במשך כמעט שני עשורים היא נחשבה לתרנגולת מטילת ביצי הזהב של עולם ההייטק, כמעט ענף משגשג בפני עצמו; היא נודעה בשם SaaS, ראשי תיבות באנגלית של "תוכנה כשירות" (Software as a Service), והרעיון שמאחוריה נולד עם הענן: מודל שבו האפליקציה מאוחסנת על שרתי ענן ומונגשת למשתמשים דרך האינטרנט, בלי שיצטרכו להתקינה על מחשב מקומי.
חברות שילמו עשרות דולרים בחודש עבור כל עובד שהשתמש בתוכנה, והמשקיעים בוול-סטריט תמחרו את החברות הללו בשווי אסטרונומי. מאות חברות "תוכנה כשירות" הוקמו בשנים האחרונות ברחבי הגלובוס. הגדולות שבהן, כמו Slack ו-Zoom, גייסו מאות מיליוני דולרים. אחרות הפכו לציבוריות בהנפקות ענקיות. עד שהגיעה הבינה המלאכותית הגנרטיבית.
"סאספוקליפסה"
יכולות ה-AI החדשות הפכו בבת אחת חלק משירותי ה-SaaS למיותרים ורעיון ה"תמחור לפי משתמש" קרס. כשיכולות ה-AI מאפשרות לסוכן אוטונומי בודד לבצע עבודות כמו שירות לקוחות או הנהלת חשבונות - יש צורך בהרבה פחות רישיונות תוכנה לעובדים.
ראשי חברות ה-SaaS הולכים ומאבדים את עולמם ברגע. לנגד עיניהם, תוכנות הענק שלהן הופכות פתאום לתכונות בלבד, בתוך כלים חדשים שמפיצות מעבדות AI כמו OpenAI ואנת'רופיק. הביקוש עובר מכלי-ענן שעוזרים לאנשים לבצע עבודה, ל"סוכנים" של בינה מלאכותית, שעושים את העבודה עבורם. כלי פיתוח AI מתקדמים מאפשרים גם לחברות לבנות לעצמן כלים פנימיים במהירות ובזול.
תחושת האסון כל-כך חריפה, עד שבעמק הסיליקון התגבש באחרונה מושג חדש: "סאספוקליפסה" (SaaSpocalypse - הלחמה של SaaS עם אפוקליפסה).
"אם שני מהנדסים יכולים לשחזר את כל המוצר שלך בתוך כמה שבועות", אמר בייאוש ל"וול סטריט ג'ורנל" סאהיל אגרוואל, מנכ"ל "ראטל", חברה ששוויה הוערך בעבר ביותר מ-100 מיליון דולר, "אז מגיע לך למות". ניסיון שלו לשלב בינה מלאכותית בעבודת החברה נתקל בקשיים; לדבריו "זה הרגיש כמו לחבר מנוע לעגלה רתומה לסוסים".
יותר מזה: חלק מהחברות שנעזרו בעבר בשירותי ה-SaaS מפנות עכשיו את התקציבים שיועדו לכך לרכישת שבבי בינה מלאכותית או שירותי AI. הענקית המיתולוגית IBM איבדה כך בחודש שעבר 69 מיליארד דולר מערכה ביום אחד. מניות ענקיות SaaS אחרות, כמו "סיילספורס" ו"אדובי" ירדו ביותר מ-30% מהשיא שלהם בשנה האחרונה.
מנכ"ל IBM ארווינד קרישנה
(צילום: Photo by Mandel NGAN / AFP)
המשקיעים בהיסטריה, החברות מפטרות
בלית ברירה, תחת לחץ אדיר של המשקיעים ההיסטריים, שצופים בהשקעות הענק שלהם טובעים במצולות - החברות הללו נדרשות עכשיו להמציא את עצמן מחדש, כלומר לפטר עובדים, לשנות מודלים עסקיים, להשיק מוצרים חדשים, או פשוט להיסגר ולהתחיל מחדש.
המשקיעים מצידם מתמקדים בינתיים בסטארטאפים בתחום הבינה המלאכותית, ומתאמצים לשמר את ערכן של החברות הוותיקות. חברת ההשקעות המפורסמת Insight, לדוגמה, התמחתה במשך עשרות שנים בהשקעות רווחיות מאוד בחברות תוכנה עסקית, כמו "מאנדיי" ו-Wiz הישראליות.
מאנדיי הודיעה באחרונה על פיטורי כ-620 עובדים (כ-20% מכוח האדם שלה) ושינוי מודל הליבה שלה לעבודה משותפת של אנשים וסוכני AI. גם ישראליות אחרות נפגעו: מובילת בניית האתרים Wix קיצצה כ-20% ממצבת עובדיה (כ-1,000 עובדים).
גם "פייבר" (Fiverr), פלטפורמת ה-SaaS המתווכת שירותי פרילנסרים, קיצצה לאחרונה כ-30% מכוח האדם, בעקבות השימוש הגובר בכלי AI שמחליפים משימות כמו עיצוב בסיסי, תרגום וכתיבה. ויש עוד דוגמאות רבות.
דורי יונה ונמרוד רם הישראלים ייסדו בארה"ב סטארט אפ ברוח הזמן המכונה "סימפל-קלוז'ר" (SimpleClosure), המסייע לעסקים להיסגר. לדברי יונה, 51% מלקוחותיו במחצית הראשונה של השנה היו חברות תוכנה או שירותי IT. "לפעמים קל יותר לחברת SaaS פשוט להיסגר ולהיפתח מחדש", הוא אומר. או כמו שטוען אגרוואל, "אתה חייב לשרוף את הספינות ולהתחיל מהיסוד".
אגרוואל עצמו, אגב, פיתח בחברה מוצר חדש, שנקרא Von – מעין מערכת הפעלה לצוותי מכירות והכנסות, שפועלת כמו חבר צוות בינה מלאכותית, ומבצעת באופן עצמאי משימות כמו מעקב אחר מידע לקוחות, זיהוי הזדמנויות מכירה, זיהוי עסקאות שעשויות להידרדר וחיזוי הכנסות עתידיות. הוא מיתג את החברה שלו מחדש בשם זה, והיא הגיעה באחרונה למיליון דולר בהכנסות שנתיות קבועות. "עשיתי את המעבר", הוא אומר "היום, אני בצד השני".
