מסמכים פנימיים שהגיעו לידי ה"וושינגטון פוסט" חושפים את שיתוף הפעולה בין גוגל למשרד הביטחון הישראלי וצה"ל במהלך הלחימה בעזה, שהחלה באוקטובר 2023. המסמכים מתעדים כיצד העניקה החברה גישה לטכנולוגיות הבינה המלאכותית המתקדמות שלה למנגנוני הביטחון, זאת בניגוד להצהרותיה הפומביות המנסות להתרחק משימושים צבאיים בטכנולוגיה שלה.
חוזה הענן של גוגל עם ישראל
תחילתו של הסיפור בחוזה הענן "נימבוס", שנחתם ב-2021 בהיקף של מיליארדי דולרים, ונועד להצעיד את משרדי הממשלה בישראל לעידן טכנולוגי חדש באמצעות שירותי ענן מתקדמים, בהם אחסון נתונים ועיבודם. במסגרת החוזה, גוגל ואמזון הקימו מרכזי נתונים בישראל ופיתחו שירותים ייעודיים לשימוש ממשלתי, כולל עבור מערכת הביטחון.
אף שגוגל הצהירה בעבר כי החוזה "אינו מכוון לשימושים צבאיים רגישים או מסווגים", המסמכים מראים מציאות שונה. לאחר המתקפה של חמאס, פעלו עובדי גוגל כדי להעניק למערכת הביטחון גישה לשירותים מתקדמים כמו Vertex - פלטפורמה המאפשרת ניתוח נתונים והפעלה של אלגוריתמי בינה מלאכותית לצרכים מותאמים אישית.
לפי המסמכים, משרד הביטחון פעל להאיץ את השגת הגישה לטכנולוגיות של גוגל, ואף הזהיר כי אם החברה לא תספק את השירותים במהירות, ייאלצו לפנות לאמזון, שגם היא שותפה בחוזה המדובר.
אחת הבקשות שעלו מהמסמכים הייתה לפתח עוזר מבוסס AI שיוכל לעבד מסמכים וקבצי אודיו, ככל הנראה לצרכים מבצעיים. בנוסף, עד נובמבר 2024, כמעט שנה לאחר תחילת הלחימה בעזה, המשיכה ישראל לפנות לגוגל בבקשה לגישה לטכנולוגיות מתקדמות יותר כמו ג'מיני, המאפשרת עיבוד נתונים מורכב וסיוע בתהליכי קבלת החלטות.
המסמכים חושפים עוד כי צה"ל השתמש בטכנולוגיות AI כדי לשפר את יכולותיו בשדה הקרב. אחת המערכות, "הבשורה", נועדה לספק למפקדים רשימה של מטרות פוטנציאליות, המבוססת על ניתוח נתונים כמו תקשורת יירוט, דימות לוויין ומודיעין נוסף.
"הבשורה", שנבנתה על מאות אלגוריתמים, אפשרה לנתח במהירות עצומה נתונים ולהפיק קואורדינטות של מטרות, כגון אתרי שיגור רקטות ומנהרות. עם זאת, בכירים בצה"ל הביעו חשש מהסתמכות יתר על המערכת, במיוחד בנוגע לדיוק וליכולת של הטכנולוגיה להחליף את הניתוח האנושי המסורתי.
עובדי החברה התנגדו
יש לציין כי השימוש בטכנולוגיות של גוגל למטרות צבאיות עורר התנגדות נרחבת בתוך החברה. מאז החתימה על חוזה נימבוס, עובדים בגוגל מחו נגד המעורבות של החברה בפעילות הצבאית של ישראל.
מעל ל-50 עובדים פוטרו בשנה שעברה לאחר שהתבטאו נגד החוזה, בטענה שהוא עלול לשמש לתמיכה בפעילות צבאית שמפרה זכויות אדם של הפלסטינים. בקיץ 2024 שלחו מעל 100 עובדים מכתב להנהלת החברה ולצוות זכויות האדם שלה, בדרישה לבחון מחדש את הקשרים עם משרד הביטחון הישראלי. לפי עובד גוגל אנונימי שצוטט בכתבה, הבקשה לא נענתה.
גוגל הצהירה שוב ושוב על מחויבותה לזכויות אדם, ואף קבעה במדיניות הבינה המלאכותית שלה כי החברה לא תיישם טכנולוגיות "לשימושים שעלולים להזיק לבני אדם". כאשר רכשה את חברת DeepMind ב-2014, אף הוסכם כי הטכנולוגיה שלה לא תיועד למטרות צבאיות או לצורכי מעקב. לצד זאת, בכנס שהתקיים בשנה שעברה ציין גבי פורטנוי, מנכ"ל מערך הסייבר הלאומי, כי "תודות לענן הציבורי נימבוס, דברים פנומנליים מתרחשים במהלך הלחימה, המהווים חלק משמעותי בניצחון".
מגוגל טרם התקבלה תגובה בעת פרסום הכתבה, וזו תובא לכשתתקבל.