השירות החשאי האמריקאי, ה-CIA, השתמש במבצע איתור הנווט שמטוסו הופל באיראן גם במכשיר סודי חדש בשם "רחש רפאים" (Ghost Murmur), העוקב אחר פעימות הלב של אדם ממרחק של קילומטרים, כך טוען עיתון ה"ניו-יורק פוסט".
אך בניגוד ל"פוסט", המגזין המדעי "סיינטיפיק אמריקן", שהתייחס אתמול (רביעי) לגלים שעורר הפרסום, קובע, כי לפי פיזיקאים בכירים הבקיאים בתחום, הסיפור נהדר, אבל כמעט בוודאות לא נכון.
דרמה באיראן: חולץ הנווט האמריקאי שמטוסו הופל | תיעוד הפיצוצים באזור מבצע החילוץ
(אין)
נזכיר כי הנווט הפצוע הסתתר בנקיק הררי לאחר שמטוס ה-F-15E שלו הופל בסוף השבוע שעבר, ושרד יומיים בלב איראן, בזמן שחיילים ואזרחים איראניים סרקו את האזור בחיפוש אחריו.
בראשית השבוע נחשף ב-ynet משדר האיתור המיוחד לטייסים שהפעיל הנווט, מכשיר מתוצרת בואינג בשם CSEL, אך מתברר, כי עד שלב מאוחר יחסית, מיקומו המדויק נותר לא ברור לצוותי החיפוש וההצלה. לפי הפרסום החדש - הרגע המכריע במשימה הגיע כאשר מכשיר "רחש הרפאים" זיהה את הנווט.
המכשיר הסודי, כך טוען העיתון, המסתמך על "מקורות הקרובים לנושא" - אפשר לכוחות האמריקאים לאתר ממרחק רב את טביעת האצבע האלקטרומגנטית שייצרו פעימות הלב של הנווט. המיקום הסופי התקבל רק לאחר עיבוד הנתונים שהתקבלו מהשטח בעזרת תוכנת בינה מלאכותית מתקדמת, שבודדה מהם את רעשי הרקע.
"זה כמו להאזין לקולו של אדם בודד באצטדיון, רק שה'אצטדיון' כאן הוא אלף מיילים רבועים של מדבר", אמר אחד המקורות לעיתון. "בתנאים הנכונים, אם אתה נעדר והלב שלך פועם - נמצא אותך".
חיישנים מבוססי יהלום
הטכנולוגיה עליה מבוסס המכשיר הסודי מכונה "מגנטומטריה קוונטית", שעושה שימוש בעקרונות מכניקת הקוונטים כדי לזהות גם שדות מגנטיים חלשים מאוד, וזאת בזכות חיישנים קוונטיים מבוססי יהלום. כיום יש לה יישומים ברפואה (דימות מוחי ולבבי למשל), גיאולוגיה, וביטחון, ולפי ה"פוסט", זהו השימוש הראשון שנעשה בכלי הייחודי בשטח על ידי סוכנות הריגול.
הנשיא טראמפ וראש ה-CIA ג'ון רטקליף רמזו-לכאורה על קיומו של המכשיר ביום שני אחר הצהריים, בתדרוך שנתנו בבית הלבן בעקבות מבצע חילוץ הנווט. לפי רטקליף, ה-CIA "השיגה את המטרה העיקרית בכך שמצאה וסיפקה אישור, שאחד מבניה הטובים והאמיצים ביותר של אמריקה חי ומוסתר בנקיק הררי, עדיין בלתי נראה לאויב, אך לא בלתי נראה ל-CIA".
"זה כמו למצוא מחט בערמת שחת, למצוא את הטייס הזה", הוסיף טראמפ, "וה-CIA היה אחראי למציאת הנקודה הקטנה הזו". הוא התבדח, כי הטכנולוגיה "אמורה להיות מסווגת, ובמקרה כזה אצטרך להכניס את רטקליף לכלא אם ידבר על זה".
המכשיר הייחודי, לפי מקורות ה"פוסט", פותח על-ידי Skunk Works ("עבודות בואש"), חטיבת הפיתוח המתקדמת הסודית והיוקרתית של ענקית התעופה והחלל "לוקהיד מרטין". החטיבה, שנוסדה ב-1943, מתמקדת באפן מסורתי בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, לעיתים קרובות סודיות ביותר. היא ידועה בחדשנות שלה, ואחראית לאורך השנים לפרויקטים מהפכניים כמו מטוס הריגול U2. החברה, מצידה, סירבה להגיב.
"בדרך כלל האות הזה כל-כך חלש", אמר המקור שציטט העיתון, "עד שניתן למדוד אותו רק בבית-חולים עם חיישנים צמודים לחזה. אני לא חושב שאנשים בכלל יודעים שהטכנולוגיה הזו אפשרית ממרחק כזה".
אבל כאן, לדבריו, התקדמות בתחום המגנטומטריה הקוונטית יחד עם הנוף הצחיח-יחסית, אפשרו שימוש תפעולי ראשון אידיאלי במכשיר הסודי. "זו הייתה הסביבה הכי 'נקייה' שאפשר לבקש, עם הפרעות אלקטרומגנטיות נמוכות: סביבה שבה לא היו כמעט 'חתימות' אנושיות מתחרות".
לפי אותו מקור, למרות ש"רחש רפאים" נשמע מתקדם מאוד, הוא עדיין סובל ממגבלות רבות: הוא עובד הכי טוב בסביבות מרוחקות ולא מיושבות, ודורש זמן עיבוד משמעותי.
"סיפור נהדר, אבל לא נכון"
עם זאת, למרות ההדים הנרחבים שעורר הפרסום, המגזין המדעי "סיינטיפיק אמריקן" כאמור שפך עליו אתמול מים צוננים. לפי מומחים בכירים בפיזיקה, "הסיפור נהדר, אבל כמעט בוודאות לא נכון, והוא מתנגש עם הגבולות הבסיסיים של החישה המגנטית".
לפי המגזין, מגנטומטרים קוונטיים מדויקים מאוד, למשל, בזיהוי הפרעות קצב בלב על ידי מדידת שדות מגנטיים שנוצרים על ידי שריר הלב. הם מתגברים על בעיה מוכרת: על פני החזה, כבר כ-10 סנטימטרים מהמקור, השדה המגנטי כמעט בלתי ניתן לזיהוי.
"עכשיו", צוטט ג'ון ויקסו, פרופסור להנדסה ביו-רפואית ופיזיקה באוניברסיטת ונדבילט, "אם במקום 10 סנטימטרים אתה מתרחק אפילו למטר, האות נחלש באופן דרמטי. ממרחק קילומטר האות מצטמצם לכטריליון מהעוצמה המקורית שלו".
לפי המגזין, "כדי לאתר פעימת לב ממרחקים, כלי 'רחש רפאים' קוונטי יצטרך להתמודד לא רק עם השדה המגנטי של כדור הארץ והרעש המגנטי מזרמים חשמליים טבעיים ואנושיים, אלא גם עם פעימות הלב של הכבשים, הכלבים והארנבים וכל דבר אחר שרץ שם בחוץ".
לפי בראדלי רות', פיזיקאי מאוניברסיטת אוקלנד, "אנשים מודדים את השדה המגנטי של הלב כבר 60 שנה, ובדרך כלל זה נעשה במעבדה עם מיגון, ורק כמה סנטימטרים מהלב, וגם אז בקושי אפשר לקלוט את זה".
