות רויטרס ובלומברג חושפים כי OpenAI, בשיתוף פעולה עם אורקל וסופטבנק, נערכת לרכישת שבבים בקנה מידה שיכול להשאיר את שאר תעשיית הטכנולוגיה חסרת אספקה.
במרכז הדיווח עומד פרויקט "סטארגייט" (Stargate) - יוזמה שאפתנית להקמת מערך מרכזי נתונים גלובלי בהיקף דמיוני. לפי הפרטים, ענקיות הזיכרון הקוריאניות, סמסונג ו-SK hynix, חתמו על הסכמים ראשוניים לאספקת רכיבי זיכרון לפרויקט. אך לא מדובר בעוד הזמנת רכש רגילה: החברות לא יספקו שבבים ארוזים ומוכנים לשימוש, אלא "פרוסות סיליקון לא חתוכות" (Undiced Wafers).
הנתונים שנחשפו הם לא פחות ממדהימים. OpenAI צפויה לצרוך כ-900,000 פרוסות DRAM מדי חודש. כדי להבין את גודל האירוע: נתון זה מהווה כ-40% מתפוקת ה-DRAM העולמית כולה כיום. לשם השוואה, בשנת 2024, סך כל ייצור ה-DRAM בעולם (כולל זיכרונות למחשבים, סמארטפונים ושרתים) עמד על כ-2.07 מיליון פרוסות בחודש.
גם עם התחזית האופטימית של חברת המחקר TechInsights לצמיחה של 8.7% ב-2025, פרויקט סטארגייט לבדו צפוי "לשאוב" כמעט מחצית מהקיבולת העולמית. משמעות הדבר היא שכל שאר השחקניות בשוק, מיצרניות סמארטפונים ועד ענקיות ענן מתחרות, יצטרכו לריב על השאריות.
3 צפייה בגלריה
לארי אליסון (במרכז), מלווה בנשיא טראמפ, מנכ"ל OpenAI סם אלטמן (מימין), ומנכ"ל סופטבנק מסיושי סון (שני מימין), בהצגת פרויקט "סטארגייט"
(צילום: Andrew Harnik / Getty Images North America)
סמסונג מתגייסת בכל הכוח
ההסכם עם סמסונג חורג הרבה מעבר לאספקת סיליקון. נראה כי הענק הקוריאני מגייס את כל זרועותיו לטובת המיזם, כאשר Samsung SDS תסייע בארכיטקטורה ובתפעול של מרכזי הנתונים בקוריאה, ותשמש כמשווקת של שירותי OpenAI לארגונים במדינה.
במקביל, Samsung C&T ו-Samsung Heavy Industries נכנסות לתמונה מכיוון מפתיע - בניית מרכזי נתונים צפים. המתקנים הימיים נועדו לפתור שתיים מהבעיות הגדולות של חוות שרתים, שהן הצורך בקרקע והחום האדיר שנפלט מהמעבדים, אותו ניתן יהיה לקרר ביעילות באמצעות מי ים.
לא רק זאת, סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, לא מסתפק ברכש פסיבי. הוא מסייר בימים אלה ברחבי העולם, בדגש על אזור אסיה-פסיפיק, כדי להבטיח את שרשרת האספקה שתתמוך בחזון הזה. הדרישה היא לא רק לזיכרון, אלא גם למעבדים גרפיים מתקדמים (כדוגמת ה-Blackwell של אנבידיה) ולתשתית אנרגיה עצמאית, שתכלול ככל הנראה תחנות כוח ייעודיות להזנת המפלצת הטכנולוגית הזו.
ההחלטה לקנות פרוסות סיליקון לא חתוכות מרמזת על אסטרטגיה של אינטגרציה אנכית - ייתכן ש-OpenAI מתכננת לבצע את תהליך האריזה והחיתוך בעצמה או באמצעות שותף שלישי, כדי לשלוט טוב יותר בביצועים, או פשוט כדי להבטיח מלאי זמין בכל מחיר.
הרבה מוצרים עומדים להתייקר
עבור הצרכן הישראלי והעולמי, משמעות המהלך של OpenAI בטווח הקצר עלולה להיות עליית מחירים במוצרי אלקטרוניקה רבים – החל מסמארטפונים, קונסולות משחקים, מחשבים ניידים, חומרה למחשבים נייחים וכו', זאת לאור המחסור ברכיבי זיכרון.
זו אינה הפעם הראשונה שחברת טכנולוגיה מנסה להשתלט על שרשרת האספקה העולמית, אם כי ההיקף הנוכחי הוא חריג לכל הדעות. בשנים 2012-2010, עם השקת האייפון והאייפד, אפל רכשה מראש כמויות אדירות של זיכרונות פלאש ומסכי מגע, מה שיצר מחסור אצל המתחרות (כמו HTC וסמסונג עצמה בחטיבת המובייל) ונתן לה יתרון תחרותי ומחיר אטרקטיבי.
ובעוד העולם התמודד עם משבר השבבים של שנת 2021 ויצרניות רכב ביטלו הזמנות, טסלה שכתבה את הקוד שלה כדי להתאים אותו לשבבים זמינים ורכשה מלאי אגרסיבי, מה שאפשר לה להמשיך לייצר בזמן שהתעשייה קפאה בתקופת הקורונה. ההבדל כעת הוא שהמוצר אינו סמארטפון או מכונית, אלא תשתית הליבה של הבינה המלאכותית עצמה.
