דמיינו רגע את שנת 2030. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג עולה על הבמה ומכריז על סדרת כרטיסי המסך (GPU) RTX 7000. הכרטיס הזול ביותר חוצה את רף ה-2,000 דולר, דגם הדגל כבר מתקרב לפי שניים מזה.
השיפור בביצועי הרינדור כמעט לא מורגש, אבל ה- upscaling וה-frame generation טסים (שזה אומר שהכרטיס לא באמת חזק בהרבה בחישוב הגרפי עצמו, אלא פשוט טוב יותר בלעשות אופטימיזציה חכמה בעזרת AI כדי שהביצועים ייראו מהירים וחלקים יותר, ד"ג).
רגע אחרי שמחיאות הכפיים של הקהל נרגעות, המשמעות מתבררת - על הנייר אמנם מדובר בקפיצה טכנולוגית, אך בפועל עבור גיימרים רבים, זו בעיקר קפיצה לא מוצדקת במחיר של אחד החלקים העיקריים, והיקרים גם כך, במחשב.
אבל אל דאגה, אומרת החברה. אין לכם כסף לכרטיס חדש? לא רוצים לחכות חודשים ארוכים עד שהמלאי, המוגבל ממילא, יגיע לחנויות? פשוט תעשו מנוי בתשלום ל-GeForce Now (תוכנת ענן של אנבידיה שמאפשרת להריץ משחקים גם בלי חומרה חזקה).
אם זה נשמע לכם מוכר, יש לזה סיבה - התרחיש הזה דומה לאופן שבו הושקה סדרת ה-RTX 5000 האחרונה. מלאים חסרים בחנויות ענק, שדיווחו על קבלת מספר יחידות בודדות, מחירים אסטרונומיים, שיפורים שלא מצדיקים שדרוג - כל אלו היו מנת חלקם של הגיימרים בשנה החולפת.
מלאים חסרים, מחירים אסטרונומיים, שיפורים שלא מצדיקים שדרוג - כל אלו היו מנת חלקם של הגיימרים בשנה החולפת
אז למה זה קורה?
רק בימים האחרונים דווח שאנבדיה מתכננת לקצץ ב-40% את ייצור כרטיסי המסך מסדרת ה-5000 בגלל המחסור הגלובלי בחלקי זיכרון (VRAM) הנחוצים לכרטיסי המסך שלה - מחסור שבעיקרו נובע בגלל החברה עצמה.
זיכרון VRAM משמש היום לא רק לגיימינג, אלא בעיקר לעולמות ה-AI ומרכזי הנתונים, בהם משלמים הרבה יותר משוק הגיימינג. יצרניות הזיכרון לא הגדילו משמעותית את הייצור שלהן, אלא פשוט הפנו את האספקה למקומות הרווחיים יותר, מה שדוחק את שוק הגיימינג הצרכני לשוליים.
במקביל, משחקים חדשים צורכים ברובם הרבה יותר VRAM בגלל טכנולוגיות "כבדות" כמו Ray Tracing (שיטה שמדמה את ההתנהגות הטבעית של האור) ומנועים כמו Ureal Engine 5. כך יוצא שגם בתחום הזה יש קפיצה בביקוש, אך ההיצע נשאר מוגבל.
ואנבידיה עצמה היא זו שהופכת את המצב לבעייתי כאמור. בזמן שהחברה שומרת כמויות גדולות של זיכרון עבור מעבדים גרפיים שנועדו לתחומי הבינה המלאכותית, היא מציעה לגיימרים בעיקר כרטיסי מסך עם 8 ו-12 גיגה-בייט בלבד. את רוב הדגמים עם ה-16 גיגה-בייט היא מתמחרת במחירים גבוהים ובמלאים מוגבלים.
התוצאה היא מחסור שלא נובע מחוסר טכנולוגי, אלא משילוב של סדרי עדיפויות ורווחיות. וכל אלו מצביעים על כך שחטיבת הגיימינג של אנבידיה הפכה בהדרגה לעסק צדדי של החברה, כמעט שולי, לעומת מכונת המזומנים האמיתית - הבינה המלאכותית.
האם אנבידיה תוותר על עולם הגיימינג?
נכון לעכשיו, אנבידיה עדיין לא יכולה להרשות לעצמה לנטוש את הגיימרים לגמרי. שוק הגיימינג הוא לא רק שורת הכנסות, אלא בסיס המותג, מעבדת ניסויים חיה לטכנולוגיות חדשות, ומנוע אימוץ מוקדם שמחלחל בהמשך גם למרכזי הנתונים.
מפתחים בונים על כרטיסי המסך של החברה, סטודיו שונים מתאימים מנועים ליכולות של החומרה, וגיימרים הם אלה שמאמצים ראשונים טכנולוגיות כמו Ray Tracing ו-DLSS. אבל כאן בדיוק הבעיה. ככל שה-AI הופך למנוע הצמיחה המרכזי, הגיימינג מפסיק להיות יעד בפני עצמו והופך לכל היותר לשדה ניסויים משני. לא עוגן אסטרטגי, אלא אמצעי.
עם זאת, האפשרות שאנבידיה תוותר בעתיד על תחום הגיימינג לא נשמעת מופרכת לגמרי. למעשה, אם בועת ה-AI לא תתפוצץ, זה עשוי להיות הדבר הכי הגיוני מבחינה כלכלית עבור החברה. כדי להבין למה, לא צריך ניתוחים מסובכים, אלא מספיק לעקוב אחרי הכסף.
4 צפייה בגלריה
מתוך סרטון ההשקה של ג'טסון ת'ור - מחשב-על ייעודי לרובוטים. שם נמצא הכסף הגדול
(אנבידיה)
ברבעון השלישי של 2025 אנבידיה רשמה הכנסות של יותר מ-57 מיליארד דולר. מתוכם, 51.2 מיליארד הגיעו ממרכזי נתונים - כמעט 90% מכלל ההכנסות. עלייה של 25% לעומת הרבעון הקודם ושל 66% לעומת השנה שעברה.
תחום הגיימינג? זה הכניס לחברה כ-4.3 מיליארד דולר בלבד. ירידה של אחוז לעומת הרבעון הקודם, דווקא בתקופה שבה לאנבידיה יש את כרטיסי המסך החזקים בשוק. כן, מדובר בעלייה של 30% לעומת השנה שעברה, אבל הפער בין הפוטנציאל הרווחי של מרכזי הנתונים לזה של הגיימינג, פשוט עצום.
בפועל, גיימינג מהווה היום פחות מ-8% מההכנסות של אנבידיה, והקצב שבו זה השתנה כמעט מדהים. לפני כמה שנים בלבד, יותר משליש מההכנסות של החברה הגיעו מתחום הגיימינג, שלא לדבר על כך שהחברה צמחה בזכות התחום.
בעוד חמש שנים, שוב בהנחה שבועת ה-AI לא תקרוס בבת אחת, הגיימינג עלול להפוך להערת שוליים בדו"חות של החברה. במצב כזה, השאלה אם הואנג בכלל יטרח לעמוד על הבמה ולהשיק כרטיס מסך לגיימרים, כבר לא נשמעת מופרכת.
ואנבידיה לא לבד. גם אצל המתחרות אנחנו רואים סיפור דומה. AMD למשל הכניסה קצת יותר מ-9 מיליארד דולר ברבעון האחרון, מתוכם 4.3 ממרכזי נתונים, ורק 1.3 מיליארד מתחום הגיימינג. התמונה ברורה - מרכזי נתונים הם המנה העיקרית, גיימינג הוא רק תוספת.
הכל שאלה של רווח
מכאן הדרך למסקנה די קצרה. כשבעלי מניות דורשים צמיחה מהירה ורווחים גבוהים, במה החברות ישקיעו? בכרטיס מסך לגיימינג עם מרווחי רווח נמוכים יחסית, או בדור חדש של חומרה שנועדה למרכזי נתונים עצומים, המזינים את מפלצת ה-AI הצומחת?
השאלה כבר לא אם זה אפשרי, אלא מתי, כאשר הדיווחים על קיצוץ באספקת כרטיסי המסך לגיימינג ב-2026 רק מחזקים את התחושה שלשם הסיפור הזה צועד. ומה יקרה אם זה אכן יתממש? פה כבר אנחנו נכנסים לתחום ההשערות, אבל לא כאלו בלי אחיזה במציאות.
למשל, אנבידיה יכולה ללכת בעקבות חברות כמו IBM, שנטשה בהדרגה את החומרה והפכה לענקית תוכנה ושירותים. היא יכולה לפצל או למכור את חטיבת הגיימינג, ולהשאיר לעצמה את הטכנולוגיה.
היא גם יכולה ללכת בכיוון של אדובי (Adobe), ולהפוך את הגיימינג למודל מנויים מלא דרך GeForce Now, שירות הענן שכבר מונה עשרות מיליוני משתמשים ופועל ממילא על תשתיות של מרכזי נתונים.
או במילים אחרות - לא מן הנמנע שנראה עולם שבו גיימינג הופך לשירות סטרימינג לכל דבר. כרטיסי המסך הביתיים יהפכו לקלטות ה-DVD של עולם הגיימינג וייעלמו אט אט מהמדפים. זה אולי נשמע מופרך כרגע, אבל תנסו להיזכר מתי בפעם האחרונה ראיתם קלטת, אם בכלל.
זה לא אומר שתחום הגיימינג ימות. אנשים ימשיכו לשחק והכסף ימשיך לזרום. אבל דבר אחד בטוח - כשחברת גיימינג בסדר גודל של אנבידיה מגלה שה-AI מביא לה סכומים אסטרונומיים, זה בלתי נמנע שאנחנו הגיימרים, נידחק הצידה.
